הלב של מכבי

בגיל 40 דריק שארפ פרש ממשחק פעיל. האיש שהגיע למכבי תל אביב מבית"ר מגדל העמק עשה לא רק טרנספורמציה משמעותית מסקורר לשחקן הגנה נהדר וכזה המשנה מומנטום, אלא הפך למנהיג הצהובים. אם מוני פנאן ז"ל נחשב לאיש שסייע במשך שנים לזרים שנחתו בארץ בכל מבוקשם, הרי ששארפ היה ה"מוני" על המגרש ולעתים מחוצה לו. הוא היה האוזן הקשבת, הגורם המחבר והלב. הלב הצהוב.

לשארפ, שהפך מעוד זר לישראלי לכל דבר, עשרות משחקים גדולים במדים הצהובים, שניים מהם יחקקו במורשת המכבית: נס ז'לגיריס, אז קלט מסירת קווטרבק של גור שלף ובשלשת ענק הישווה, כפה הארכה בסיומה עלתה מכבי לפיינל פור שיצר את השושלת המדהימה של האמצע העשור שעבר, ומשחקו ההירואי שהסתיים בהפסד לפנאתינייקוס ב-2003, משחק בו החזיר את מכבי לחיים אך לא הביאה לניצחון. בסיום המשחק בכה שארפ, ורק הסכים לומר: "הכדורסל הוא החיים".

דרק היה גם ממביאי השינוי הגדול במשחק חצי גמר פיינל פור היורוליג של מכבי וצביקה שרף מול סיינה ב-2008, אז הפכה הקבוצה פיגור של 18 נק' במחצית הראשונה לניצחון ועלתה לגמר. שארף עלה מהספסל, קלע 15 נק' ושלשות ששינו את המשחק לאחר שלא ראה פרקט במשך חודש וחצי. "ניסיתי לשמור על עצמי מוכן לרגע בו יקראו לי אז התאמנתי הכי חזק שאפשר כל יום", סיפר אחר כך.

13 אליפויות, 11 גביעי מדינה, 3 גביעי אירופה יש לקפטן הפורש, אחד מעשרת שחקני העשור הקודם בכדורסל הישראלי, שקיבל את התפקיד היוקרתי במכבי ערב פתיחת עונת 2005-2006. אבל הן לא מספרות את הסיפור האמיתי של דרק שארפ כמו מה שעשה הגארד בתוך המערכת. העונה הצמידו דייויד בלאט לסופו מיד עם נחיתת הענק היווני שהגיע עם מוניטין בעייתי. שארפ חלק עימו חדר במשחקי החוץ, דאג לשוחח עימו בכל יום מספר פעמים ועזר לסנטר שהשלים את העונה הטובה ביותר בקריירה שלו.

התמהיל שהביא את שארפ להפוך לקונצנזוס שילב מספר אלמנטים: הרצון שלו לסייע למערכת, העברית בפיו וחוש ההומור שהפך אותו גם ליקיר התקשורת. עם שחקנים גדולים שעברו במכבי כאנתוני פארקר הוא נשאר בקשר הדוק גם שנים אחרי שעזבו. בשנה האחרונה הכיסא בנוקיה, עליו ישב יותר ויותר במהלך משחקים, היה זה שאחרי אלו של דייויד בלאט ועוזריו, גיא גודס ואבי אבן. ואולי הייתה זו הרמיזה הגדולה ביותר לעתיד לבוא. ואיך אפשר לשכוח את זריקת השלוש הייחודית שפיתח, עם הרגל ששלח קדימה אשר הובילה לאינספור עבירות שסחט ואף למהלכי 4 נק' יוצאי דופן?

ובכל זאת קצת מספרים: 104 שחקנים עברו במכבי ב-15 העונות בהן שיחק שארפ בקבוצה. לדרק שיא של 195 משחקים רצופים באירופה, רצף שנמשך מ-2000 והסתיים ב-2008. לשארפ 1000 שלשות במשחקי מכבי באירופה ובליגת לוטו, ובסך הכל קלע 4,417 נק' ב-696 משחקים. הגארד לשעבר סיים את הקריירה במקום השביעי בין קלעי מכבי בכל הזמנים ביורוליג, הופיע 8 פעמים בפיינל פור וכאמור הניף 3 פעמים את גביע אירופה, פעמיים כקפטן. שיא הנק' שלו ביורוליג עומד על 22 מול פרטיזן בלגרד במשחק שנערך לפני 4 שנים.

שארפ גם שיחק במשך 4 שנים בנבחרת וקלע במדיה 483 נק' ב-42 משחקים ופורש מכדורסל כישראלי לכל דבר. מי בכלל זוכר שאת עולמו קנה כשקלע לא פחות מ-62 נק' ב-2 משחקיה של בית"ר מגדל העמק מול מכבי תל אביב בשמינית גמר גביע המדינה ב-1994? בשני העשורים האחרונים היה שארפ אחד מסמליה הגדולים של מכבי תל אביב, והוא ייזכר תמיד כלב וכנשמה ושיוזכר תמיד באותה נשימה לצד מיקי, מוטי, אולסי, ארל, פארקר, מגי וג'מצי. האיש הכי קטן, אבל עם הלב הכי גדול שיש. נאמבר 6, קפטן, בשבילכם.