|
|
|
תאריך:
|
03/09/2019
|
|
|
עודכן:
|
03/09/2019
|
| הביקורת מבטאת ירידת אמון בבתי המשפט |
|
|
1 |
|
| |
|
|
|
2 |
|
| |
| אחיזת עיניים הינה מעשה רמאות המבוסס על הטעיה חזותית. קוסם, להטוטן גורם לקהלו להביט על דבר אחד, בעוד הוא עושה דבר אחר שהקהל אינו שם לב אליו. כך בהשאלה ניתן ליצור התרשמות מסוימת בעוד שהנעשה שלא במסגרת חזות זו הינו שונה. בית המשפט יוצר רושם כאילו יש בקרה על הליכים משפטיים בעזרת שגרות היוצרות חזות זו. אלא שאין להן השפעה כי אינן מלוות במנגנוני בקרה אמיתיים אלא באמצעי חבלה בכל מה שעשוי לגלות את המציאות האמיתית. פיקוח ובקרה על השופטים קיים רק כביכול.
----------------------------------------------------
פומביות הדיון – ככלל שמם של נאשמים בפשעים ועברות חמורים, האשמה המיוחסת ופסק וגזר הדין מתפרסמים. ברוב המשפטים מותר לציבור הרחב להיות נוכח בדיונים. במציאות הציבור אינו עוקב אחר הדיונים. גם לו רצה היה זה קשה מאוד, כי אלו אינם מתקימים באופן רצוף, אלא מפוזרים על פני תקופה ארוכה. בדרך כלל הנוכחים הם מי שמזומנים או מלוים במשפטים אחרים. כיון ששופטים הם הקובעים את מועד הדיונים ובתוכם את סדר תורי המתדינים, הם יכולים לסדר גם דיונים עם פחות נוכחים. מה שקורה בדיונים מתועד כפי ששופטים רוצים וזה אומר גם שכתוב הנעשה ללא קשר למציאות. זה כולל מצד השופט מצג שוא של התנהגות הוגנת ותגובות מתאימות לנעשה בעוד התעוד משמיט ומסלף את שהתרחש. הציבור גם אינו יכול להשות בין הנאמר לכתוב וגם אילו יכל, הוא חסר סמכות, אינו יכול להוכיח כיון שאסורות הקלטות ואין בפני מי להתלונן שיבדוק אי התאמות.
---------------------------------------------------
הפרוטוקול של הדיונים – לכאורה הפרוטוקול אמור לשקף נאמנה את הנעשה בדיונים. בפועל הפרוטוקולים משקפים רק את מה ששופטים רוצים שיהיה כתוב, כדי שיצדיק את החלטותיהם. על כן הם מתיחסים בכובד ראש אל הפרוטוקול, כי רק כך יהוה אסמתכתא. הסילופים בפרוטוקול מגיעים לדרגת מיומנות גבוהה ביותר. למען השגת התוצאה הרצויה ישנן שיטות שונות החל מהפשוטות ביותר השמטה של מה שלא רצוי והוספה של מה שרצו, תיקון הנאמר והפרעת והפסקת העדות במקום שמתאים לשופט דבר המקל ליצור רושם כאילו העד אמר את מה שהשופט רצה , עריכה מחודשת כמו יצירת רושם בכתוב כאילו העדות ניתנה ברצף ונסתימה, וגם שינוי סדר הנאמר לקבלת משמעויות חדשות ורצויות יותר. הם כמובן לעולם אינם רושמים את הערותיהם ואת התפרצויותיהם באמצע העדות. אם מתאים להם, הם רושמים רק את תגובת העד כדי ליצור את הרושם הרצוי מעדותו. כך כשלא מוברר מהכתוב שדברי העד היו במענה, יכולים הם להראות מחוץ להקשר, מבולבלים. זהו גם אמצעי ליצרת רושם מוטעה, למשל אם כיון שהושמטה התערבות השופט והעד כביכול מחוץ להקשר הכחיש מעשה כלשהו, יראה הדבר כביטוי לתחושת אשמה. אין שום גורם שיש לו יחדיו סמכות ורצון לאמת את מידת מהמנות הפרוטוקול למתרחש.
