פרקליטות ומשטרה מצ'ועממים ואיפה טקצ'נקו

בואו נתחיל מזה שידיעות אחרונות מתנהג כמו הבריון השכונתי. הסכיתו ושמעו מה מספרת זהבה גלאון על ידיעות אחרונות - "חודשים לפני ההצבעה על 'חוק ישראל היום' התחלתי לקבל טלפונים מלוביסטים, יחצ'נים ואפילו מכרים. המסר היה פשוט: אם לא אתמוך בחוק, 'ידיעות' ימחקו אותי. באלה המלים. 'לא תופיעי שוב בידיעות'. הבטיחו וקיימו. אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הפעמים שהופעתי מאז בעיתון של מוזס. עיתונאים שעבדו ב'ידיעות' סיפרו לי שכתבות עלי נעלמות פתאום בעריכה ושסיפורים שמזכירים אותי מקוצצים. נכנסתי לרשימה השחורה".

המצב של גלאון דבש, אך נתניהו לא פראייר

והמצב של גלאון היה דבש לעומת מצבו של ראש הממשלה. היא טוענת שנעלמה מעל דפי העיתון אך נתניהו כיכב בהם הוא ואשתו, ואשתו והוא ושניהם ביחד וכל אחד לחוד, עם ארס, ועם רעל, ובאופן שגם ליריבים הפוליטיים צרמה האוזן וכאבה הבטן. אבל נתניהו לא פראייר, הוא לא פראייר כמו גלאון, והוא הראה לידיעות אחרונות ולמוזס מאיפה משתין הדג, הוא הביא לכאן בעל עסקים המקורב אליו, שיקים עיתון מתחרה לידיעת אחרונות, שבר לידיעות אחרונות את הידיים, הרגליים, הגרוגרת והמפרקת גם יחד. העיתון ידיעות אחרונות הפעיל את כל שלוחותיו המרובות בכנסת, כל אותם חברים המקבלים ממנו עיתונות טובה על-מנת שיוכל סוף-סוף לרדת מחבל התלייה, רגע לפניה שההדום נשמט מתחת לרגליו, וכלום לא עזר, נתניהו לא מוותר לאירן, לא ויתר לאובמה, ודאי פה על פיסת האדמה הזו, הוא לא ויתר למוזס.

נתניהו נעצר מילימטר מאבי העורקים

ואז "חברים טובים" ניסו להפגיש בין ראש הממשלה ובין מוזס על-מנת לראות אם יש פתרונות יצירתיים למשבר, ומי שבא הפעם וידו על העליונה היה ראש הממשלה. במקביל התקדמו בכנסת הליכי חקיקה מתקדמים ביוזמת אנשים טובים שוודאי אוהבים מסיבות מאוד טהורות את ידיעות אחרונות, ולאור העובדה שידיעות אחרונות שוכב על הקרקע באפיסת כוחות מוחלטת, מצא ראש הממשלה לנכון, לדעתי, להימנע מנעיצת הסכין במרכז הלב, הוא נעצר באבירות מילימטר מאבי העורקים, ושאף לפתרון של WIN WIN, כך בדיוק עושה גבר כאשר הוא מכניע את יריבו, הגם שבהתעלם מהנהגתו הזמנית של נוני מוזס, ידיעות אחרונות הוא עיתון גזע, והאינטרס של עם ישראל הוא שעורך רע ומזיק לא יכריז כרת על עיתון, אלא העיתון ימשיך לחיות על-אף הנהגתו השלילית של מנהלו וכאשר תחלוף העננה המזיקה, כאשר יעוף המכשול מהדרך, העטרה תשוב לישנה. הפגישה מתואמת. כאשר באים לפגישה עם אדם כמו מוזס, רק אידיוט מושלם לא יקליט, וכך עשה גם ראש הממשלה. ההקלטה נשמרה בכספת ובמקרה (או שלא במקרה) נפלה לידי המשטרה, וחבורה של שוטרים מצ'ועממים המלווים ככל הנראה בפרקליטים מצ'ועממים מצאו סוף-סוף מזור לצ'עמומם.

