מכתב וסיפור לשר הביטחון

היה הָיָה שר בhטחון שֶׁאָהַב לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים יָפִים. בִּירת מַמְלַכְתּוֹ הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה וְיָפָה שֶׁמָּשְׁכָה אֵלֶיהָ תַּיָּרִים רַבִּים. בְּכָל יוֹם הָיָה עוֹרֵךְ הַשר טְקסִים וּמְסִבּוֹת לְכָל אַנְשֵׁי מַמְלַכְתּוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְקַשֵּׁט בִּבְגָדָיו הַמְּפֹאָרִים, וְאַף כַּאֲשֶׁר שָׁהָה בְּאַרְמוֹנוֹ הָיָה מַחְלִיף מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם אֶת בְּגָדָיו מִמְּהֻדָּרִים לִמְהֻדָּרִים יוֹתֵר. אַנְשֵׁי מַמְלַכְתּוֹ נֶאֶלְצוּ לָלֶכֶת לַטְּקָסִים הָרַבִּים שֶׁעֵרֶךְ בִּמְקוֹם לַעֲבֹד, אֲבָל הַדָּבָר לֹא הִטְרִיד אֶת הַשר שֶׁלֹּא הֵבִין עַד כַּמָּה הוּא מַזִּיק לְמַמְלַכְתּוֹ. לַשר הביטחון הנאור הָיוּ החַיָּטִים יוֹתֵר חשובים מֵחַיָּלִים. חיילות במקום חיילים זו הייתה סיסמת לשכתו. הן יותר טובות. הֵן עָבְדוּ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי לְחַדֵּשׁ וּלְפָאֵר אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתוֹ. בְּחֶדֶר עֲנָק הַדּוֹמֶה לְאוּלַם רִקּוּדִים אָסַף הַשר אֶת כָּל בִּגְדֵי תִּפְאַרְתּוֹ. כָּל בֹּקֶר אָהַב לְהִתְבּוֹנֵן בְּשֶׁפַע הַמְּעִילִים הַגְּלִימוֹת וְהַכְּתָרִים שֶׁבּוֹ, שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיָה בּוֹחֵר לְעַצְמוֹ אֶת הַלְּבוּשׁ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם אוֹ שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה. וְאַף שֶׁתָּמִיד הִתְהַדֵּר בִּלְבוּשׁוֹ אַף פַּעַם לֹא הִסְתַּפֵּק וְתָמִיד רָצָה יוֹתֵר.

הָאוֹרְגִים הַמוזרים

יוֹם אֶחָד הוֹפִיעוּ בְּעִיר מַמְלַכְתּוֹ שְׁנֵי זָרִים מוזרים שְׁמוֹתֵיהֶם "אביחי" וּ"אסתר", שֶׁהִצִּיגוּ עַצְמָם כְּחַיָּטִים מֻמְחִים מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וּבִקְּשׁוּ לִפְגֹּשׁ אֶת הַשר. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְהרְמוֹן הַשר הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ: הוֹד מַלְכוּתְךָ, יֵשׁ לָנוּ אָרִיג יְפֵהפֶה מְעֻלֶּה וְנִפְלָא, שֶׁטִּפְּשִׁים לֹא יוּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ. וְאָנוּ מַצִּיעִים לֶאֱרֹג לַשר בגד נאור שֶׁלֹּא נוֹדַע כְּמוֹתו בְּכָל הָעוֹלָם. הַשר חָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מְעֻנְיָן בַּבֶּגֶד הַיְּפֵהפֶה שֶׁהֻצַּע לוֹ, וְלֹא יִהְיֶה חָכָם מִמֶּנּוּ לִרְאוֹתוֹ. וְאָכֵן הַשר הָיָה מוּכָן לָתֵת הכל עֲבוּר הַבגד הנאור הַחֲדָשׁ, וְצִוָּהּ עַל הַחַיָּטִים הבונים החופשיים לְהַתְחִיל מִיָּד בַּמְּלָאכָה. שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים עַל הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקָם הֵחֵלּוּ אביחי וּאסתר לְהַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ הֵם אוֹרְגִים. אֶת חוּטֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁהִזְמִינוּ הִסְתִּירוּ בְּחַדְרָם, וְרַק הִשְׁמִיעוּ אֶת רַחַשׁ מְכוֹנַת הָאֲרִיגָה לְלֹא הֶרֶף. וְכָךְ כֻּלָּם הָיוּ מְרֻצִּים מֵחֲרִיצוּת הַסּוֹחֲרִים הַמוזרים.

