לאחרונה שוררת תחושה כללית מדאיגה שגוברים בתוכנו החומרנות, האלימות והציניות, רדיפה אנוכית אחר כוח, נהנתנות וכסף. ערכי הרוח - שהיו פעם המניע העיקרי בעם ישראל ומפלגותיו - נשחקים והולכים. בליכוד התגלתה תופעה זו כשנחשפו אנשי שמאל - שהבינו שאם אי-אפשר לגבור עליו אפשר להתחבר אליו - כשהם פוקדים לליכוד מאות מחבריהם לדעה כדי "להשפיע מבפנים", ביניהם כאלה שהודו פומבית שההצטרפות לליכוד מעוררת בהם בחילה. זאת ועוד: גם בקרב חברי ליכוד ותיקים ניכרת שחיקה משמעותית בערכים, כשביניהם אף פעילים מרכזיים שהצלילים היוצאים מפיהם רחוקים מהערכים מיסודם של ז'בוטינסקי ובגין המעוגנים גם בחוקת התנועה. ויש גם כאלה שהצטרפו לליכוד מבלי שיש להם שמץ מושג על ערכיו ודרכו הרעיונית הבסיסית. רבים רואים במפלגה ובמנהיג שלה רק יעד לשלטון, לשם צבירת כוח והשפעה, ומתעלמים מהעובדה שכל הטעם לעצם קיומה של מפלגה הוא - היותה כלי להגשמת הערכים הבסיסיים שלשמם נוסדה ולמענם היא קיימת.
איך מונעים חתירה מבפנים?
לאחרונה מנסים פעילים בליכוד להרחיק מהליכוד קבוצות ויחידים שנחשדים כאנשי שמאל שהתפקדו לכאורה כדי לחתור מבפנים תחת ערכי הליכוד. יש טוענים שקיימות גם קבוצות "ימניות-קיצוניות" הפועלות באותה שיטה. פעילי הליכוד שהחליטו לצאת נגד המגמות השרלטניות הללו, פועלים בשני מישורים:
הראשון - חשיפה של מתפקדים שהצטרפו זה מקרוב החברים גם במפלגה נוספת. הדבר מנוגד גם לחוק המדינה וגם לחוקת הליכוד. בדרך זו אפשר להצליח להרחיק מספר קטן ולא משמעותי של אנשים.
השני - להרחיק מהתנועה אנשים לפי סעיף 21 בחוקה על סמך סיוע למפלגה אחרת או הבעת הזדהות איתה. גם זה יסייע להרחקת אנשים ספורים, ולא ימנע מספר גדול של אנשי שמאל שלא היו חברים במפלגות אחרות ולא הזדהו עימן פומבית בדרך שניתנת להוכחה.
דרך יעילה יותר, אם גם קשה, מורכבת וממושכת בהרבה: חינוך לערכי היהדות והליכוד והסברתם גם בתוך המפלגה וגם בקרב הציבור בכלל. זוהי משימה שאותה צריכים להוביל ותיקי ומייסדי הליכוד. בימים אלה מתארגנת קבוצה כזו של מייסדים ותיקים השואפים להקים עמותה שתפעל לחיזוק והגשמת הערכים הלאומיים-ליברליים של בית"ר כפי שהם משתקפים בחוקת הליכוד; שילוב ותיקי התנועה בתפקידים בכירים של ייעוץ, הסברה והדרכה במערכת החינוך, בתנועת הנוער בית"ר, במוסדות הליכוד ובמשרדים ממשלתיים וציבוריים, תוך מתן אפשרות לניצול הניסיון והידע שלהם; הקמת לשכה לטיפול בבעיות אישיות של הוותיקים ולהסרת חסמים ביורוקרטיים. עמותה זו תעשה ככל יכולתה כדי להשפיע על ח"כים ועל מערכת החינוך לנקוט בדרכים שיחזקו את התודעה הלאומית בקרב הציבור הרחב ובעיקר בקרב ילדים, נוער ובוגרים צעירים.
