תמונת המצב בישראל

אני אזרחית המדינה ורוצה לחיות ככל הגויים, החיים להם לבטח. כמו תושב ברייטון באנגליה, או פאלו אלטו קליפורניה, או נאפולי איטליה, או ליג'יאן סין או כל מקום אחר על פני כדור-הארץ, בו אנשים חיים להם בשלווה ונחת, חיים פשוטים או חיי רווחה, אבל חיים שיש בהם מן הביטחון, וגם אני רוצה. בשבוע שעבר נקלעה מכוניתי פעמיים בדרך בגין, ליידוי אבנים. מטר של אבנים ספגה גם המכונית שנסעה לפני וזו שלאחרי, וידידתי "זכתה" בבקבוק תבערה והיא נכוותה באופן בינוני בגופה ובפניה... היש מקום אחד בעולם שאיננו מדינה שלישית, פרימיטיבית, אלא כזו המתיימרת להיות מדינה מתקדמת, מתוקנת, מערבית, מפותחת, חברה ב-OECD שאזרחיה היו מוכנים לחיות כך? אם ניקח כל מקרה של טבח, פיגוע, הרי זה נורא ואיום. אלה חיים של אנשים שנפגעים נהרגים, משפחות מתרסקות וחייהם לא ישובו עוד להיות כשהיו. בשבוע הבא אני מצפה לקרובי משפחה שיעלו ארצה, ועז רצוני לקחת אותם לעיר דוד, לטייל בנקבת השילוח. בפסח האחרון לקחתי ממתחם התחנה בירושלים הסעה של עיריית ירושלים לעיר דוד. היינו כעשרה אנשים כחלוף המכונית באבו טור כל חלונותיה נופצו לרסיסים ע"י אבנים בגודל סלעים שנזרקו מחצרות ומאחורי מכוניות חונות, במכונית היו חמישה ילדים בני משפחה אחת שישבו יחד במושב האחורי. השמשה שם איננה ממוגנת, כדי שאפשר בשעת צורך להימלט במהירות, הנהג האיץ ונסע במהירות כמו רדפו אחריו עשרה שדים, אבל הילדים נפצעו מהזכוכיות שהתנפצו לעשרות רסיסים, והם החלו לרעוד בכל גופם כשהם זבי דם. גם אנו המבוגרים חשנו תחושה משונה שאנו נותנים לחסדי הפורעים שבחוץ. אישה מבוגרת שישבה בסמוך אליי רעדה באופן חסר שליטה והחלה לבכות בקול, הנהג דהר ברחובות עד שהגיענו לעיר דוד והוא סיפר שזו הנסיעה השביעית שלו, אותו יום, ובכל פעם ספג אבנים וכבר החליף מכוניות. קשה לתאר את התחושה. חשתי אין אונים, השפלה, ביזיון, כעס, אי-כבוד, הייתכן, הכך צריכים לחיות יהודים בארץ ישראל? איזו מדינה הייתה מוכנה להתנהל כך? שאזרחיה יחשו חסרי ביטחון? מדוע שחייהם יעברו עליהם בצורה מטורפת כזאת? מי זה העומד בראש הצבא ואינו משלח את החיילים להשמיד כל מחבל וכל רוצח שאינו מניח לחיות במנוחה. מי מעז להצמיד לתוארו את המונח ראש למדינה, ראש וראשון לביטחון- שאיננו? במה הם עסוקים, במעצרים מנהליים ליהודים? הם כבר הרשיעו ותלו בכיכר העיר. הרי כידוע אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שלא הוכח אחרת, אז באיזו זכות שמים אדם בתנאי כלא, ללא משפט? בדרך כלל לא נעשה במעצר שכזה שימוש, עקב הפגיעה הקשה בזכויות להליך משפטי הוגן, ובשל הסכנה לניצולו לרעה. תוקף תקנות אלה הוא מאז המנדט הבריטי משנת 1945 והוא מאפשר מעצרים מינהליים רק בזמן מצב חרום. בשטחי יו"ש יכול כל מפקד אזור וכל מפקד צבאי להוציא צו מעצר מנהלי, באותם מקרים לא מוצגות לעצורים הראיות כנגדם, ובחלק גדול מהמקרים אלה כלל אינם קיימים, פשוט אפשר לבוא לכל אדם לשלוף אותו מהבית ולהודיעו שהוא במעצר מינהלי... אכיפת היתר של החוק כלפי מתיישבים יהודיים גובשה ע"י היועץ המשפטי בעבר מיכאל בן יאיר. במרץ 1998 הצליחו ארגון "בצדק" והיישוב היהודי בחברון לחשוף את אחד הסודות הכמוסים של פרקליטות המדינה: קיומם של נהלים מיוחדים לאכיפת החוק על יהודי יש"ע - נהלים המפלים לרעה את האוכלוסייה היהודית ביש"ע ועומדים בסתירה לעיקרון השוויון בפני החוק ולחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בן יאיר גיבש נהלים אלה עם תחילת תהליך אוסלו, ככלי שלטוני שנועד למנוע גילויי התנגדות של קבוצת אוכלוסייה זו להסכמי אוסלו, ולמהלכי ממשלת רבין באזורי יש"ע. הגישה הבסיסית של הנהלים המיוחדים הייתה התייחסות אל כלל אוכלוסיית ה"מתנחלים" כאל אוכלוסייה עבריינית ופורעת חוק שיש לדכאה ולרסנה. לימים התברר, שהנהלים, שחיבר בן יאיר, היו סודיים כל כך, שהגב' טליה ששון (אז ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים וראש צוות המעקב המיוחד) מסרה לוועדת החוקה של הכנסת את המידע רק בעל פה ועותק מה"נהלים המיוחדים" לא נמסר לוועדה. מעצר מינהלי כמעט ואיננו בשימוש במדינות העולם, אבל אצל "עם הסגולה" הוא משחק תפקיד נכבד ב"ציד" אחרי מתנחלים. רק לראות את עיתוני כל השבוע ואת המלל הרב שנשמע בערוצי התקשורת הכתובה והאלקטרונית, הרי אפילו אין בדל ראיה כנגד מישהו, אז מה קורה כאן? באחת האוניברסיטאות בארץ נודע כי מספר מרצים היו עסוקים בעניינים שבינו לבינה עם סטודנטיות, אז מדוע לא להכפיש את כל המרצים בארץ ? מדוע לא לעוצרם במעצר מינהלי הם מסוכנים פחות ? כאן יש מתלוננות, ובשריפת הבית בדומא, עדיין לא ידוע דבר לאשורו ! מומחה לקליגרפיה אמר לאחר בדיקה שהיד שרשמה "נקמה" עשתה זאת בבלי דעת באותיות מסולסלות כפי שנכתבות האותיות הערביות... על כן ראש הממשלה, שר הביטחון, שרת המשפטים, קודם עשו את המוטל עליכם כנבחרי העם, וזה להעניק ביטחון לעם היושב בציון ומחוצה לו, תטיבו לעשות אם תטפלו בזה, ולא תיטפלו לבחורים צעירים שאתם מענים, כל עוד אין לכם הוכחה לאשמתם.