אלדד יניב ואהוד ברק – צמד חמד

בואו נראה מה סיפר אלדד יניב על אהוד ברק ועל עצמו רק לפני כמה שנים: "כשהניצחון הוא תכלית הכל, אתה לא רואה בעיניים, אתה מכבה את הלב. ואתה אפילו לא צריך לכבות את המצפון, כי הוא מזמן נמצא אצלך בגרב. וכשאין שום דבר יותר חשוב מניצחון, אז אין לך לא קווים אדומים ולא קווים שחורים ולא קווים אפורים, ואני חציתי את כולם". ולא סתם על מצפון הוא מדבר אלא על היעלמם של חצי מיליון דור שנתרמו לקמפיין של אהוד ברק בבחירות המקדימות במפלגת העבודה. "אני חושב שכוח וכסף משחית כל בן אדם. כשברק פשט את המדים, הוא השקיף בבוז על פוליטיקאים שמסתופפים תחת כסף ותחת אנשי עסקים ותחת אילי הון, והוא תמיד צחק על אריק שרון שקיבל את החווה שלו ממשולם ריקליס. ומתברר שכשאתה נמצא באותם מקומות, אתה בהתחלה משקיף עליהם בבוז, ואחר-כך אתה נהיה בדיוק כמותם. ובהרבה מובנים, גם אני נהייתי כמותם. גם אני הייתי שחקן פעיל ונהנה במחזה הנורא הזה", אומר יניב. ולגבי ההשפעה של קשריו הפוליטיים עם הקליינטים במשרד הפרטי הוא אומר: "חבר מביא חבר. וחברים שלי היו פוליטיקאים. וכשאתה חבר של פוליטיקאים אז אתה גם חבר של אנשי העסקים שנמצאים ליד הפוליטיקאים. ואם אתה חבר של אנשי עסקים והדוברים שלהם והיועצים המשפטיים שלהם ועורכי הדין שלהם, אז אתה חלק מהקוזה נוסטרה. ביום אחד אתה רואה בעיה של לקוח, ובערב אתה רואה את הפוליטיקאי שיכול לפתור את הבעיה הזאת, והוא פותר את הבעיה הזאת, כי לא מעניין אותו מה הבעיות של האזרחים, מעניין אותו לפתור את הבעיה של החבר שלו. ואם אני החבר שלו, אז הוא פותר את הבעיה של החבר שלו, שזה אני". האם אין בכך די על-מנת לתהות על קנקניהם של אלדד יניב ואהוד ברק? לטעמי יש כאן מעל ומעבר.