ב-10 ביוני יצאו ניצולי רעב ועינויים ואונס ומכירה לעבדות מחופי לוב אל חוף הצלה ומבטחים באירופה. אנשים ונשים וילדים שנסו מניגריה, מסודן, מדרום סודן, מאריתראה, מגנה, מפקיסטן, מאפגניסטן והגיעו בדרך לא דרך ממרחקים עלו באקוואריוס והפליגו. איטליה סירבה לפתוח שעריה. הממשלה החדשה אמרה לבוחריה כי ממשלות שקדמו לה קלטו עשרות אלפי פליטים המסכנים את עצם היותה ואת זהותה הלאומית של איטליה, ועוד 630 יגדשו את הסאה ומספיק זה מספיק. אקוואריוס הפליגה למלטה. גם מלטה הקטנה ננעלה. אקוואריוס עגנה בים סיציליה לבין מלטה, באפס תקווה. נשים הרות חששו כי הנה הן כורעות ללדת בלב ים. מאה ושלושה ילדים סבלו חרפת רעב. סירובן של איטליה ושל מלטה זכו לשבחים בהונגריה. אירופה ניצלה אמרו שדם. עד שוולנסיה של ספרד תלתה טרנספרנט "ברוכים הבאים" ו630 ניצולים ירדו לחוף, לתוחלת חיים.
על אלה אסתי בתי כותבת לי: "אומרים שהסנט לואיס של אז היא האקוואריוס של היום. ההבדל הוא שאת נוסעי הסנט לואיס רצחו באירופה ואילו לנוסעי האקוואריוס חיכו רופאים ומאכילים ודואגים. מסוכן לעשות השוואות היסטוריות".
אני עונה לה: אכן, מסוכן, מכל מקום לא נכון, לעשות השוואות היסטוריות. אף לא יום חוזר על קודמו ואין מחר השווה לתמול. עיר הולדתי אנטוורפן הייתה האחת שהרשתה ל'סנט לואיס' לעגון אבל גם היא לא הועילה. פליטי 'סנט לואיס' שלא הורשו לרדת לא לאמריקה הדרומית ולא לארצות הברית הוחזרו לגיא צלמוות ורובם לא שרדו. לא הייתה אפיל ולנסיה להציל באותם ימים אפלים. היום יש.
לכאורה על כן, הכל שונה. אבל אותם הפחדים הקמאיים מפני הזר, העקור, המגורש, המוכה, האנוס, המבקש להציל את עורו ואת נשמתו -כל שנותר לו- במקום השייך לפלנטת ארץ בה הוא כמו כל ילוד אישה אזרח מלא ושווה זכויות-אנוש שעל פספורט נפשו חותם אלוהים - מביאים תושבי ארץ אחת לנעול בפניהם את ארצם ואת ליבם שמא פליט עומס קללה והוא פורק אותה במקום בו הוא מוצא מפלט.
שום פליט לא הביא שום אסון על שום מקום בו מצא מקלט. להפך. הוא היה לרועץ כשראו בו רועץ. הוא היה לברכה כשפתחו לפניו שערים. מעט מעט התערה, נקלט, העשיר את מי שהיה לו לאדם. נורא הוא עד מאוד כי גם בעידן הזה בו זכויות אדם הן כמעט דת מוצהרת של הדמוקרטיות, זכויות אדם אינן חלות על עלובי חיים הדומים לאלה שהיו על סיפונה של אקוואריוס.
אני לא משווה בתי היקרה, אבל למדתי מן הציור הנהדר שלך "סנט לואיס" אחד מחמישי ואחת יצירות שיצרת לשם הבנה יתרה של מה שאי-אפשר להבין אותו בשואה, כי 'סנט לואיס' כמו שהייתה אוסרת את אקוואריוס כפי שהינה. באהבה אבא.
