זה שאנשים כותבים בזעם וקוראים לנקמה זה לא מעיד על כך שכואב להם יותר מאשר לשמאלנים או ימנים שמתנגדים לנקמה.
פגיעה בחפים מפשע זה פשוט לא מוסרי ולהערכתי גם לא חכם. ייתכן שהרס בתים וגירוש בני משפחה, או את כל הכפר, ירתיעו מפגעים, אבל יש גם צד שני: ענישה קולקטיבית מגדילה את המוטיבציה למעשי טרור. הרוב המכריע של הפלשתינים לא בחרו בטרור. זה לא אומר שהם מתנגדים לו, אבל הם נמנעים בעצמם מעיסוק בטרור. זעם על עוולה מגדיל את הרצון לפגוע. אז לפעול בצורה לא מוסרית כשלא ברור כלל שזה מועיל? אני נגד.
אני בין הראשונים לבקר את נתניהו וממשלתו בכל הזדמנות, אבל הטענה שהמדינה כושלת במלחמה בטרור (ולכן צריך להתחיל בנקמות) היא לא רצינית. היא לא דומה כלל לטענה שהמדינה כושלת בצמצום תאונות הדרכים או בצמצום מוות מזיהום אוויר, או מוות כתוצאה מפעילות פלילית שאינה טרור. הציבור בישראל רגיש במיוחד לפציעה ומוות (בעיקר של יהודים) מטרור (של ערבים). מערכת הביטחון משקיעה מאמץ רב ותקציב גדול במלחמה בטרור וההצלחה היא פשוט מרשימה. למרות חיכוך יום יומי בין אוכלוסייה יהודית ואוכלוסייה פלשתינית עוינת, בשטח רחב מאוד, הכולל את מזרח ירושלים, ההתנחלויות וסביבתן, כבישים בשטחים, ועוד, היקף הפיגועים הוא נמוך מאוד. אז או שעושים שם עבודה פנטסטית, בניגוד לביקורת בציבור הימני, או שהפלשתינים לא באמת רוצים לפגוע ביהודים, שוב בניגוד לעמדה הימנית המקובלת. ברור שכל מעשה טרור הוא נורא, אבל מי שחושב שאפשר בתנאים הקיימים להוריד אותו לאפס חי באשליות.
הריקוד על הדם קצת מעורר דחייה. מיד עם היוודע הרצח, חובבי הנקמה מיהרו לנצל את ההזדמנות לקדם את מה שהם בכל מקרה מאמינים בו.
יש יהודים שבחרו בטרור. זו עובדה מצערת וראויה לגינוי. הנשיא ראובן ריבלין הביע את צערו וגינה. הוא אמר בכאב "בני עמי בחרו בטרור". ברור שהוא התכוון ל"יש יהודים שבחרו בטרור". מה הימין המתלהם רוצה ממנו? ולחזור לביקורת האוויליות כנגד הנשיא שהתייחס לרצח של אורי, זה שוב ריקוד על הדם. האם מי שמגנה את הבחירה של יהודים בטרור הוא שמאלני בוגד? אצל הימין המתלהם כמו אצל השמאל הרדיקאלי בעידן הניו אייג' למילים אבדה משמעות. טרור זה כבר לא טרור, זה שם לכל פעולה של ערבי נגד יהודי. אבל אם אתם רוצים לטעון שהנשיא לא חכם, זה כבר סיפור אחר. יש באמת איזו טיפשות לחשוב שזה רעיון טוב לספח את כל השטחים (זו עמדתו, לא? או שאני עושה לו כאן עוול?)
ימין ושמאל: נדמה לי שכבר אין הבדל משמעותי בין הימין והשמאל כשזה מגיע למדיניות מהותית, למעט השמאל הקיצוני והימין הקיצוני. ההבדלים בכל התחום שכולל את הליכוד והעבודה ומה שביניהם הם ברטוריקה. השמאל הקיצוני והימין הקיצוני שונים מכל האחרים: בשני הקצוות רוצים את אותו הדבר: מדינה אחת. לפי המודל של השמאל זו מדינת כל אזרחיה ולפי המודל של הימין זו מדינת אפרטהייד.
כלכלה: כאן גם ההבדלים ברטוריקה זניחים. הציבור הניאו-סוציאליסטי ברובו רואה את המצוקה, העוני האי-שוויון, ודורש פעולה, אבל לרוב מדובר בפעולה מזיקה. וגם זה בדיוק כמו אצל הימין דורש הנקמה.
