המו"מ: לחדש או לא לחדש?

ארצות הברית עסוקה בימים אלה בניסיון לחדש את המשא-ומתן בין הרשות הפלשתינית וממשלת ישראל בסוגיות הסטטוס הסופי. בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז זה מכבר על נכונותו לפתיחת משא-ומתן ללא תנאים מוקדמים, דרש הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) יותר מפעם את ההקפאה המוחלטת של פעילות הבנייה בהתנחלויות למספר חודשים לכל הפחות. בנוסף, הוא מבקש לקבל "הבהרות" באשר להצעה האמריקנית לחידוש השיחות במתכונת של שיחות קרבה, דהיינו מבלי שיתקיים משא-ומתן פנים מול פנים בין ישראלים לבין פלשתינים, כאשר ארצות הברית משמשת בהן כמתווכת. אין זה ברור האם לנתניהו או לאבו מאזן יש רצון אמיתי לחדש את השיחות. שניהם ניצבים מול מגבלות משמעותיות מבית, אשר ללא ספק יילכו ויתגברו ברגע שהשיחות בין הצדדים יחלו. קרוב לוודאי שהיה עדיף אילו היו מתחילים את התהליך תוך נקיטת גישה של צעד אחר צעד, שהייתה מביעה תמיכה במאמציה של הרשות הפלשתינית בכל הקשור לניסיונה לבנות מוסדות של מדינה ולהמשיך להקים ולחזק את כוחות הביטחון המקומיים שלה. סיועה העקיף של ישראל יוכל להתבטא בהעברת יותר שטחים לסמכותה של הרשות הפלשתינית ובחיזוק הפעילות הכלכלית הפלשתינית על-ידי הסרת ההגבלות הקיימות על תנועתם של אנשים וסחורות. גישה זו עדיין אינה מקובלת על הצד הפלשתיני, המתעקש על חידוש שיחות על סוף המשחק, כלומר על כינונו של פתרון שתי המדינות. בעוד שהן המנהיגים הישראלים והן המנהיגים הפלשתינים מאוחדים בדעתם בדבר המטרה הסופית, היא מצב של שתי מדינות, הם ככל הנראה חלוקים בדעותיהם באשר לדרך בה יש לנקוט על-מנת להגיע אליה, כמו גם באשר למאפייניה של אותה המדינה הפלשתינית העתידה לקום. המסמך האחד, המחייב את שני הצדדים והמשלב בין הגישה החלקית ובין השגתו של פתרון שתי המדינות - הוא מסמך מפת הדרכים מתאריך 30 באפריל 2003. מפת הדרכים מורכבת משלושה שלבים, המובילים לפתרונו הכולל של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. במועד פרסומו הוסיפה ממשלת ישראל 14 הסתייגויות כתנאי לקבלתו. אם נניח כי הממשלה הנוכחית מחויבת להחלטה שהתקבלה על-ידי ממשלה קודמת, צריכה מפת הדרכים לשמש כמסגרת ההתייחסות (Terms of Reference). בנוסף, תוכל מפת הדרכים לגשר בין העמדה הפלשתינית, הטוענת כי הם מילאו זה מכבר אחר התחייבויותיהם בשלב 1 של מפת הדרכים, וכי, על כן, על הצדדים לנוע כעת ישירות לעבר שלב 3, לבין העמדה הישראלית הגורסת כי נרשמה התקדמות, גם אם בלתי מספקת, בעמידה בהתחייבויות הפלשתיניות. הצד הפלשתיני מעלה את סוגיית הקפאת ההתנחלויות המהווה התחייבות ישראלית במסגרת שלב 1 של מפת הדרכים, למרות היות הנושא אחד מ-14 ההסתייגויות של מדינת ישראל כאמור לעיל. מפת הדרכים של שנת 2003 קראה להסרתם המיידית של "מאחזים בלתי מורשים" שנבנו אחרי שנת 2001. אלה הוזכרו גם במכתב שנשלח על-ידי ממשלת ישראל לממשלה האמריקנית בחודש אפריל 2004. אחת הדרכים להתמודדות עם נושא זה, על-מנת לאפשר לנשיא עבאס לפתוח במשא-ומתן, היא להעביר את סוגיית עמידתה של מדינת ישראל בהתחייבות זו לוועדה דו-צדדית ישראלית-אמריקנית, או לחילופין להשגת הצהרה מחודשת בדבר התחייבות זו מאת הממשלה הישראלית הנוכחית, אשר תכלול מועד מובטח לקיומה. להלן מובאת הצעה לאימוץ מפת הדרכים כמסגרת ההתייחסות לחידוש השיחות בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלשתינית. הרשות הפלשתינית וממשלת ישראל יחדשו את הדיונים ביניהן ליישומה של המטרה המשותפת של השגת פתרון של שתי מדינות כאמצעי לסיומו של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. שני הצדדים מסכימים, כדלקמן: מסגרת ההתייחסות (T.O.R.) 1. מסמך מפת הדרכים להשגת שלום במזרח התיכון מתאריך 30 באפריל 2003 יהווה את הבסיס למשא-ומתן זה. עמדות שני הצדדים, כפי שהן הוצגו במועד פרסומו של מסמך מפת הדרכים, נרשמו. 2. שני הצדדים רושמים לפניהם את התחייבויותיהם על-פי שלב 1 של מפת הדרכים. הם מסכימים על כך כי ארצות הברית של אמריקה תכין דין וחשבון בדבר יישומו של שלב 1 תוך 30 יום ממועד קבלתו הפורמלית של מסמך זה על-ידי שני הצדדים. הצדדים יסכימו להוסיף את הבעיות הקשורות לרצועת עזה לתוכן דיוניהם. שני הצדדים יהיו רשאים להוסיף נושאים נוספים לשלב זה של הדיונים. נושאים אלה יוכלו לכלול את הרחבת הפעילות הכלכלית הפלשתינית לאזור C ואת בחינתם מחדש של ההסכמים הקיימים ביניהם, כגון את זו של פרוטוקול פריס. 3. שני הצדדים נותנים את הסכמתם לניהול בו-זמני של משא-ומתן בדבר יישומם של שלבים 2 וגם 3 של מפת הדרכים. המכאניזם ולוח הזמנים של מפת הדרכים 1. שני הצדדים יודיעו לארצות הברית תוך 14 יום האם הם מקבלים את ה- T.O.R. 2. לא יאוחר מאשר בחלוף 14 ימים ממועד קבלת תחום הסמכות יסכימו הצדדים על פתיחת המשא-ומתן בשתי ועדות. (א) ועדה שתדון בנושאים הקשורים לשלב 1 של מפת הדרכים ולנושאים אחרים המוסכמים ביניהם. (ב) ועדה אשר תדון ביישומם של השלבים 2 ו-3 של מפת הדרכים. (ג) שני הצדדים יהיו רשאים להסכים על הקמתן של ועדות משנה כפי שיידרש. 3. הדיונים בדבר השלמתו של שלב 1 יושלמו עד לתאריך 31 במאי 2010. יישום ההתחייבויות המפורטות במפת הדרכים (שלב 1), כמו גם של הסכמים נוספים שייתכן שיושגו על-ידי הצדדים יושלמו עד לא יאוחר מתאריך 30 בספטמבר 2010. 4. הדיונים בדבר יישומם של השלבים 2 וגם 3 של מפת הדרכים יושלמו עד לא יאוחר מתאריך 30 באפריל 2011. שני הצדדים יסכימו על לוח זמנים ליישום ההסכמים התקפים ביניהם והמתייחסים לשלבים 1 ו-2 של מפת הדרכים.