------------------------------------------------
פסילת שופט – במקרה הטוב שופט לאור נסיבות אוביקטיביות מחליט לפסול את עצמו. בעל דין זכאי לבקש משופט לפסול את עצמו בשל אותן סיבות ולעיתים שופט נענה. אלא שבית המשפט העליון לא תמיד מגבה אותו, תכופות אף מתנגד בשל עיכוב הליכי משפט. הסיבה השכיחה לרצון לפסול שופט היא היותו נושא פנים. גם אז בעל הדין חייב לבקש זאת מלא אחר מהשופט עצמו שבידו גם ההחלטה. היה וכצפוי הוא מסרב, ניתן לערער על כך בבית המשפט העליון בתשלום והחלטתו נקבעת על פי הפרוטוקול שאותו שופט עצמו כתב. משמע קיים הליך של פסילת שופט, אך הכל נעשה כדי שלא יתממש. בית המשפט הלעליון אף מטיל קנסות של עשרות אלפי שקלים על המערער שבהתאם לאופן ש |
|
| כתובת IP: |
162.158.158.162 |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לולן |
|
|
|
3 |
|
| |
| ערעור – עיקר הבקרה העצמית של בית המשפט הוא מוסד הערעורים. אלא שגם כאן בעוד רשמית קיים ערעור, נעשה הכל כדי להוריד מעוקצו ואף למנוע את קיומו.במשפט אזרחי שופטים לוחצים ללא לאות לפשרה כביכול כדי "להשכין שלום". הצד הצודק יוצא מקופח עוד יותר, ואיך יהיה שלום? תכופות מלבד ריב זה הצדדים אינם מכירים. במשפט פלילי שופטים מניחים לתובעים ללחוץ להודאה, בלי או עם עסקאת טיעון כביכול כדי "להקל" בעונש גם כאשר הנאשם כלל לא חטא. בשני המקרים באם בעלי הדין הסכימו הם אינם יכולים לערער. בנוסף להוצאות יצוג, אגרת משפט שלא כולם יכולים או מוכנים לעמוד בהם שופטים עוד עלולים לפסוק הוצאות משפט כבדות. ניתן זמן מועט להגשת ערעור פלילי תוך חודש וחצי כתב הערעור חייב להיות בבית המשפט. את עקר העקרים קביעת עובדות, ערכאת הערעור כלל אינה בודקת אלא מיחסת לערכאה הקודמת תקינות. כך רשמית קיים ערעור אלא שברוב המקרים אין לזה כל השפעה.
--------------------------------------------------
משפט חוזר - למראית עין קיים כאמצעי בקרה גם משפט חוזר. אלא שמאז קום המדינה וכינונה של המערכת המשפטית בארץ, היו משפטים חוזרים בודדים בלבד. כמעט בלתי אפשרי לנהל משפט חוזר היות וחומר החקירה מפוזר בין גורמים שונים וחלקו הגדול אובד או מושמד. מוצגים בהוראת בית המשפט מושמדים. בניגוד לפעילותם של שופטים בקידום חקיקה המקלה על הרשעות, שופטים מעולם לא פעלו לקידום חובת שימור החומרים, למרות הצהרות בית המשפט על שמירה על זכויות האזרחים. מה שבית המשפט כן מקדמים הינו תילי תילים של הגבלות על משפט חוזר. לדוגמא צריך להביא ראיות חדשות כי כידוע לא יתכן שבית המשפט הגיע למסקנות שגויות מהחומר שהיה לו שלא או שכן מרצון. הראיות צריכות להיות חדשות לא רק לבית המשפט אלא גם לנידון. אם ידע עליהן ולא הציגם, לא יזכה במשפט חוזר, גם אם זו היתה הבחירה של מיצגו ולא שלו וגם כשבית המשפט הוא זה אשר מגביל את כמות הראיות והטענות שהוא מוכן שיוצגו. גם לא מספיקה הוכחת חפות אלא צריך להוכיח טעותו של השופט! שופטים ממשיכים להמציא מני הגבלות בפני קיום משפט חוזר, אם כי רשמית הליך זה של "בקרה עצמית" קיים. |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לולן |
|
|
|
4 |
|
| |
