מי ינהל את קרן קיסריה?

פוליטיקאים מקדימה ומסיעת ה"עצמאות" שנותרו מיותמים מכיסאות, מנהלים בימים אלה מאבק על אחד התפקידים המבוקשים והנסתרים ביותר במשק הציבורי: סגן יו"ר קרן רוטשילד-קיסריה - סגן פעיל בישראל ליושבי הראש הברון בנימין דה רוטשילד ורעייתו הברונית אריאן דה רוטשילד, סגנית נשיא תאגיד האחזקות אדמונד דה רוטשילד, שמנהלת בפועל את עסקי המשפחה ואת 12 הקרנות הפילנתרופיות שלה בעולם. בין המתמודדים על התפקיד הנחשק ניתן למנות את בכירת קדימה לשעבר, דליה איציק, שעד לאחרונה ההערכות היו שהתפקיד נמצא "בכיס שלה", בעיקר בשל מערכת קשרים שהפעילה מול מכובדי הון ופוליטיקה בקשר הישראלי עם צרפת. אלא, שלאחרונה עלו שני שמות של בכירים נוספים: שלום שמחון, איש מפלגת העצמאות לשעבר של אהוד ברק שכיהן כשר התמ"ת בממשלה היוצאת, ורוני בר-און, איש קדימה לשעבר שכיהן כשר האוצר בממשלת אהוד אולמרט. שניהם רבי קשרים ויכולות התמודדות. גם שמה של אורית נוקד מסיעת העצמאות שכיהנה כשרת החקלאות בממשלה היוצאת עלה בבורסת השמות, וכך גם שמו של יעקב אדרי, אף הוא מקדימה, שכיהן כסגן יו"ר הכנסת הקודמת ובחר שלא להתמודד בבחירות האחרונות. אדרי היה בעבר שר וסגן שר, ובין השנים 1989 ל-2003 כיהן כראש עיריית אור עקיבא שגבולותיה נושקים לאלה של קיסריה. התמודדות של אדרי לתפקיד מהווה סגירת מעגל ביחסים המתוחים בין העושר המופגן של קיסריה ואדמות הברון, לבין אור עקיבא השכנה ששנים רבות התמודדה עם בעיות חברתיות וכלכליות. נציין, כי בשנים האחרונות, נוכח לחץ גובר של המדינה על הקרן, נכפה על החברה לפיתוח קיסריה (החברה העסקית של הקרן) לשייך חלק מפארק התעשיה לשטח השיפוט של אור עקיבא, ובכך להבטיח לה הכנסה שנתית מארנונה. ככל הידוע, על התפקיד מתמודדים גם חברי כנסת נוספים ממפלגות אחרות שנותרו ללא תעסוקה, אנשי עסקים, מנכל"ים בכירים, עורכי דין ואנשי ציבור וחברה. את התפקיד המבוקש ממלא מאז 2008 עו"ד דוד אפרתי שפורש בסוף החודש הזה, בתום החוזה עם הקרן. ככל הידוע, אפרתי לא ביקש להמשיך בתפקיד, ויש שאומרים שישנה מחלוקת עניינית בינו לבין הברונית. לפני כן כיהן בתפקיד אברהם ביגר. התפקיד נושא שכר תחת השם "הוצאות" של מעל ל-45 אלף שקל בחודש, זאת בנוסף לרכב ולשכה. עם זאת, למרות שמדובר בחברה שהממשלה שותפה במחציתה, לא חלים על היו"ר הפעיל כל מגבלות תעסוקה או כללי חובת דיווח. מדובר בתפקיד רב-עוצמה, שרבים, בעיקר מבקשי תרומות, משחרים לפתחו של סגן היו"ר. הקרן נהנית מרווחים גבוהים של שתי חברות-בת: "הקרן לפיתוח קיסריה" שרושמת מדי שנה רווחים של עשרות מיליוני שקלים, ו"החברה לנכסי קיסריה" שמחזיקה בבעלות על נכסי המקרקעין שלה. הקרן צברה מעל למיליארד שקלים, מרביתם נזילים. מדובר בכספים שלפי הסכמי העבר בין המדינה למשפחת רוטשילד היו אמורים להיות מחולקים כתרומות, בעיקר לחינוך. אולם, מטעמים כלשהם, החברה על מנהליה בהווה ובעבר בחרו לתרום הרבה פחות מהנדרש ולצבור הרבה יותר הון. סגן היו"ר עוסק בחלוקת כסף למוסדות להשכלה גבוהה ואחרים, וגם משמש מעין ראש העיר של קיסריה ושכונותיה, מנהל פארק תעשיות, משטחי גולף וקאנטרי קלאב ומנהל 30 אלף דונם שלחלקם יש כבר תוכניות פיתוח. ב-2008 הוציאה רשות המיסים לקרן שומה של מעל ל-150 מיליון שקל, והקרן גייסה את משפחת רוטשילד כדי שתשפיע על המדינה בעניין. דרישת המס נותרה בעינה ומצויה עדיין במשא-ומתן. היא אף היוותה תמריץ לקרן להיכנס למשא-ומתן עם המדינה שמחזיקה, כאמור, במחצית ממניות הקרן והחברות. המו"מ מתנהל מזה כמה שנים בין נציגי רוטשילד, רשות