המתבונן כיום על המפה הפוליטית בישראל מתקשה לראות מנהיג אחר זולת נתניהו. הטעמים לכך הם שניים - אלקטוראליים ומהותיים. באשר לטעם הראשון מלמד אותנו הקוסם מקיסריה פעם אחר פעם כי הוא יודע ללהק לרגע הנכון את כל התכסיסים כולם אלה שראויים ואלה שאינם ראויים, ובעזרתם לגייס תמיכת המונים הממליכים אותו שוב. המתמודדים האחרים נתפשים כחסרי סיכוי, כחסרי כישרון מספיק וכחיוורים לעומתו.
הטעם השני הוא המהותי. העם בישראל הוא בעל מאפיינים לאומיים וימניים. מאז נחצה הרוביקון בימי
מנחם בגין הנטייה הברורה ולאורך שנים היא ימינה. ימין פרגמאטי ולא אידיאולוגי למהדרין אבל ימין. המועמדים בכוח האחרים מתחלפים מעת לעת, נתפשים כמהוססים, ללא דעות מוצקות וחסרים משנה סדורה בעניינים שבראש סדר היום. אלה ואינם מקובלים על שכבות נרחבות בציבור ואין להם די חיילים על-מנת שמועמדותם תהא ריאלית.
האם נתניהו הוא באמת ימין? הכול יחסי אבל נדמה שבאופן יחסי לרוב המועמדים האחרים הוא אכן כזה. לא חסרות באמתחתו נקודות לחובה באשר נאמנותו לשלמות הארץ. הסכם וואי הידוע לשמצה הוא דוגמה אחת, החורבן (ה"הינתקות") בגוש-קטיף וגירוש היהודים הוא דוגמה נוספת וקשה במיוחד. אלא שחטאו הגדול ביותר מבחינה זו הוא המנטרה עליה הוא חוזר חדשים לבקרים ובכל פורום לפיה הוא חותר ל"שתי מדינות לשני עמים".
לכאורה, יטענו מתנגדיו, אין בכך כל בעיה. ראשית משום שהמדקדק במשנתו זו שנפרשה לראשונה בנאום בר-אילן ייווכח לדעת שרשימת התנאים שהם חלק בלתי נפרד מ"חזונו" היא כזו אותה לא יקבל לעולם שום מנהיג ערבי. שנית- "הכול מילים" ועל לוח השח מט הזה של המילים, אין שני לנתניהו. הוא יודע ללהטט, לתמרן, לסגת, לספוג, לתקוף, לשכנע ולהסביר כמו שאיש אינו יודע. כישוריו אלה מסייעים בידו למשוך זמן כאשר בינתיים נקבעות עובדות בשטח.
ללא פשרות
הרבה ניתן לטעון נגד תזה זו דלעיל, בראש ובראשונה נגד ה"עובדות הנקבעות בשטח". אנו מתקדמים אומנם אלא שההקפאה העמוקה של הבנייה וגזירות נוספות, בצד שחרור הרסן לערבים העושים בשטח כבשלהם יוצרות מציאות מעיקה ומסוכנת.
עוד נזקפים לחובתו הטרור המפיל חללים באין מענה, שחיקה רבתי של ההרתעה הישראלית וכן שחרור רוצחים ערבים מכלאם. נקודה אחרונה זו מעיקה במיוחד אם מביאים בחשבון את הטפות נתניהו בעבר בטרם נבחר על הכורח להילחם בטרור ללא פשרות וללא כל וויתורים.
גורמים המכירים את נתניהו מקרוב מאד, בכללם בני משפחה, טוענים ש"לבו נמצא במקום הנכון". השורשים האיתנים מהם ינק בבית אביו המנוח הם בריאים, לאומיים ויהודיים, ו
בנימין נתניהו עושה ככל יכולתו להגשים כאן בארץ הקודש את חזון נביאי ישראל כשזה מתובל במקצת תורת ז'בוטינסקי.
לדברי שוחרי טובתו מהימין ועל כך מעידים גם אותם המקורבים לו מבית, נתניהו נתון ללחצים אותם לא ניתן כלל לשער.זהו לחץ בינלאומי שאיומים אמיתיים בצידו ואין, פשוט אין בנמצא מנהיג ישראלי היכול לעמוד מול לחץ זה ולשרוד. נתניהו מתמרן בכישרון עילאי כמיטב יכולתו, הוא שורד וגם אנחנו...
חזרה אל קרקע המציאות הפוליטית כאן מראה שמועמדות של מנהיג שמאלני אין בה כדי לסכן את ימי נתניהו בשלטון. רק משהו אקסוגני ומאד לא צפוי, משהו דרמטי וחסר תקדים, יהפוך את הברווז הצולע הרצוג למועמד לראשות. אנשי המרכז העוטים לאחרונה מעת לעת אדרת ימין שאולה יינגפו מפני קסמו של נתניהו ברגע המבחן כבעבר ואין בהם סיכון אמיתי לשלטונו.
ובימין? בנט יצטרך הרבה יותר מאשר התחנחנות למגזרים שונים מלווה בביקורת על רבנים על-מנת לצבור כוח מספיק. יהיה עליו להחליט אם הוא אכן נציג הציונות הדתית או שמא הנו "הליכוד ב'" כפי שמכנים אותו מתנגדיו. ליברמן מזמן אינו נתפש כימין ומעשיו מאז נבחר לשר ביטחון מאששים זאת. היתר, בעלי כוונות טובות ככל שתהיינה מזדנבים לעת עתה רחוק מאחור.
כל מי שחשב שהליכוד בשל להחלפתו של נתניהו קבל שיעור מאלף בימים אלה ממש, עת השר כץ זומן לשיחת הבהרה/נזיפה/טרום פיטורין ועל-פי השמועה חזר בו מכוונותיו הפוליטיות הפנים מפלגתיות.
רבותי, כרגע ובעתיד הנראה לעין מה שצפוי הוא עוד מאותו הדבר. ביבי ורק ביבי.
