X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  תחקירים
האמת על מלחמת העצמאות: ממשבר להכרעה – פרק 37

האסטרטגיה העברית (ג') דחיית הכרעה

האסטרטגיה של בן-גוריון הייתה מבוססת על ההנחה שאת הערבים בכלל, ואת ערביי ארץ ישראל בפרט, לא ניתן לחסל ולא ניתן להכריע, ולכן הכרעות יכולות להיות רק טקטיות ולא אסטרטגיות; בשלב הראשון של המלחמה ביקש בן-גוריון לשמור את העימות בפרופיל נמוך; ראש אגף המבצעים במטכ"ל, יגאל ידין, העריך שלאחר חודשי הכנה אחדים, נצליח להכריע את ערביי ארץ ישראל הכרעה טקטית
▪  ▪  ▪
יגאל ידין ודוד בן-גוריון [צילום: דוד אלדן/לע"מ]

1. בן-גוריון: "אין תקווה לחיסול הערבים"

חודש לפני שהחליטה עצרת או"ם על חלוקת ארץ ישראל, תיארה גולדה מאיר את הצפוי. תחזיתה בנושא יחסי היהודים והערבים לא התממשה, ולעומת זאת היה תיאורה את הלך-הרוחות בצד הערבי, מדויק מאוד: "המופתי רוצה לפעול מיד.1 (ערבים) אחרים בעד לחכות. מרינות ערב בעד לא לתקוף כל זמן שהבריטים בארץ. ארצות ערב מוכנות לפעול אם יעזבו הבריטים, או אם או"ם יחליט לטובת היהודים. דעה זו נתקבלה. המופתי פועל בשני כיוונים. רוצה 'מאורעות', רוצה התקפה מבחוץ. אם תתעכב ההתקפה מבחוץ, המופתי מתכוון לעורר 'מאורעות'. אין התלהבות ביישוב הערבי להסתבך ב'מאורעות'. המופתי יכול לגרום ל'מאורעות' גם כשאין התלהבות של ההמונים. הערבים למדו מפעולות הפורשים: אפשר לעורר מהומות גם בלי ההמונים. המופתי ואנשיו יכולים לפעול על-ידי מספר קטן של אנשים. יכולים לפעול בכנופיות נאמנים או עם שכירים, כדי להשפיע על ערביי הארץ, ולהעמיד את מדינות ערב במצב הכן ולהכריחן לבוא לעזרה לערביי ארץ ישראל. לא להתקפה. לבוא לעזרה. המופתי בונה תוכניתו בעזרת היישוב היהודי. (הוא מתכוון) להביא את היהודים לתגובה חזקה. כוונתו לתקוף על-ידי כנופיות קטנות, בהתקפות פה ושם על יישובים ובערים מעורבות. זה יאפשר לו להכריז בארצות השכנות שהיהודים מתקיפים את אחיהן הערבים, ואז לא תהיה להן ברירה אלא לבוא לעזרה."2
אחרי החלטת או"ם הייתה צפויה אסטרטגיה ערבית שיעדה היא ביטול ההחלטה. והפיקוד העליון היהודי ניצב מול דילמה: האם לדכא את "המאורעות" בכוח מיד, או לספוג אותם, בתקוות שהם ידעכו מהר, ולהתכונן למלחמת ההכרעה נגד צבאות מדינות ערב, אם הם יפלשו לארץ ישראל אחרי שתקום בה המדינה היהודית. הפיקוד העליון בחר בחלופה השנייה. בישיבת ועד הביטחון, ב-4 בדצמבר 1947, אמר בן-גוריון שמלחמה טוטאלית נגד הערבים היא חסרת תכלית: "היה ברור שעם 'הספר הלבן' נגמור... (אבל) הערבים זה לא אויב שגומרים אותו. הערבים יכולים תמיד לתקוף אותנו. הם יושבים פה... יכולים להיות תמיד סכסוכים אתם. אין תקווה לחיסול הערבים."3 בישיבה אחרת של הוועד (ב-11 בדצמבר) אמר גם ישראל גלילי: "איננו עומדים לחסל את הערבים".4
מנהיגי היישוב העברי לא ציפו לסיוע מהבריטים, אבל השתדלו לא לשבור את הניטרליות המוצהרת שלהם. גלילי אמר (ב-9 בינואר 1948) בישיבת הפיקוד העליון: "אנו כבולים במידה רבה, כי אסור לנו להתגרות בכוחות השלטון." יועצו הצבאי של בן-גוריון, שלום עשת, אמר באותה ישיבה: "ניתן מכה חזקה (לערבים) כשלא יהיה (בארץ) צד שלישי."5 לא רק מטרות המלחמה והחשש מפני הבריטים דחקו את היהודים אל האסטרטגיה המתונה, אלא גם הערכת יחסי-הכוחות. הם היו מעוניינים לדחות את מועד מלחמת ההכרעה, בגלל מיעוט המגויסים, דלות הנשק וחסרון ההכשרה של המפקדים, שהתנסו עד אז בלוחמה זעירה בלבד. אנשי צמרת הביטחון העדיפו לחכות עד שיתרחב הגיוס, יאומנו המפקדים והלוחמים, ויהיה יותר נשק. בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית, ב-21 בדצמבר 1947, אמר יצחק גרינבוים: "הערבים מתכוונים להתקפה כללית מאוחר יותר, ויש לנצל את הזמן לחיזוק."6 בהתייעצות שהתקיימה בלשכתו של בן-גוריון, ב-9 בינואר1948 הציע שלום עשת "לתת מכה", רק במארס.7 בסוף ינואר העריך עוזרו של בן-גוריון, לוי אשכול: "דרושים שלושה חודשים להתחזקות".8
שיקול נוסף היה האופציה העבר-ירדנית. קרב הכרעה נגד ערביי ארץ ישראל היה עלול לא רק להגדיל את תמיכתן של מדינות ערב במופתי, אלא גם להביך את המלך עבדאללה. היה צפוי שעבדאללה ייחשב לבוגד אם לא ינתק את יחסיו עם מנהיגי היישוב העברי, ואם ייִמַנע מסיוע לערבים הארץ ישראלים.9 אסטרטגיית דחיית ההכרעה, עד הקמת המדינה, נועדה להגביר את נטייתם של מקבלי ההחלטות במדינות ערב, לא לפלוש למדינה היהודית; למנוע גיוס של כוח צבאי ערבי גדול בתוך ארץ ישראל, ולאפשר למלך עבר-ירדן להשתלט על השטחים שנועדו למדינה הערבית-פלשתינית, בטענה שהוא מתכוון להגן עליהם מפני היהודים.