| נציבות תלונות הציבור על שופטים - עוד אמצעי של "בקרה עצמית". מוסד שלא שופטים חשבו אי פעם ליזום. נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק התנגד לו בתוקף והגיב כנעלב עמוקות מעצם הרעיון. הוא טען שבית המשפט מבקר את עצמו. בשלב מאוחר יותר הסכים לקיום נציבות כזו אך רק אם תהיה בחסותו ובפקוחו ולא בידי הכנסת כדברו "כדי לא לפגוע בהפרדת הרשויות". אולי אמירתו של היא מחוסר הבנה?... בשל עקרון הפרדת הרשויות, הפיקוח חייב להיות מטעם רשות אחרת ולא מאותה רשות עצמה. התוצאה היא שהנציב נבחר על ידי הועדה לבחירת שופטים שבית המשפט ונשיאו שולטים בה. הנציבות נמאת במרות הנהלת בית המשפט הנמצא במרות בית המשפט העלין. בית המשפט העליון הוא גם קובע אילו סוגי תלונות לבדוק ובאיזו דרך. כך נקבע שתלונה יש לברר רק מול השופט הנלון, ומה שקובע הוא תשובתו שלו. מובן שכך ניתן להתלונן רק על מה שניתן להוכיח בכתובים כמו המשכות ההליכים או צוים שהשופט רשם. כך לא ניתן לברר על התנהלותו מידת הגינותו וכדומה. כלומר השופט יודע שבעל הדין שאת ענינו הוא מברר התלונן נגדו. הוא זה אשר פוסק גם בענין המשפט וגם לגביו עצמו. בעל הדין כל אותה העת ממשיך להשפט אצל אותו שופט. כך גם אין שום הגנה על בעל הדין התלוי בשופט. זה גם מתקשר ל"אמצעי בקרה" אחר שהוזכר – פסילת שופט. נשיא בית המשפט העליון עשה הפרדה בין תלונה על שופט אצל הנציב לבין בקשת פסילת שופט אצל השופט עצמו או ערעור על סרבו רק אצל נשיא בית המשפט העליון. דבר זה הוא בנגוד לכל הגיון. אם הכונה היא באמת ובתמים לאפשר ברור בלא שהמתלונן יפגע מכך יש לקשור את שני ההליכים יחדיו.
-----------------------------------------------------
סטטיסטיקה –כאשר בקרה חיצונית כמו תוצאות סטטיסטיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם לגבי השפיטה מאירות עיניים וגורמות לחשש לליקויים חמורים, גם כאן מנסה בית המשפט לאחז את עיני הציבור. לפי הסטטיסטיקה של הלשכה המרכזית שעור הזיכויים ירד עד כדי זיכוי אחד לאלף. לכך יש לבית המשפט פתרונות לסובבה בטענה שהסטטיסטיקאים בלשכה אינם משפטנים ולכן אינם בקיאים בתחום. הם לאומת זאת "יודעים יותר", מבחינתם הוחלט לא לכלול את המודים מרצונם או בדרך כלל באיומים, כיון שהודו, לשיטת בית המשפט אין להחשיב את הרשעתם כהרשעה. בדומה החליטו לחשב את שעור ההרשעות לא לפי נאשמים, אלא לפי סעיפי אישום. כיון שנאשמים אינם מורשעים בכולם, יחשב שעור ההרשעות עלפי הסעיפים בהם הורשעו. זה כמובן בלי להתיחס לעובדה שהתביעה מלכתחילה רושמת עודפי סעיפים כדי שתוכל מתוכם להוריד לצורך מיקוח לקבלת הודאה. כל בר דעת יחשב לפי סכויו של אדם נאשם לצאת זכאי. כאן לא תעזור כל אחיזת עיניים גם לא מיני חלוקות והסברים "סטטיסטיים" מוטים לפי התוצאה הרצויה. כפי ששופטים מתכחשים לאמת והם מכונים על פי תוצאות רצויות לטובת החזק ובמשפט פלילי לצד של מוסדות האכיפה. כך גם "הבקרה" בתוך בית המשפט לפי אותו הלך רוחות, המניח תקינות עבודתם של מוסדות האכיפה, הבקרה כולה נקבעת על פי מה שבית המשפט המבוקר קבע הווה אומר בקרה איתית אינה קימת. כל ההסדרים לא נקבעו כדי לממש את זכותו של הציבור למשפט הוגן, אלא כדי להגן על שופטים ולחזק את שלטונם המוחלט. |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לולן |
|
|
| פורום: אקטיביזם שיפוטי |
|
|
+ |
|
| |
| מקשקש את עצמו לדעת. דבריו הזכירו לי אדם שנאשם ברצח, שוד, אונס וחציית כביש לא במעבר חציה. האיש הוכיח בלהט שלא היה ולא נברא הוא חצה את הכביש כן במעבר חציה.
