ספר הגות זה, על ארבעת כרכיו ועשרה שעריו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת ספרי פרוזה והגות.
הספר דן בספרות ורפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים. הספר נכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס בנושא ספרות ורפואה, שיזמה ותכננה במיוחד לסטודנטים לרפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בהיותה בוגרת שלה ושאותו היא מלמדת משנת 2010. (ניתן לצפות בהרצאות קורס ספרות ורפואה באינטרנט).
בהיבט הרפואי-מדעי המחברת כוללת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות, עם ניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים חדשניים.
הספר מציג היבטים רפואיים-מדעיים ואתיים בהם משולבים קטעים פואטיים, וסוקר השתקפויות של נושאים אלה לאורך ההיסטוריה: בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי ובכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם. כמו-כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה- שער האתיקה הרפואית. במסגרת זו, מופיעים הדיונים המוכרים במוות, המתות חסד, אתיקה רפואית, ההתייחסות המשפטית למוות (חוק החולה הנוטה למות, חוק זכויות החולה, אמנות אתיות בין רופאים לחברות תרופות, ועוד) .
עם שערי הספר נמנה גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה, וכן גם שער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה. בנושא הפסיכיאטריה - לצד סקירה היסטורית והתייחסות מעמיקה של בכירי התחום מופיעה התייחסות לאסכולת האנטי- פסיכיאטריה, המציגה את הממד האחר בבחינת תחום מורכב זה.
המחברת טוענת שלמרות ההתקדמות שחלה בתחום, בהתבסס על המודל הביו-רפואי, תוך התמקדות בהיבטים הגנטיים והכימיים של הסיבות למחלות הנפש הרי גם כיום כל חברה נוהגת על-פי נורמות, השקפות עולם, אמונות וכללי התנהגות המתאימים לה, המסדירים את החיים בצוותא, ומגדירים את שפיותה.
סטייה ממערכת נורמטיבית זו מהווה איום על החברה המגיבה בדחייתם ואכיפתם של הערכים הנראים בעיניה כהתנהגות נורמטיבית, לעתים אף בכוח. לדעתה: "חולה הנפש שבוי עדיין בידי התבונה".
גישתה הרב-ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא, נבחנת בספר דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות ופואטיות כאשר לצד ההיבטים ההומניסטים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטים והגדולה שבדמותו (הרמב"ם), נבחנת ביקורת על דמותו החוטאת בחטא ההיבריס (עגנון), על "הטוב שברופאים לגיהנום" (תורה ותלמוד), על פחדיו וחוסר הביטחון שהוא מפגין בעת הטיפול בחוליו (בולגקוב), על מצב בריאותו (רבלה), על חמדנותו (מולייר), על נטייתו הפטרנליסטית (קרלוס ויליאמס), על אכזריותו (פוקו) ועוד.
באופן זה המחברת מרחיבה את תחום מחקרה לא רק לדמותו של הרופא בעיני מטופליו אלא גם כיצד הוא נבחנן בעיני עצמו וביחס למקום הוא תופס בחברה בתקופות היסטוריות שונות.
הדילמות שביחסי רופא-חולה נידונות תוך התייחסות לטקסטים של סופרים קנוניים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית לרבות מחקר הייצוג הרפואי ביצירותיהם של א"ב.יהושע,
עמוס עוז,
חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, וכן ביצירות פרי עטה של המחברת.
מעניינת היא ההתייחסות בספר למה שנחשב כיום עתידה של הרפואה המודרנית: הרפואה המותאמת אישית. רופאים שיקראו בספר יופתעו להיווכח כי דילמות שהעסיקו את הרופאים במהלך ההיסטוריה, רלוונטיות גם בימינו.
מתוך דבריו של פרופ' שלמה גיורא שוהם: "ד"ר לימור שריר מיטיבה לגייס בעבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה באיור מספר רב של יצירות ספרותיות הנותנות משמעות למקצוע הרפואה. אין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף הייאוש. אך לא זו בלבד, יש בספר זה הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, כי הרי בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא, כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה".