2. אסטרטגיה פאביאנית

אסטרטגיית דחיית-הכרעה נקראת "פאביאנית", על שמו של קווינטוס פאביוס מאקסימוס, שנבחר לדיקטטור של רומא בשנת 217 לפני ספירת הנוצרים, ושניהל את מלחמת ההתשה וההשהיה נגד חניבעל. מתנגדיו הרבים הדביקו לו את הכינוי "קונקטאטור" (המשתהה). פאביוס נמנע מקרב, ובזמן שהרוויח, חיזק את הצבא הרומאי, הוריד את המורל של הקרתגים, וכרת בריתות. הוא הכיר בעליונותו הצבאית של חניבעל, אבל ידע שמאזן הכוח הלאומי נוטה לטובת הרומאים, לכן העדיף לדחות את קרב ההכרעה, ולהתיש את האויב בדקירות-מחט צבאיות. רומאים רבים מררו את חייו, אבל בזכות האסטרטגיה שלו ניצחה רומא את קרתגו, בסופו של דבר.
הטעמים של הפיקוד היהודי העליון בסוף 1947 לדחיית ההכרעה היו שונים מאלה של פאביוס, גם הנסיבות היו שונות, והטקטיקה המתוכננת של היהודים (ההבלגה המוצהרת) הייתה כמעט היפוך הטקטיקה של פאביוס, אבל האסטרטגיה – דחיית ההכרעה – הייתה זהה. מנהיגי היישוב התכוונו לדחות את מערכת ההכרעה עד סיום המנדט הבריטי והקמת המדינה. זה היה הימור שכמעט ביטל את הסיכוי להקמת המדינה. כיום אפשר לומר שהערכות המצב של בן-גוריון ויועציו, לא היו מתאימות כלל למציאות שהייתה אז. ואמנם, כשהתבררה להם אי-התאמה זו, נטשו את האסטרטגיה הפאביאנית. קרב ההכרעה החל חודש וחצי לפני הקמת המדינה.

