לונדון מחייבת רישות פיגומי הבניינים

רעייתי ואני היינו בשבוע שעבר בסמינר לאומנות בגלריה הלאומית לאומנות בלונדון. לא אתייחס ברשימה זו למתחייב מאוסף של אלפיים יצירות המוצגות במוזאון. אבקש לגעת רק בתמונות חיים, שלא היו תלויות על קירות המוזאון, אך הייתה להן נוכחות חזקה במשכן לאומנות ובמיוחד בדרכים המובילות אליו. מסתבר, שהכניסה למוזאון הלאומי בלונדון היא חינם אין כסף. דיירי רחוב ונוער בסיכון חיים, שצינת הקרה בחודש דצמבר ממררת את חייהם, הם אורחים רצויים יום יום במוזאון הלאומי. הם מתקבלים בחום רב ונהנים מיום חם בין כתלים המקרינים אומנות. חום של עולם האומנות אוסף אותם לכמה שעות ומחלצם מאומללות השוטטות ברחובות מקפיאים. יש לי הערכה רבה למשכן אומנות בין המובילים בעולם, המעניק לאלו שהחיים פלטו אותם, לא רק מקלט מאימת הקור אלא מוסיף מנות גדושות של חום לנוער בסיכון ולדיירי רחוב בעצם מתת מפגש עם הפסגות של עולם האומנות. אי-אפשר לא להתרגש מרגישות שמגלה משכן אומנות, האוצר בתוכו את פרי היצירות של מיטב הציירים והפסלים בעולם, שגם רואה חובה להעניק מחומו לדיירי רחוב, שצינת חודש דצמבר מאמללת את חייהם. ראויה להערכה רגישות אמנותית של הנהלת המוזאון להביא מהמיטב באומנות לקהל הבא בשעריו ועוד יותר מרגישותו החברתית לפליטי הרחוב של העיר. אי-אפשר לא להתרגש, כשראיתי מדריכה של המוזאון מזהה קבוצה של נערים, שאת מעיליהם לא שמו במלתחה, כי המלתחה זה המקום היחידי שגובה כסף עבור אכסון מעילים ותיקים, ומזכה אותם בהדרכה ברחבי המוזאון בתוספת אתנחתהות בקפיטריה המזכה אותם בשתייה חמה. המלון בו התאכסנו היה בפרבר בפאתי העיר, שרבים מבנייניו עוברים תהליכי שיפוץ. שבה את לבי מראה הפיגומים בבניינים של שלוש עד ארבע קומות. כל פיגום היה מרושת ברשתות מבורזלות. מהמלון עד לכיכר טרפלגר, מקום משכן הגלריה הלאומית, במשך למעלה משעת נסיעה הבחנתי מחלון האוטובוס במספר רב של אתרי בנייה. לא היה אתר אחד שפיגומי הבניינים לא היו מרושתים. מבנה של שלוש קומות ומגדל הגורד את שמי העיר - דין אחד להם, מוטלת עליהם חובת רישות של הפיגומים. כל רשת נפרסת על-ידי שני מנופאים המטילים אותה משני צדי הפיגום. לנושא התאונות והמוות של מספר גדול של עובדים על פיגומי הבניינים בישראל הקדשתי לא מעט רשימות. ציער אותי, שחובת רישות פיגומים לא חל על חברות בנייה בישראל, אלא מצאתי חובה זו בלונדון הרחוקה. מבנים צמודים לחלק האחורי של הגלריה במרכז העיר עוברים תהליכי שיפוץ. כיאה למשכן אומנות כל הרשתות קושטו בציורי נוף אורבני לצד ציורי נופי טבע מרהיבים ביופיים. ציער אותי, שאותה רגישות, שמצאתי במוזאון בלונדון, לא מצאתי בביקורי במוזאונים בירושלים, בתל אביב ובחיפה. ציער אותי, שאת חובת הרישות של פיגומי הבניינים מצאתי בלונדון ולא בירושלים. בקשתי בשורות אלו לציין רגישות חברתית של אכסניה אמנותית ורשויות חוק המטילות את חובת רישות המבנים בתהליכי בנייה מתוך דאגה לביטחון חייו של ההון האנושי שעושה את עבודתו על פיגומי הבניינים.