על-פי הנתונים הקיימים, 18% מתושבי המדינה הם אנשים עם מוגבלויות, אולם ההערכה היא שהאחוזים גדולים יותר. אנשים אלה נתקלים בבעיות בהתמודדות עם האינטרנט, הטכנולוגיה והאפשרויות הרבות שנפתחות בעקבות זאת לכל האחרים. הדבר מהווה חלק מהפער הדיגיטלי - שיש לו קשר ישיר לפערים הכלכליים-חברתיים, ומונע מאנשים שהם אומנם בעלי מוגבלות אבל יכולים להשתלב היטב בחברה, בעבודה ובחיים בכלל מלעשות זאת.
בספטמבר האחרון אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בדיון שאותו ניהל ח"כ
אילן גילאון, שמטפל רבות בנושא, את תקנות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, שנועדו לאפשר להם שימוש שוויוני באינטרנט, תוך ביצוע התאמות נדרשות. התקנות, שנכנסו לתוקף לפני כחודשיים, דורשות מהאתרים ומהאפליקציות שמעניקים שירות לציבור לעמוד בדרישות הנגישות עבור אנשים עם מוגבלויות, בצורות שונות: טקסט, אודיו, וידאו וכדומה. גורם חייב שלא יעמוד בדרישות התקנות באופן נקודתי יחויב לתקן את הליקוי בזמן סביר מרגע שקיבל הודעה או תלונה על הנושא, ולכל היותר בתוך 60 יום.
לא ברור מי צריך לאכוף את התקנות האלה ומה המצב כיום, כחודשיים לאחר שהן נכנסו לתוקף. אבל לזכותם של אלה שפעלו למען התקנות - ח"כים ופעילים בעמותת
נגישות ישראל ובארגונים אחרים - ייאמר שהם סייעו להצלחה לשנות במשהו את השיח בחברה הישראלית כלפי בעלי מוגבלויות וכלפי נושא הנגישות. המודעות לנגישות ולהנגשה בפלטפורמות הדיגיטליות נמצאת כיום במקום קצת יותר טוב.
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה השבוע
דיון בנושא, במסגרת יום הנגישות הבינלאומי. היה זה הדיון הראשון לאחר כניסתן של התקנות לתוקף. יו"ר הוועדה, ח"כ
אורי מקלב, אמר כי מתן הזדמנות שווה לבעלי מוגבלויות להשתמש בפלטפורמות דיגיטליות היא לא רק חובה של המדינה כלפי אנשים אלה אלא גם חובה שאנחנו, כחברה, חייבים לעצמנו. "כשנוצרים פערים גדולים בכל תחומי החיים, אנחנו לא רק משאירים את האוכלוסייה הגדולה הזו מאחור אלא גם פוגעים במרחב הציבורי, במסחר ובתחומים רבים נוספים ששימוש נרחב בהם מסייע לכולנו", ציין.
בדיון השתתף גם
יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל, שמוביל את המאבק הציבורי למען הנגישות לבעלי מוגבלויות. וגנר אמר כי ב-12 השנים האחרונות חל שיפור עצום במודעות ובפתרונות בתחום הנגישות, מעבר לחוקים ולתקנות. חלק מאותם פיתוחים הם של סטארט-אפים ישראלים. דוגמה לחדשנות שיכולה להיות פורצת דרך הוצגה בישיבה על-ידי תלמידים מתיכון אביב מרעננה, שפיתחו מנוע לכיסא גלגלים שאיננו ממונע, שמוצע בעלות נמוכה ומאפשר לבעל המוגבלות ניידות רבה יותר.
נושא הנגישות עולה גם בכל מה שקשור לבנקאות הדיגיטלית. הבנקים מבינים שיש עדיין אוכלוסיות שחסומות לשירותים הדיגיטליים בגלל העדר נגישות. נציג
בנק הפועלים אמר בדיון שהבנק מגלה עניין בתחום, והוא מחפש פתרונות גם לאנשים שלא ממש מתחברים עם הטכנולוגיה, על-אף שהם לא מוכרזים רשמית כבעלי מוגבלויות, וציין שיש לא מעט כאלה.
הישראלים רוצים פטורים
כאמור, אכיפת התקנות עדיין בחיתוליה, ולא היה מפתיע לשמוע את נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,
חן שטרן, שאמר בדיון שעל אף שתאריך כניסת התקנות לתוקף כבר עבר, הנציבות מוצפת בבקשות פטורים מצד ארגונים שקובלים שהטמעת הנגישות יקרה להם.
קצת קשה להתחבר לטיעונים אלה, מה גם שהיה לכל המשק מספיק זמן להיערך, אבל משתתפי הדיון הסכימו שהמטרה היא לסייע לבעלי האתרים להנגיש את המידע שלהם ולא להילחם בהם. אחד הפתרונות שהועלו בוועדה הוא לייצר כלים שיאפשרו למפתחי הפתרונות להטמיע נגישות כבר בשלב התכנון והייצור. המצב אינו כך כיום.
הממשלה, רשויות מקומיות וחברות ציבוריות צריכות לשמש דוגמה גם בתחום הנגישות, לעמוד בראש המחנה ולהוות מודלים לחיקוי. השבוע, בכנס e-Gov של
אנשים ומחשבים, הציג ראש רשות התקשוב הממשלתי,
יאיר פראנק, כיצד ניתן מענה לנגישות בפורטל החדש של הממשלה. זאת ועוד, הוא ציין שככל שיותר אזרחים יתקשרו עם הממשלה בפלטפורמות הדיגיטליות, יהיה פחות לחץ במשרדים הפיזיים ובעלי מוגבלויות, כמו גם אנשים לא טכנולוגיים, יוכלו לקבל שירות טוב יותר.
השורה התחתונה: בשנים האחרונות חל בישראל מהפך במודעות לנגישות כללית ולנגישות דיגיטלית בפרט. אבל לאור הפיגור הרב והפערים הגדולים שנוצרו, הדרך עדיין ארוכה מאוד ונדרשת עבודה נמרצת ועקבית של כל הגורמים כדי להניע קדימה את אומת החדשנות, כך שתהיה גם אומת הנגישות.