3. יגאל ידין: "נכה אותם מכה ניצחת"

בהתייעצות של צמרת הביטחון בלשכתו של בן-גוריון, ב-9 בינואר 1948, אמר ישראל גלילי: "הגמול צמוד למקום ולזמן".10 ב-18 בינואר פקד יגאל ידין על מטה הפלמ"ח ועל מפקדי החטיבות והערים "לתכנן ולהכין לביצוע פעולות יזומות", והדגיש: "לא להוליך ביוזמתנו למהומות ולפרובוקציות לאזורים שטרם נפגעו וטרם אחזה בהם האש. מאמץ לפגוע באשמים. להקפיד על בחירה אינדיווידואלית. לשמור על הבחנה בין יישובים ערביים (שאינם בסיסי אויב ידועים) ליישובים ערביים שהם בסיסי אויב ידועים ויישובים שישמשו כבסיסים."11 בן-גוריון אמר, בישיבת הנהלת הסוכנות, ב-1 בפברואר: "נצליח אם יהיו לנו כלי-רכב, אווירונים, אוניות ונשק, וזאת רק שאלה של כסף";12 אבל אחרי עשרה ימים הוא ניסח את אסטרטגיית דחיית ההכרעה היהודית, במונחים דומים יותר לאלה של פאביוס: "אנו מעוניינים להחזיק מעמד חודשיים, ואז עלול המצב להשתנות באופן יסודי. יהיה לנו ציוד (צבאי כבד), ונכה אותם מכה ניצחת"13.
בנאומו לפני החיילים, בסוף פברואר, אמר ישראל גלילי: "כל יום שאנו עומדים בפני האויב, מגדיל את סיכויינו. כשהדפנו התקפה על יישוב, עדיין לא הצלנו את היישוב מהתקפה חדשה, אולם בבוא הגל החדש כבר יהיו כוחותינו חזקים יותר באדם ובזיון. מבצעינו בתקופה זו אינם מכריעים את כוחות האויב, אולם הם מתישים אותו, ובעיקר הם כובשים לנו את הנשק היקר ביותר, את הזמן הדרוש לקבלת הנשק, לייצור נשק ולהקמת יחידות-קרב. בהיות אלה בידנו נהיה אנחנו אדוני-הזמן. כל עוד לא התארגנו, עלולה הכרעה מהירה להיות לנו לרועץ. מבצעינו הם מבצעי הדיפה והשהיה, ותוך השהיה אנו מתעצמים. תור התנופה יבוא כאשר הכוחות (שלנו) יהיה ערוכים ומזוינים, וכאשר תחדל ההפרעה של הגורם הבריטי. בוא יבוא היום, ומי שעמד בחסימה, יזכה לפריצה."14
ב-18 במארס אמר גלילי, בישיבת צמרת הביטחון שהתכנסה בלשכתו של בן-גוריון: "החוכמה שלנו (היא) להרוויח זמן, להתחמק מהתמודדות, להטריד תחבורה ערבית, ולהחזיק מלאי דלק ומזון," ושאול אביגור אמר: "עלינו להתרכז בהטרדת הערבים." 15
אחרי המלחמה כתב זרובבל ארבל, איש המודיעין הבכיר של הפלמ"ח וקצין-המודיעין שלו בימי המלחמה: "בתקופה הראשונה אף פעם לא בחַנּו את הדברים באור של מה שנחוץ על-מנת לנצח, אלא באור של מה שנחוץ כדי שלא ננוצח."16 מפקד הפלמ"ח' יגאל אלון' כתב שאחד מגורמי האסטרטגיה הפאביאנית היה – הרצון להימנע ממלחמת תנופה "לפני שנצבר הכוח הדרוש לכך."17
______________
בשבוע הבא: לא ניתן היה לקיים בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות את האסטרטגיה הפביאנית של דחית הכרעה כי כוחות הביטחון לא היו ממושמעים; ביקורת בהנהגת היישוב על מחדלים של ארגון ההגנה; הפעילות העצמאית של אצ"ל שהייתה מנוגדת לאסטרטגיה של בן-גוריון; כבר בתחילת המלחמה שקל בן-גוריון לגרש ערביים מן הכפרים שהוא מהלך מנוגד לאסטרטגיה שלו.