נתניהו עושה ממוזס קציצות

בכל הסיפור הזה יש רשע אחד, נוני מוזס, אשר עדויות רבות, מכל קצוות הקשת הפוליטית, בלי הבחנת דת ומין, מנצל את כוחו כעורך העיתון למטרות זרות. אדם אחד קרקס למוזס את הצורה, עשה ממנו קציצות, קוראים לו בנימין נתניהו, רגע לפני שידיעות נפח את נשמתו, פגש נתניהו את מוזס לשיחה שמטרתה הייתה למצוא פתרון של חיים לידיעות, ואחד הנושאים שעל הפרק היה האפשרות שנתניהו יסכים להוריד את הלחץ, בתמורה לכך שהסיבות לקיומו של ישראל היום יהפכו פחות קריטיות, אז נתניהו קיבל שוחד? מה זה הקשקוש הזה?

חופש היכוי הוא חלק מהשיטה שלנו

מישהו משתולל בשכונה, איש לא מתקרב אליו, כולם רועדים מפחד, קוראים למשטרה והיא אומרת שיש לנו במדינה חופש היכוי ואי-אפשר למנוע מאנשים את החופש להכות וכל המרבה הרי זה משובח, חופש ההיכוי הוא חלק מהשיטה אומרים לנו, אנחנו מדינה ליבראלית, ועוד כל מיני קשקושים כאלה. עד שבא איש אחד שהביא בריון עוד יתר גדול, טקצ'נקו כזה, שהשכיב את הבריון השכונתי על הרצפה ואז השכונתי שלנו הצטמק לצימוק והניף דגל לבן. ראה האיש שהביא את טקצ'נקו את הבריון השכונתי מכחיל, אמר לטקצ'נקו להוריד את היד מהצוואר על-מנת שאפשר יהיה לדבר. ואת הסיפור הזה הפכו משטרה מצ'ועממת (או אינטרסנטית) ופרקליטות מצ'ועממת (או אינטרסנטית) לחקירת שוחד.

תגידו, התחלקתם על השכל?

לגורמים בעלי עניין אסור לתת מתת לאנשי ציבור נכון? לאנשי ציבור אסור לקבל מתת מגורמים בעלי עניין נכון? אבל אצל אנשי ציבור כל כתבה טובה ואוהדת היא מתת נכון? עתידם של הפוליטיקאים הרי ניזון מאותה מתת, ומדובר בהון רב של כסף, לפחות חצי מיליון שקל בשנה רק משכורת של ח"כ, שלא לדבר על הוצאות ורכב ונהג ומזכירות ועוזרים פרלמנטרים וכל זה בא מהרבה עבודה, אבל גם מהרבה ליקוקי ישבן עד עומק המעי לעיתונות אוהדת ומעיתונות עיתונות אוהדת. אז בואו נשליך לכלא כל איש ציבור המקבל סיקור חיובי מעיתונאי, בייחוד פרקליטים שופטים וקציני משטרה, בואו נשליך לכלא את כל השרים ובכללם את ראש הממשלה, אשר עצר את החרב ובצדק רגע לפני שידיעות אחרונות נפח את נשמתו.

חובה לקרוא שוב לטקצ'נקו

לפעמים קשה לתפוס מכאן עד לאיזו רמה הגיעה הטיפשות, עד להיכן הגיעה האוויליות, עד כדי כך שאין כל פליאה על כך שהמסקנה המתבקשת היא, שהבריון השכונתי שולט גם בפרקליטות ובמשטרה, וכל עוד לא יעשה טקצ'נקו איזה ביקור קצר במשרדיהם, יניף את ידו ומחצית מהם ימצאו עצמם ברחוב ללא קורת גג וללא פרנסה אנחנו נמשיך לדשדש כאשר הטמטום שולט בנו.