הַשר המוזר

וּבֵינְתַיִם הַשר, שֶׁחִכָּה בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת לִרְאוֹת אֶת בְּגָדָיו הַחֲדָשִׁים, שָׁלַח אֶת יוֹעֲצוֹ המשפטי הַבָּכִיר לִרְאוֹת אֵיךְ מִתְקַדֶּמֶת עֲבוֹדַת הָאוֹרְגִים. הַיּוֹעֵץ המשפטי מִהֵר לַחֲדַר עֲבוֹדָתָם שֶׁל הָאוֹרְגִים וּמַה נִּדְהַם לִרְאוֹת שֶׁאֵין שׁוּם אָרִיג. הָאוֹרְגִים כִּבְיָכוֹל מַצִּיגִים לְפָנָיו אֶת הָאָרִיג בְּגַאֲוָה וּמְסַפְּרִים בְּשִׁבְחוֹ וְהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה כְּלוּם. חָשַׁב הַיּוֹעֵץ המשפטי, אִם אוֹמֵר שֶׁאֵינֶנִּי רוֹאֶה כְּלוּם יֹאמְרוּ שֶׁאֲנִי טִפֵּשׁ. אֵין בְּרֵרָה, אַעֲמִיד פָּנִים שֶׁרָאִיתִי. אעמיד פנים לפחות כמו ראש המטה הכללי. חָזַר הַיּוֹעֵץ המשפטי לַשר הביטחון וְאָמַר: אָכֵן הָאָרִיג מַדְהִים וְגַם הָעֲבוֹדָה מִתְקַדֶּמֶת לְהַפְלִיא. הַשר הַמְּאֻשָּׁר בִּקֵּשׁ לָתֵת לַחַיָּטִים כָּל מַה שֶּׁיְּבַקְּשׁוּ בְּלִי לַחְסֹךְ פְּרוּטָה. וּמְשָׁרְתֵי הַשר אָצוּ רָצוּ לִקְנוֹת חוּטִים יְקָרִים מִפָּז לָתֵת לָאוֹרְגִים, וְאֵלֶּה הִסְתִּירוּ אֶת כָּל הַחוּטִים וְהִמְשִׁיכוּ רַק לְהִתְחַזּוֹת כְּאוֹרְגִים הַשר מִצִּדּוֹ צָהַל וְשָׂמַח עַד שֶׁהִכְרִיז עַל חַג לְאֻמִּי לִכְבוֹד בִּגְדֵי הַשר הַחֲדָשִׁים, יוֹם בּוֹ יִצְעַד הַשר עִם כָּל פָּמַלְיָתוֹ בִּבְגָדָיו הנאורים הַחֲדָשִׁים. לִקְרַאת הַמִּצְעָד הַגָּדוֹל גַּם הַשר הָלַךְ לִרְאוֹת אֶת בְּגָדָיו הַחֲדָשִׁים, וּמַה נִּדְהַם לִרְאוֹת שֶׁאֵין הוּא רוֹאֶה אֶת הָאָרִיג הַנִּפְלָא שֶׁהֶרְאוּ לוֹ הַחַיָּטִים, כִּבְיָכוֹל. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּ בּוֹ שֶׁטִּפֵּשׁ הִנּוֹ, קָרָא בַּקּוֹל: הוֹי כַּמָּה נִפְלָא הָאָרִיג הנאור! הוּא גַּם נָתַן אוֹת כָּבוֹד מַמְלַכְתִּי לַחַיָּטִים בְּטֶכֶּס מְיֻחָד. כָּל אַנְשֵׁי הביטחון הָיוּ סַקְרָנִים לִרְאוֹת אֶת הָאָרִיג וְגַם הֵם הִתְגּוֹדְדוּ סְבִיב חַלּוֹן חַדְרָם שֶׁל הַחַיָּטִים, כְּדֵי לְהִתְפַּעֵל מֵהַיֹּפִי שֶׁל בִּגְדֵי הַשר הַחֲדָשִׁים. כֻּלָּם נִבְהֲלוּ כְּשֶׁלֹּא רָאוּ דָּבָר, אוּלַם אִישׁ לֹא הֵעֵז לְהוֹדוֹת בְּכָךְ, שֶׁמָּא יֵחָשְׁבוּ טִפְּשִׁים. הרי, אפילו את ראש הממשלה ואשתו החייטים מענים ורודפים. הַחַיָּטִים הַמוזרים הָלְכוּ בחיות גדולה, כִּבְיָכוֹל לַעֲרֹךְ אֶת הַמְּדִידוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל בִּגְדֵי הַשר, וְהַשר נִסָּה לַשָּׁוְא לִרְאוֹת אֶת הַבְּגָדִים וְלֹא רָאָה דָּבָר, והרהר: אחסל את איסמעיל הנייה. האוֹרְגִים הַמוזרים מייד הֶחְמִיאוּ לַשר עַל מַרְאֵהוּ הַנִּפְלָא עִם הַבגד הנאור החדש.

סוף טוב הכל טוב ולשר הביטחון שלוֹם!