הערות

1. לסיכול ההסכם בין בן-גוריון לעבדאללה מלך עבר הירדן.
2. א"מ, דיוני הוועד הפועל של ההסתדרות, שם.
3. אצ"מ, 25/9344 S, פרוטוקול מישיבת ועד הביטחון, 4 בדצמבר 1947.
4. שם, 11 בדצמבר 1947.
5. יומן דב"ג, 9 בינואר 1948
6. אצ"מ, פרוטוקולים מדיוני הנהלת הסוכנות היהודית, 21 בדצמבר 1947.
7. יומן דב"ג, 9 בינואר 1948.
8. שם, 25 בינואר 1948.
9. ואכן, אחרי פרשת דיר יאסין השמיע עבדאללה דברים חריפים נגד היהודים, והתקרב למדינות ערב שהתכוננו לפלישה אחרי תום המנדט ויציאת הבריטים מן הארץ.
10. יומן דב"ג, 9 בינואר 1948.
11. א"צ, מאת אגם/מטכ"ל אל מפקדי החטיבות, החיל, הערים, בולגרים, 18 בינואר 1948.
12. אצ"מ, פרוטוקולים מד וני הנהלת הסוכנות היהודית, 1 בפברואר 1948.
13. מב"ג.
14. ישראל גלילי, "אל המרחב", שם.
15. יומן דב"ג 18 במארס 1948
16. זרובבל ארבל, "לדמותם של שניים מצבאות האויב", מערכות ס"ג.
17. 35. יגאל אלון "מגמות ומעש", ספר הפלמ"ח ב' עמ' 10.

תאריך:  20/10/2017   |   עודכן:  20/10/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האסטרטגיה העברית (ג') דחיית הכרעה
תגובות  [ 33 ] מוצגות  [ 33 ]  כתוב תגובה 
1
{{{הגאון מאוניברסיטת לטביה....
אסטרטג חרטט ...  |  20/10/17 08:29
 
- אתה מוכן להתייחס לכתוב או
חבר קיבוץ יגור  |  20/10/17 12:55
 
- {{רק בזכות הסוציאליזם יש מדינה
עובדות.  |  21/10/17 08:26
 
- המקרה של יגור הוא חריג
נחשון הצעיר  |  21/10/17 11:35
 
- אתה יוצא להתקפה כאסטרטגיה
ב_שמואל  |  20/10/17 13:12
 
- היה צריך לחסום את האתר בפני
ראומה  |  20/10/17 15:43
 
- צריך לחסום את האתר בפניך
נחשון הצעיר  |  20/10/17 18:35
 
- הם בכל מקרה בזים לו. ל"ת
אורי מילשטיין  |  20/10/17 18:40
 
- ואת זה אומר הגאון מכדורי
מקס פאואר   |  20/10/17 16:38
 
- ואת זה אומר הגאון מ"הדסים"
נחשון הצעיר  |  20/10/17 19:00
 
- מקס התכוונת לאידיוט מיגור (י) ל"ת
חבר קיבוץ יגור  |  21/10/17 08:55
 
- מקס התכוון אליך "אידיוט מפוצל
נחשון הצעיר  |  21/10/17 11:45
2
אם היתה טיפת שכל בקודקודך
קורא ונהנה  |  20/10/17 13:03
 
