1 – מספר ההחטאות של יודוניס האסלם הלילה מתוך 9 זריקות שלקח.
מה שמסתכם לשורה סטטיסטית נאה של 17 נקודות ו-7 ריבאונדים. אמנם היו עונות בהן הפורוורד התגאה בממוצע נקודות דו-ספרתי (היו לו 4 כאלה), אך האחרונה שבהן הייתה אי שם ב-2008/09. בדיקה מדוקדקת במספרים מראה שזוהי התצוגה ההתקפית הכי טובה של האסלם מזה שנתיים וחצי (21 נק' מול בוסטון בנובמבר 2011), ומזה 7 שנים (!) בפלייאוף – 17 נקודות במשחק השישי והאחרון של סידרת הגמר מול דאלאס ב-2006.
הירשמו לניוזלטר של ערוץ הספורט למיטב העדכונים והכתבות ישירות למייל
להרשמה >
משהו לא תקין, נסה שוב
יש לאשר את התנאים
הרשמתך בוצעה, תודה!
2 – מספר ההפסדים של מיאמי עד כה בפלייאוף לאחר 12 משחקים
זה לא ממש אמור להפתיע. ערב סיום העונה הרגילה, הציפייה הכללית הייתה שמיאמי לא תתקשה יותר מדי בדרך לסדרת הגמר – בין אם בשל הפציעות הרבות בקרב היריבות או מכיוון שמלבד ההיט, אף קבוצה במזרח עוד לא הוכיחה את עצמה בפלייאוף. על כן, לא רק שמיאמי נחשבה לקבוצה האיכותית ביותר בליגה, הדרך שלה לגמר גם הייתה אמורה להיות קלה יותר מאשר יריבתה מהמערב, מי שזו לא תהיה.
רק כנראה שהמזכר הזה לא הגיע לסן אנטוניו. אין ספק, כמו ההיט, גם הספרס נהנו מהפציעות של היריבות במערב. אך בכל זאת, לאחר 13 משחקים בפלייאוף, גם סן אנטוניו עומדת על שני הפסדים בלבד ואם לא יתרחש משהו מאוד לא צפוי – נראה שדווקא דאנקן, מאנו, פארקר וחבריהם יגיעו טריים יותר לסדרת הגמר. מה שנראה רק לפני כמה שבועות כתסריט דמיוני לחלוטין.
3 – מספר סלי השדה של פול ג'ורג' הלילה
ג'ורג' פרץ לתודעה בעונה הנוכחית בכלל, ובפלייאוף הזה בפרט. הבחירה העשירית בדראפט 2010 מתגלה כסופרסטאר אמיתי. להבדיל מלא מעט כוכבים בליגה, ג'ורג' מציג משחק שלם משני צידי המגרש. אם היה קיים מדד איכות לסמול-פורוורדים שמשכלל יכולת התקפית ויכולת הגנתית באותה מידה (50-50), כבר כעת ניתן היה להתווכח האם ג'ורג' הוא השני בטיבו בליגה (אחרי לברון כמובן).
ככל שהוא התקשה לשמור על קינג ג'יימס בשני המשחקים הראשונים (אפשר להאשים אותו?), הוא פיצה על כך בצד ההתקפי עם 24.5 נקודות בממוצע, ב-50% מהשדה. במו ידיו הוא גרר את המשחק הראשון להארכה, וכמעט כמעט גם ניצח אותו. ובמשחק השני ג'ורג' שוב היה מצוין (22 נקודות).
לכן צורמת עוד יותר הנפילה לשלושה סלי שדה בלבד הלילה (13 נקודות ב-30%), ורק שלוש ניסיונות קליעה בחצי הראשון. אף אחד אינו מושלם. אך משחק כזה, בעיתוי כה קריטי, מתחיל להסביר מדוע הפייסרס נחלו הפסד ביתי ראשון העונה בפלייאוף, ועוד ב-18 הפרש.
4 – מספר סלי השדה של כריס אנדרסן (ללא החטאה)
הבירד-מן ממשיך להוכיח עד כמה ההחתמה שלו הייתה מבריקה. ההשתלבות שלו בקבוצה הייתה מהירה והאימפקט מיידי. אומנם התרומה שלו בהגנה אינה מפתיעה – הוא תמיד היה "פועל שחור" – אך בגמר המזרח היעילות שלו בולטת דווקא בצד ההתקפי. יעילות? יותר כמו 'שלמות'.
הגבוה האנרגטי הפך לראשון בהיסטוריה שקלע לפחות שני סלי שדה ללא החטאה משך ארבעה משחקי פלייאוף רצופים. ואם זה לא נשמע לכם מדהים כל כך, אז ככה זה נראה במספרים: 15 מ-15 מהשדה ב-4 המשחקים האחרונים. בסדרה הזו – 13 מ-13, עם כמעט 11 נקודות בממוצע (פי 2 מהעונה הרגילה). ההחטאה היחידה שלו בסידרה הגיעה לפנות בוקר מהקו, אחרי שהיה מושלם גם משם בשני המשחקים הראשונים. ושימו לב לנתון ההזוי הבא: עד כה בפלייאוף הוא דייק ב-35 מ-41 ניסיונות, 7.9 נקודות חשובות ב-85.4% מדהימים. תשבו טוב – כי איש הציפור נמצא כרגע בדרך לאחוז השדה הגבוה ביותר בפלייאוף. בכלל. אי פעם.
5 – מספר איבודי הכדור שהיו הלילה למיאמי.
חמישה. בכל המשחק. שווה למספר האיבודים שפול ג'ורג' איבד הלילה (רק ג'ורג'. לבד). ואם זה לא מספיק מרשים, אז בחצי הראשון, שלמעשה הכריע את המשחק, ההיט איבדו רק כדור אחד. כדי להכניס את הנתון המדהים הזה לפרופורציות: ממוצע האיבודים של מיאמי העונה עומד על 14.5 למשחק. בשני המשחקים הראשונים מול הפייסרס, האלופה רשמה לא פחות מ-34 כדורים (17.0 למשחק) ולברון ג'יימס לבדו היה אחראי ל-9 מהם. לא רק שזהו ערב שובר שיאים עבור המועדון, מיאמי רשמה הלילה את מספר האיבודים השני הכי נמוך בהיסטוריה של הפלייאוף (דטרויט איבדה רק 4 ב-1991). ערב היסטורי, ללא ספק.