המיסים, משרד האוצר ומשרד המשפטים. הנושאים המרכזיים לדיון הם דרישת המדינה לתרומה חד-פעמית גדולה, סוג של סגירה היסטורית לאי-חלוקת התרומות בסך של מאות מיליוני שקלים, למטרות חינוך שיסוכמו בין השותפים; נוסחת תרומה חדשה, שוטפת וגבוהה משמעותית מהנוכחית; ומשטר מס סביר ולא עוד אי-בהירות וטשטוש והטבות מס שנרכשו ונצברו עם השנים. יש גם דרישות בעניין המשטר התאגידי של הקרן ובעיקר השקיפות של עסקיה, רווחיה ותרומותיה. נושא נוסף שנמצא במחלוקת בין המדינה לקרן קשור לדרישה להאצה משמעותית בקצב התכנון והבנייה בקרקעות החופשיות המרובות של קיסריה. בעניין אחת הדרישות של האוצר כבר הגיעו להסכמה: בתקופה האחרונה הופסק, על-פי הדיווחים שהגיעו למדינה, הסבסוד הפנימי בקרן שבוצע על-פי רצונות החברים בלבד. לא עוד סבסוד של מגרשי הגולף והקאנטרי קלאב, ולא עוד סבסוד התש לום האזרחי של תושבי קיסריה שמשלמים מעין "ארנונה" לקרן. כמו-כן, תחת הלחץ של שר האוצר, יובל שטייניץ, חויבה החברה לצרף לדירקטוריון חברות-הבת העסקיות שלה פקידי אוצר על-פי בחירת השר. כאשר סוכם בין הברונית לאפרתי על מועד סיום התפקיד הוקמה מעין ועדה, סוג של ועדת איתור, בה חברים רק, ואך ורק, אנשיה של הברונית: עו"ד אלון פומרנץ ממשרד ליפא מאיר, ד"ר תדהר דרי שילון ופארוז לדאק, העוזר האישי של הברונית המטפל מטעמה בקרן בישראל. גורמים באוצר הביעו בפני אנשי הקרן פליאה על כך שבשעה שמתקיימים דיונים להחזרת האמון וחיזוק הקשר בין השותפים, רוטשילד והמדינה, מתבצע הליך חילוף סגן היו"ר מבלי ליידע כלל את השר, את המשרד ואת רשות החברות, ואף מבלי לשתף אותם בהליך בחירת המנהל החדש בישראל. הפטור ממסים השנוי במחלוקת והתרומות הזעומות: כך הפכה קרן קיסריה למכונה שמייצרת הון (לעצמה) פעילות כלכלית ענפה לצד פטור ממסים על הכנסותיה, השתלמו מאוד לקרן רוטשילד-קיסריה על שם הברון אדמונד דה רוטשילד ו"החברה לפיתוח קיסריה", חברת-הבת שלה. בין 1998-2010 תפחו המשאבים הכספיים של הקרן ואיתם גם ערכם של נכסיה ביותר מ-150% - מכ-510 מיליון שקל לכ-1.3 מיליארד שקל. אולם, למרות עודפי נזילות גבוהים שהסתכמו בסוף 2010 בכ-476 מיליון שקל, תרמה הקרן באותה השנה כ-21 מיליון שקל בלבד למען קידום ההשכלה הגבוהה. את הדברים חשף מבקר המדינה בדוח השנתי שלו לשנים 2010 ו-2011 שהתפרסם בחודש מאי אשתקד. הדוח, שחתום בידי המבקר לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, בדק את תפקוד רשויות השלטון ביחסן אל הקרן ובחן את המהלכים והפעולות שנעשו כדי להביא למימוש מטרותיה. הביקורת, שחלקים ממנה נעשו גם ברשות המיסים וברשות החברות הממשלתיות, כללה בין השאר מעקב אחר הטיפול בליקויים שנחשפו בפעילות הקרן בשני דוחות קודמים מהשנים 2007 ו-2000. "על-אף הגידול הניכר במשאביה, מועצת הקרן לא שקלה לשנות את שיעור התרומות מרווחיה שהיא נותנת והוא נותר כפי שנקבע לה בשנת 1989", קבע המבקר בדוח האחרון. "מועצת הקרן והמדינה לא בחנו מה צריך להיות הון הקרן והרכבו, ומהי רמת הנזילות הסבירה שתבטיח את המשך קיומה של הקרן שעל בסיסם ניתן יהיה לקבוע את היקף התרומות הראוי שעל הקרן לתרום". המבקר ציין עוד, כי לא נקבעו יעדי השימוש בעודפי המזומנים של קרן קיסריה, וכך, אי ניצולם וצבירתם בידי הקרן כנכסים פיננסיים לא תורמים להשגת היעדים הציבוריים שלה, בייחוד לקידום ההשכלה הגבוהה. "על שר האוצר, שמייצג את המדינה בבעלות על הקרן היה להיות ער לעובדה זו, אולם הוא לא ראה לנכון להצביע על הצורך בייעוד הכספים העודפים למימוש מטרות הקרן", קבע המבקר.