- שטיפת מוח עבורת בירושה ל"ת
ומתעצמת  |  20/10/17 14:44
 
- מילשטיין מעיד על בני משפחתו
נחשון הצעיר  |  21/10/17 11:29
 
- ואתה לוח חלק? יתום מאבא ומאמא?
פועה  |  20/10/17 17:32
 
- ככה זה כשדוחקים סיפוקים אחרים
חבר קיבוץ יגור  |  20/10/17 19:23
3
מהלכים רבים בתקופה שקדמה
כנרת  |  20/10/17 17:10
 
- הצרה היא שלרוב הישראלים אין
כלים  |  21/10/17 14:04
4
1. סקירה לעניין של הנהגה לענין
פועה  |  20/10/17 17:50
 
- התחלת לקשקש ? ערב שבת היום
חבר קיבוץ יגור  |  20/10/17 19:18
5
2. כשהיתוש מתאמץ להידמות לפיל
פועה  |  21/10/17 09:51
 
- מתוקית-חינטרשת מספיק,שוב
חבר קיבוץ יגור  |  21/10/17 12:08
 
- וזה האידיוט ד 'מקיבוץ יגור
נחשון הצעיר  |  21/10/17 13:06
6
3.למצוטט מ-3/48-:-1 מטרות זהות
פועה  |  21/10/17 16:22
 
- לא ברור מה רצית להביע בקישקוש
חבר קיבוץ יגור  |  21/10/17 20:15
7
את התפוח הלוהטהזה גלגלו לדורנו
מיכל מירושלים  |  21/10/17 17:03
 
- ואנחנו ממשיכים לגלגל לדור הבא
פועה  |  21/10/17 20:05
 
- במערכת דינאמית בכל  ל"ת
מתגלגל!  |  22/10/17 09:57
 
- אבו אכלו בוסר, שיני בנים ל"ת
תכהנה!  |  22/10/17 10:21
 
- אדון מילשטיין זקוק לקורס בלשו
נחשון הצעיר  |  22/10/17 16:15
 
- על זה נאמר: ותכהנה עיניו מראות
מיכל מירושלים  |  23/10/17 08:46
 
- הזהו מילשטיין,????
נחשון הצעיר  |  24/10/17 16:01
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה
אורי מילשטיין
תת-סדרה חדשה שתעסוק באסטרטגיה העברית, לאור ארבעת החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות: המנהיגות הסוציאליסטית של היישוב העברית נקלע לפרדוקס; בן-גוריון התקרב לתפיסתו הלאומית-ביטחונית של זאב ז'בוטינסקי; כיצד נוצרה תופעת האנטי-אינטלקטואליזם בצה"ל; כשל בהכנות למלחמה; מצביאות עברית ברמה ירודה
אורי מילשטיין
התפתחות קרב שיירת חולדה: לא היה פיקוד ראוי שלמו, לא הייתה שליטה; אספסוף ערבי ניטרל את לוחמי הגדוד הרביעי והחמישי של הפלמ"ח, שלא פינו נפגעים, שהפקירו כלי רכב, ציוד ואספקה, ורבים מהם ברחו משדה הקרב
אורי מילשטיין
זעקות שבר להעביר בדחיפות אספקה לירושלים; התארגנות כוח בתל אביב לחלץ את שיירת נבי דניאל; היחלצות אנשי שיירת נבי דניאל בידי הבריטים והתארגנות שיירה להעלות תגבורת ואספקה לירושלים
אורי מילשטיין
מטרת הערבים בפרוץ מלחמת העצמאות הייתה לשכנע את הממשל האמריקני לסגת מתמיכתה בהקמתה של מדינת ישראל; רוב אנשי משרד החוץ וההגנה האמריקני היו סבורים שיש למנוע את הקמתה; אנשי הסוכנות היהודית מתאמצים לעצור את הסחף
אורי מילשטיין
מאמצי בן-גוריון ומשה שרת לממן צבא יהודי בכספי האו"ם, או להבטיח את הקמתה של מדינת ישראל על-ידי כוח צבאי של או"ם; הלקח: יש לסמוך רק על עצמנו!
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il