אלרגיה למזון הפכה להיות שיח נפוץ מאוד בחיינו וכולנו מכירים או נתקלנו בלפחות מישהו אחד אשר סובל ממנה. כיום המספרים מראים שכ-8% מהילדים מתחת לגיל שלוש סובלים מאלרגיה למזונות מסוימים, ונראה שהאחוזים רק הולכים ועולים עם השנים.
למשל, שיעור הסובלים מאלרגיה לבוטנים הוכפל בעשור האחרון בקרב ילדים. אחוזי המבוגרים הסובלים מאלרגיה נמוכים יותר ועומדים על כ-1%-2% מהאוכלוסייה, מכיוון שחלק מהילדים הסובלים מאלרגיה, בעיקר מאלרגיה לחלב, נרפאים ממנה עם ההתבגרות.
חשוב לציין, כי אלרגיה לסוגי מזון אלו יכולה להיות מסכנת חיים, כאשר האלרגיה תהיה לרכיב החלבוני המצוי במזון. לדוגמה, אלרגיה לחלב תהיה אלרגיה לקזאין שהוא חלבון בחלב ואילו רגישות לחלב תהיה בעקבות החשיפה ללקטוז שהוא סוכר החלב.
ישנם סוגי מזון אשר הסיכוי להיות אלרגים להם הוא גבוה, כאשר רוב האלרגיות יהיו לחלב פרה, ביצים, דגים, שומשום, בוטנים, אגוזים וסויה. כמו-כן, אלרגיה למוצר מזון אחד לא מונעת אלרגיה למזון מוצר אחר, אלא להפך, קיימת אלרגיה צולבת - פעמים רבות ילד שאלרגי לחלבון חלב פרה, יהיה אלרגי גם לחלבון הסויה.
במשך עשורים רבים, ההנחיות הבריאותיות על-פיהם הונחו הורים לתינוקות המצויים בקבוצת סיכון ללקות באלרגיה הייתה מניעה מוחלטת של מוצרי מזון הידועים עם פוטניצאל אלרגני גבוה. ילדים הנחשבים בקבוצת סיכון הם אלו שאחיהם או הוריהם סבלו או סובלים מאסתמה, מאטופיק דרמטיטיס (תגובה עורית) או אלרגיה למזון כלשהו. האיסור נגע לא רק לתזונת הילד, אלא גם כחלק מתזונת האם בזמן ההריון או בזמן ההנקה, כאשר הסיבה לכך הייתה, כי החשיפה לאלרגן עשויה לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים, ולכן רצו למנוע אותה.
אולם, מחקר שהתפרסם ב-2015 בשיתוף חוקרים ישראלים ואנגלים, בדק האם חשיפה מוקדמת לבוטנים עשויה דווקא להוריד את הסיכון לאלרגיה. השערה זו עלתה עקב השוואה בין ילדים יהודים החיים בארץ לבין ילדים יהודים החיים באנגליה, כאשר ראו שהסיכוי להיות אלרגי לבוטנים היה גבוה בהרבה בקרב ילדים יהודים באנגליה, מאשר תינוקות יהודים-ישראלים שנחשפו לבוטנים באכילת במבה בגיל מוקדם. לכן, החוקרים בדקו 640 תינוקות אשר להם תגובה עורית בעקבות חשיפה לבוטנים.
במהלך המחקר התינוקות קיבלו שישה גרם של בוטנים פעמיים בשבוע בגילאי ארבע עד 10 חודשים עד שהגיעו לגיל חמש, לעומת קבוצת ביקורת אשר לא נחשפה בתקופת הינקות לבוטנים. התוצאות היו חד-משמעיות. בקבוצת הילדים, אשר נחשפו בגיל מוקדם לבוטנים, נמצא כי 1% בלבד לקה באלרגיה, זאת לעומת קבוצת הביקורת שלא קיבלה בוטנים ובה 17% מהילדים לקו באלרגיה לבוטנים.
המחקר הוכיח באופן מובהק, כי חשיפה מוקדמת בגיל הינקות לבוטנים, עשויה למנוע התפתחות אלרגיה לבוטנים בעתיד. כלומר, ייתכן כי ההנחיות אשר ניתנו כמניעת חשיפה לאלרגן לקבוצות סיכון, לא בהכרח נכונות. יתרה מכך, ייתכן כי דווקא החשיפה למקור האלרגיה היא זו שמונעת את האלרגיה.
בשנים האחרונות, המחלקה לאלרגיה בבית-חולים אסף הרופא מאפשרת טיפול חדשני לאנשים שכבר אובחנו כבעלי אלרגיה על-ידי חשיפה מבוקרת שלהם למקור האלרגי, כך שהסיכון בעת החשיפה אליו נהיית נמוכה יותר. הדבר משפר את איכות חייהם של אנשים אלו בכך שהם יכולים להריח או אפילו לטעום מוצרים המכילים את האלרגן, וגם מגן עליהם מפני סכנת מוות.
על-פי ההמלצות העדכניות של המחקר, יש לחשוף את התינוקות עם גורמי הסיכון לאותם מזונות אלרגנים בתחילת 'שלב הטעימות' (בגיל ארבעה חודשים עד חצי שנה) באופן הדרגתי וזהיר מאוד.
הימנעות מוחלטת של אכילת מזונות אלו במהלך ההריון או ההנקה לא נמצאו כמועילים במניעת היווצרות האלרגיה ולכן ניתן לצרוך אותם. במקרים בהם התינוק אלרגי מאוד לחלב, עשויה להתפתח תגובה אלרגית במידה ואם שותה חלב בעוד התינוק יונק, אך לא תמיד.
בתחילת 'שלב הטעימות', מומלץ לחשוף את התינוק למזונות הידועים עם פוטנציאל אלרגי נמוך יותר לשם הכרות עם מזון מוצק יותר. בהמשך, ניתן להוסיף כמויות קטנות של מזון הידוע כבעל סיכון להתפתחות אלרגיה בשילוב מזונות שכבר נוסו בעבר לדוגמה שילוב של פרי עם טחינה, חמאת בוטנים, שילוב של ביצה קשה מגורדת עם אבוקדו וכדומה. כמו-כן, יש לחשוף את התינוק מספר פעמים לאותו מוצר, שכן לא תמיד נוכל להבחין בתגובה האלרגית בעת החשיפה הראשונה.
חשוב לזכור, כי למרות כל זאת, החקר על האלרגיות עוד לא תם והדרך עוד ארוכה. מה שניתן להסיק על בוטנים, לא ניתן בהכרח להסיק על גורמי אלרגיה אחרים כמו שומשום, חלב או דגים ולכן כל אלרגן צריך להיבדק לגופו.
