התהודה הציבורית המתרחשת בימים אלה סביב נושא "תרומת ביציות" אינה מפתיעה אותי. כבר בשנת 2005 כשכיהנתי כחברת כנסת בסיעת "שינוי פעלתי רבות לקידומה של הצעת חוק כזו - הצעה ההולכת ומבשילה בימים אלה.
אני חשה סיפוק רב כי אכן בקרוב יבוא פתרון הולם לבעיית מצוקת מחסור בביציות לפריון ולמחקר, בתום תקופה ממושכת שבה הייתה תקועה הצעת החוק בגלל מכשולים רבים.
המעגל ייסגר בקרוב כאשר הכנסת תצביע על הצעת החוק בהצבעה שנייה ושלישית וזאת לאחר שסגן שר הבריאות ח"כ
יעקב ליצמן הסיר את התנגדותו ובכך נסללה הדרך בפני ועדת שרים מיוחדת להכשיר את החוק להצבעה.
אין ספק שהנושא עשוי להעסיק בעתיד הורים רבים, חוגים חרדים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אנתרופולוגים וחלקים לא מבוטלים מהציבור כולו.
המציאות מוכיחה שהטכנולוגיות לפריון מביאות בעקבותיהן הרבה ברכה: קידום, חופש, זכות בחירה,ידע ופיתוח.
אלא שאיליה וקוץ בה.
טכנולוגיה זו, כמו אחרות, יוצרת כמה דילמות. ברצוני להציג רק אחת הבולטות מהן שניתנת להגדירה: כ-"חיים בהקפאה ובהמתנה".
אחת האפשרויות הקיימת כבר בעת הזו הינה טכנולוגיה חדשה המאפשרת הקפאת זרע ולאחרונה גם הקפאת ביציות.
נוצרה כאן למעשה צורת חיים אנושיים חדשה - חיים בהמתנה.
הפכנו את יוצרות הטבע והחלטנו שזכותנו לקבוע. רצינו לתת יותר חירויות לאישה ולבן זוגה, אפשרות להחליט מתי ללדת ילדים, מתי לצאת לחופשת לידה - מבלי לפגוע בקרירה. להתאים את גוף האישה לדרישות שוק העבודה, לכלכלת המשפחה או לכלכלת המדינה.
חבר הכנסת גפני, היכן אתה? - דאגת מנישואי קרובים ואינך דואג מהקפאת העתיד?
אינך דואג לעתיד הילדים שיולדו אולי להורים מבוגרים מדי? איך תפקח על זמן הולדת הילדים?
וסגן השר ח"כ ליצמן, האם נכונה השמועה כי אתה מקדם את חוק תרומת הביציות על-מנת להסתיר או להסדיר מספר שלדים בארון או בקרקעית ביה"ח. ברזילי?
גם אם כן - טוב שכך. רצית למנוע פגיעה בכבוד המת - ולפחות טיפלת גם בחיים.
השאלות רבות וחסרות כמה תשובות.
לדוגמא: לא עמדנו מספיק על השינויים החברתיים שחברה חייבת לעבור עם פיתוח אותן טכנולוגיות. צורת המשפחה משתנה, החיים ארוכים יותר, הגיל אינו מהווה חסם כפי שהיווה לפני מספר שנים, ישנה הבנה ואולי אפילו תמיכת יתר כלפי חשיבות ההורות. נוצרים פתרונות כמו פונדקאות, אימוץ ותרומת ביציות. הפתרונות מבורכים מאד, אבל הם חייבים להגיע עם ההסברים, ההבנה והתכנון לעתיד לחברה מסוג אחר - שונה.
וישנם מספר דברים ברורים שבינתיים אינם מיושמים. כך למשל, רמת ההסדרה במערכות הממלכתיות - נמוכה וירודה למרבה הצער. התוצאה הבלתי נמנעת הינה שאין מספיק העברת ידע בין הגופים השונים העוסקים בנושא הפריון, פיזור סמכויות מכוון. חוסר שקיפות, חוסר חובת דיווח וחוסר אמינות.
והעיקר - הציבור אינו יודע, אינו מעודכן בפרטים חיוניים ואינו מבין את כל הדקויות וההשלכות.
בעצם אולי גם זה מכוון כדי שלא נשאל שאלות כדי שלא נוכל להשפיע?