במשרדי הממשלה בחרו להתעלם

קרן קיסריה הוקמה ב-1962 מתוקף הסכם שחתמו שר האוצר דאז, לוי אשכול, והברון אדמונד דה רוטשילד, שטרם הקמת המדינה רכש זכויות על אדמות רבות בארץ ובהן את אדמות קיסריה. בתוקף ההסכם ההיסטורי בין המדינה לברון, סוכם כי הקרן תהיה בבעלות משותפת של המדינה ושל משפחת רוטשילד, ובאמצעות החברה לפיתוח קיסריה היא תתרום לקידום ההשכלה הגבוהה. במסגרת ההסכם, המדינה העבירה לקרן את זכויות החכירה והבעלות על אדמות קיסריה ואת הבעלות על החברה לפיתוח קיסריה. ההסכם אושרר בשנת 1989, כששר האוצר דאז האריך אותו עד לשנת 2022. בשנת 2011 גרו בקיסריה 4,700 איש, וברשות הקרן היו כמעט 13 אלף דונם של קרקעות פנויות, מהן 286 למגורים, והשאר - 11,180 דונם - לחקלאות. מאז הקמתה, נהנתה הקרן מפטור מתשלום מס הכנסה ומס שבח על הכנסותיה. לפי מבקר המדינה, מקור הפטור הוא בהבטחות שנתנו לה פעמים אחדות בעבר נציגי מדינה בכירים ובהם שרי אוצר, ולפיהם הפטור האמור יעוגן בחקיקה. אלא, שהשנים עברו, חוק כזה לא נחקק, אבל הפטור - נשאר גם נשאר. הפטור השנוי במחלוקת כבר הוביל לעימות בין רשויות המס לבין הקרן: ב-2010 דרשה רשות המיסים מהקרן לשלם מס הכנסה של 145 מיליון שקל על הכנסותיה בין השנים 2004 ל-2008. המחלוקת התגלגלה לפתחו של בית המשפט. מהדוח האחרון של המבקר עולה עוד כי בסוף 2006, פנו מנהל רשות החברות, אייל גבאי, והחשב הכללי באוצר דאז, ירון זליכה, לשרי האוצר, הפנים, החינוך והמשפטים והלינו על התפקוד של הקרן. השניים הדגישו לפני השרים כי מסמכי ההתאגדות של קרן קיסריה, כמו גם מבני השליטה והניהול שלה, מונעים את חלוקת עודפי הכספים העצומים שהיא צוברת בקופתה למטרות ציבוריות שלשמן הוקמה. אלה, התריעו זליכה וגבאי, לא יוצרים תמריצים למימוש המקרקעין הרבים של הקרן, ומאפשרים לה להמשיך וליהנות מפטורים ומהקלות בתשלומי המס. בדוח המבקר נכתב כי השניים הציעו לבטל את ההטבות שמהן נהנית הקרן, לפרק אותה בין אם בהסכמה ובין אם בידי בית המשפט, או לחלופין באמצעות חקיקה, תוך ניצול היתרות הכספיות של הקרן. ההתרעה הזאת לא הרשימה את השרים, והמבקר ציין בדוח כי "אף שמדובר במסמך מקיף שמעלה שאלות מהותיות ואף כי מדובר בסכומים של מאות מיליונים שנצברו בהון הקרן - ארבעת השרים לא הביאו את הנושא לפתרון. הם גם לא הביאו את הנושא לדיון בממשלה או להכרעה בפני רה"מ". לינדנשטראוס ביקר גם את חלוקת העושר האזורי בעקבות הכנסות הקרן מפארק התעשיה בקיסריה. ב-2009 וב-2010, הכניסה הקרן כ-65 מיליון שקל מפעילות הפארק. כאשר הרשויות המקומיות הסמוכות - אור עקיבא, ג'סר א-זרקה, פרדס חנה-כרכור ובנימינה-גבעת עדה - דרשו לספח חלקים מהפארק לשטח שיפוטן, הקרן התנגדה וסיכמה עמן על פשרה, לפיה היא תממן בין 2009 ל-2022 פרויקטים בתחום החינוך באותן הרשויות, בסכום שנתי של כ-3.5 מיליון דולר. באחרית פרק הביקורת שלו על קרן רוטשילד, המליץ המבקר לשעבר למדינה ולראשי הקרן לדון ולבחון את התאמת שיעור התרומות שלה למשאבים שבידיה כיום: "הימנעות מפעולה זו עלולה להביא לניצול של כספים מחוץ למטרות הקרן", הזהיר המבקר.