יד הערבים על העליונה
שכן הבעיה הקיומית האמיתית של ישראל היא לא איום חיצוני, לא הביטחון הפיזי, לא הגרעין האירני ולא הטרור המקומי והבינלאומי. הבעיה הקיומית לטווח הארוך נעוצה בתוכנו: אם לא נדאג שכל ילד יהודי בישראל יקבל חינוך לאהבת המסורת והמורשת היהודית מגיל שנתיים-שלוש, אנו עלולים להיקלע לסכנה קשה יותר מהשמדה פיזית - סכנת שמד רוחנית. הרוב הגדול במדינה עלול לשכוח בהדרגה מה בכלל אנו עושים בארץ אוכלת יושביה זו המוקפת במאה מיליון ערבים מוסלמים המחדירים לראשי ילדיהם מגיל אפס את המורשת שלהם ואת הסיפור שהיהודים כבשו את ארץ פלשתין מהים עד הירדן ושחייבים לסלק אותם משם, גם אם זה יארך מאות או אלפי שנים. הם גם מחנכים את ילדיהם מגיל אפס לאהבת מורשתם, לפיה אסור לוותר על-אף גרגר אדמה ושחייבים לשחרר את הארץ כולה, מהירדן עד הים, מֵעוּלם של היהודים שפלשו אליה וכבשו אותה.
כל עוד מתקיים מצב זה - ידם של הערבים על העליונה וביכולתם לזכות בטווח הארוך בארץ כולה. אם לא הם - אזי נכדיהם או ניניהם או בני ניניהם או צאצאיהם. היום זה נשמע הזוי לישראלים המצוידים בעוצמה צבאית אדירה; אבל בגלל החינוך האינטנסיבי שהערבים מעניקים לילדיהם מהגיל הרך - הם מצוידים בהמון סבלנות, המון אורך רוח, המון נחישות, המון אמונה ביעד הסופי - שחרור ארצם מהירדן עד לים. רק בעזרת תכונות אלה ניתן לנצח במלחמה.
לא הכוח והעוצמה הפיזית או "גבולות ברי הגנה" או "היפרדות" יכריעו סופית את הסכסוך בין היהודים לערבים על ארץ ישראל. בטווח הארוך ינצח העם הנחוש יותר לזכות בארץ כולה, מהים עד לירדן.
אהבת המסורת - תנאי לקיומנו
לצורך זה פועלת קבוצת מייסדי הליכוד להקמת שדולה בכנסת שתפעל לקדם מהגיל הרך הכרה והפנמה של הערכים היהודיים שמהם התפתחו המושגים המודרניים של צדק חברתי, שאיפה לשוויון, לשלום, לליברליזם ולדמוקרטיה. השדולה תציע דרכים להקמת תשתית חינוכית לאהבת המסורת מהגיל הרך עד סיום בית הספר התיכון, על-ידי הכשרת גננות ומחנכים לידיעת עיקרי ההיסטוריה של עם ישראל מהעת העתיקה עד זמננו, כולל ההיבטים הפילוסופיים והפוליטיים לאורך השנים; לימוד דרכים יצירתיות לטיפוח האהבה למסורת ולמורשת מהגיל הרך עד בית הספר התיכון ועד בכלל; הכרת התפילות והמזמורים הבסיסיים; הכרת שירים וסיפורים משעשעים וחכמים על מורשת ישראל, שנועדו להגביר את האהבה וההזדהות עם שורשי היהדות.
רק בדרך הממושכת והקשה של חינוך והסברה יש סיכוי להחזיר את הערכים ולגבור על רוח התעתועים הנושבת בארצנו, אולי בעולם הדמוקרטי החופשי כולו, רוח שכולה רדיפה חומרנית צינית ואנוכית אחר כוח וכסף ללא בסיס של ערכי יסוד, שעלולה לפורר אותנו ולחסלנו בטווח הארוך.
