למזדהים עם מה שנקרא כאן ימין, כלומר אנשים שחלק נכבד מהסעיפים הבאים מתאימים להם:
סיפוח שטחים, טרנספר (מרצון כמובן...), המשך בניית התנחלויות, חוק הלאום, הצגת הערבים והשמאלנים כאויב, לא למדינה פלשתינית, נתניהו ראש
ממשלה, וכדומה, אז די ברור שהבחירה היא במפלגה בגוש הימין.
"זהות" לליברטריאנים (זהות אינה באמת כזו, אבל נניח לזה עכשיו),
"ימין חדש" לחובבי ז'אנר הפשיזם שמריח דמוקרטיה, שמגיע עם קפיטליזם (מתון), או לחלופין -
ליכוד. אומנם כלכלית הליכוד הרבה פחות מתאים לחובבי חרות כלכלית וממשלה קטנה, אבל השיקול של מתן כוח למפלגת השלטון הוא שיקול חשוב. הבעיה לחובבי המודל הקפיטליסטי עם ממשלת הליכוד היא שבסופו של דבר מקבלים כחלון או משהו כזה... ז זה שיקול בכל זאת להצביע פייגלין/ימין חדש. וכמובן, לימניים חובבי הז'אנר הסוציאל-פופוליסטים יש את כחלון, או את המפלגות החרדיות, או את הליכוד.
למי שלא מתאים כל האג'נדה הימנית/לאומנית (סיפוח, השתלחות בערבים ובשמאלנים, צמצום כוח בית המשפט, וכדומה) והוא גם חובב את הקו הסוציאל-פופוליסטי: ועדים, ממשלה גדולה, מיסוי כבד (על העשירים כמובן...) פיקוח מחירים, וכדומה, אז יש מגוון אפשרויות. לחובבי המצע הכלכלי הממש הזוי יש את
"מרצ" ו
"העבודה", ואפשר גם ללכת לכיוון של
"חדש", אם רוצים. אבל אם רוצים ממשלה שתחליף את נתניהו, הבחירה הסבירה היא
בגנץ-לפיד. הכל בסדר, גם שם המצע נראה מאוד "סוציאל פופוליסטי".
הקבוצה שממש בבעיה היא זו שאינה חובבת את החבילה הימנית/לאומנית אבל לא רוצה ממשלה פופוליסטית כלכלית. אני, כפי שאתם כבר יודעים, שייך לקבוצה הזו. ראשית אני שואל את עצמי מה אני מעדיף: ממשלת ימין בראשות נתניהו או ממשלה בראשות גנץ.
התשובה שלי גנץ.
הסיבה: למרות ההפחדות של נתניהו, בצד הכלכלי לא יהיה באמת הבדל משמעותי. אני מודה שיש כאן סיכון מסוים, אבל גם שר אוצר פופוליסטי חסר אחריות שנמצא תחת ראש ממשלה שממש לא אכפת לו, מוגבל ביכולת להזיק: הנה כחלון וביבי. הזיקו מאוד אבל לא הביאו את מדינת ישראל לפשיטת רגל. בקיצור, ממשלת נתניהו, עם כל הפופוליסטים בליכוד ובשותפות הטבעיות, לא יותר טובים בהרבה מהתסריט הסביר לגבי ממשלה בראשות גנץ, אפילו עם ניסנקורן כשר אוצר (אין סיכוי שזה יקרה). בכל מקרה, גם אם כלכלית ממשלה של גנץ פחות מוצלחת, אני לא רואה כאן בעיה חמורה בהשוואה לממשלת נתניהו.
ובוודאי שאני מעדיף ממשלת מרכז שמאל או מרכז ימין, על ממשלת ימין שכוללת את כל הספקטרום שבין הליכוד לאנשי כהנא.
התסריט הסביר ביותר, אם גנץ יקבל את המנדט להרכיב ממשלה, הוא ממשלת ימין מרכז, וזה גם התסריט הרצוי לדעתי. "כחול-לבן" עם הליכוד ואולי עם כחלון (אם חלילה יעבור את אחוז החסימה) ועם "הימין החדש" ו"זהות" ו/או "העבודה".
נתניהו צריך לסיים את תפקידו לטעמי, הסברתי מדוע בפוסטים קודמים. אגיד כאן לזכותו ולהגנותו שמדובר באדם חכם מאוד שיודע לנאום מצוין. לגנותו: בתחום הכלכלי הוא לא מיישם את משנתו, ולזכותו: בתחום הלאומני הוא גם לא מיישם את משנתו... תחת נתניהו קיבלנו פגיעה קשה בכלכלה, השתלחות נגד אזרחי המדינה ורשויות אכיפת החוק, התנהגות לא ראויה בתחום השחיתות (ציבורית, גם אם לא פלילית),
אבל איפוק חשוב בתחום היציאה למלחמה, וביטחון גבוה.
ואחרון, אנשים שלא מזדהים עם החבילה הימנית/לאומנית ובוחרים פייגלין מגדילים את הסיכוי (הגבוה בכל מקרה) שתקום כאן ממשלה ימנית קיצונית. זה לא לגמרי מטורף, בגלל שאם ברור שבכל מקרה תהייה כאן ממשלת ימין, אז אולי עדיף לחזק את הקו הכלכלי השפוי יחסית. אבל שמאלנים שתומכים בפייגלין, זה קצת הזוי.
[
פורסם במקור בבלוג האישי של עומר מואב]