הִגִּיעַ יוֹם מִּצְעָד עזה הַגָּדוֹל! מצעד עזה כנגד מצעד הגאווה, זה כנגד זה עשו הגאים. הַשר צָעַד בָּרֹאשׁ שַׁיָּרָה גְּדוֹלָה, כשעפיפונים בוערים וממולכדים מעופפים מעליו, כַּאֲשֶׁר הַחַיָּטִים הַמֻּמְחִים אוֹחֲזִים כִּבְיָכוֹל בְּשׁוֹבַל גְּלִימָתוֹ וּמְשָׁרְתָיו מְלַוִּים אוֹתוֹ. כָּל אַנְשֵׁי הסמול גלויי הראש וכסויי הראש פָּרְצוּ בִּתְשׁוּאוֹת לְמַרְאֵה השר שֶׁצָּעַד בַּחֲגִיגִיּוּת, כֻּלָּם הֶחְמִיאוּ לְבִגְדֵי הַשר הַחֲדָשִׁים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאוּ כְּמוֹהֶם. וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם הִפְרִיעַ קוֹלם שֶׁל הערבים אֶת הַהֲמֻלָּה וְרַחַשׁ הֶהָמוֹן. אללה הוא עכבר, קָרָאו הערבים וגם התקשורת, אֲבָל הַשר עָרוֹם! הרמטכ"ל הַנָּבוֹךְ הִתְאַמֵּץ לְהַשְׁתִּיק אֶת קולם של כולם. במיוחד של אלאור. אוּלַם הערבים חָזרו שׁוּב, וְאָמַרו בְּקוֹל רָם: אללה הוא עכבר, וגם השר העירום. אָז קִבֵּל כָּל הַקָּהָל אֶת הָאֹמֶץ לְהַכְרִיז בְּקוֹל רָם: אֲבָל הַשר וגם הרמטכ"ל עָרוֹם! מֵרֹב הַרְגָּשַׁת הֲקָלָה שֶׁהִנֵּה כְּבָר אֵין עוֹד צֹרֶךְ לְהַעֲמִיד פָּנִים, אפילו גונן שגב חדל, פָּרַץ איסמעיל הנייה והמן עודה וטיבי וחנין זועבי בִּצְחוֹק גדול. אוּלַם הַשר הִמְשִׁיךְ לִצְעֹד, עֲדַיִן מִתְקַשֶּׁה לְהוֹדוֹת בְּטָעוּתוֹ, הוּא חָס עַל כְּבוֹדוֹ וְהִמְשִׁיךְ לִצְעֹד. אוּלַם סוֹף סוֹף צְחוֹק הגורל הַסּוֹחֵף שִׁחְרֵר גַּם אֶת הַשר מֵהַרְגָּשַׁת הַמּוּעָקָה שֶׁהָיְתָה לוֹ, וּלְבַסּוֹף הָאֲסִימוֹן נָפַל גַּם לַשר ביטחון וְאַף הוא הֵחֵל לִצְחֹק ולהבין את רוח החוק ! אֵין בְּרֵרָה! עַכְשָׁו הוּא כְּבָר חַיָּב לְהוֹדוֹת שעשרים וחמש אלף דונם נשרפו! עשרות טילים כבר לא משחק ילדים. מאה כוורות שרופות. עשרת אלפים דונם יערות ושמורות. הוּא צָחַק עַל טִפְּשׁוּתוֹ וְטִפְּשׁוּת הרמטכ"ל והמטכ"ל שנלחמו בעיקר באלופים כסויי ראש. השר הבין שֶׁנָּפַלנו בְּרֶשֶׁת חייטים בונים חופשיים שֶׁכמעט והפילָה בְּרִשְׁתָּהּ גַּם אֶת בְּנֵי עַמּוֹ, עַד שֶׁהנה הינו מוּכָן לוֹמַר שֶׁעָדִיף לְהוֹדוֹת בְּתעויוט, לתקן עוולות, ולשחרר את צה"ל מהחונטה. סוף טוב הכל טוב, שר הביטחון החליט על ניצחון. סיכול ממוקד, ורצף פעולות מיוחדות. הדתה שמדתה, פמיניזם שמאניזם, אלוף להט"ב, נאש קונטרול ! השר התגלה כאויב הנחשים. ממש חיוואי, גירית, קיפוד ונמיה גם יחד ! הגיע הזמן מזמן. פוטין וטראמפ ישמחו. גם אנחנו ! העם היושב בציון מוכן לוותר על הכסף הגדול שעושים מנוולים ישראלים מהייצוא והסחר עם עזה. הגיע הזמן למבואות עזה לנשום לרווחה. רווח והצלה יעמוד ליהודים, ואם תרצה אתה לא אגדה. ועל כך אומר תם ולא נשלם: נקודה.