מקור ראשון הביא עשרות דוגמאות ולוין מצא שניים שהם לעניות דעתו לא מצדיקות את הביקורת. נניח שזה נכון, למה הדובר של החונטה לא בדק את כל עשרות הדוגמאות? |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רון6 |
|
|
|
+ |
|
| |
| לא חברי כנסת מהאופוזיציה הואשמו, אלא דוקא חברי כנסת מהקואליציה. זאת עובדה. חוק החסינות קיים כדי שחבר כנסת או חבר ממשלה יוכל לפעול לפי מיטב הבנתו ודעתו ולא לעסוק בהגנה על עצמו בפני קנוניות פוליטיות, או עתונאיות. |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אריה אל תבלבל מח |
|
|
|
|
|
| |
| אתה מציין שהשופטים או אנשי הדרג המדיני צריכים חיסיון בגלל שלא יתעסקו במה? שטויות כמו מה שתיארת?
תרשה לי לשאול שאלה או שתיים
1) כאשר הינך אזרח העומד לבדו מול תובע המייצג את המדינה ושופטת שבידה כח שיכולה להפעיל איך שרוצה , למה? כי יש לה חסינות . תסביר לי בבקשה במצב שתיארתי מי משלושת הנמצאים באולם המשפט צריך חסיון בסיסי , ומי צריך במקום חסיון , פיקוח
כדי לפקח שבעלת כוח שחורץ גורלות תהיה תחת פיקוח כדבר שיהיה למען הציבור , והטענה של מתן חסינות לשופטים לדברי שופטי העליון לדורותיהם היא כדי שתמשמש. לצורך הגנת הציבור .
אתה באמת חושב שבעלי כוח שלאור החסינות נוטים יותר ויותר להרשות לעצמם להתנהל לפי עניין אישי ולא לעשות דברים המנוגדים לחוק בידיעה שהיא מוגנת , וללא פיקוח אנשים כולם נוטים להשיג כוח ושליטה . אז הציבור שנשפט נגד מדינת ישראל הוא זה שחייב חסינות מסוימת שהיא תהיה הסרת חסינות ממדינת ישראל והמייצגים אותה ולבנות גוף שבאמת יפקח על ההתנהלות השופטים , פרקליטים , תובעים . ושאלה אחרונה , למה בהיותי רופא לב , המציל כל יום אנשים ממות לא אמור לקבל חסינות מינימלית , אלא במקום זה אין להם שום חסינות למרות שכל רופא כמעט כולם מנסים לעזור ולהציל אנשים במצב של מוות קליני שמגיעים בתורנות לפעמים למספר דו ספרתי , אבל במקום להגן אלינו , כאשר אין מקצוע החשוב יותר לצורך הציבור אבל הענף שמתפתח ונעשה עד כדי כך ששופטים יכולים לא להסכים עם דעה רפואית , זה דבר הזוי , אין להם זכות לקבל החלתות רפואיות כי זאת תהיה רשלנות . אבל ככה החליט העליון , אבל הדבר מנוגד לכל הנורמות המקובלות בעולם המודרני , כאדר רק אצלינו הדרג המדיני מנסה להגן על עצמו עד כדי הגנה מוחלטת , למה כל שופטי העליון והמחוזי והשלום כל כך רוצים בזה שקשה להם להסתיר את הרצון העז , למה? |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלי ליולקו |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
+ |
|
| |
שלטון דמוקרטי הוגדר כשלטון של העם באמצעות העם למען העם. כדי להבטיח זאת הודגרו לדמוקרטיה שלושה עקרונות מהותיים שבלעדיהם אין היא מתקיימת: שלטון העם, הפרדת הרשויות, והאיזונים ובלמים המופעלים על כל רשות, השניים האחרונים נועדו להבטיח שלא תשתלט רשות אחת ובתטל את רצון העם. בנגוד לכך בישראל שופטים שולטים בלי שהם נבחרים. בית המשפט העליון פלש לתחום החקיקה ואף רצה להעניק זכות זו לכל בתי המשפט תחתיו בטעון הצבוע של "שמירה על זכויות". כמו כן פלש לתחום הוראות הבצוע כך הפך עצמו לרשות על שהיא גם השופטת המחוקקת והמבצעת ועיקרון הפרדת הרשויות בוטל. בית המשפט עוד מתחילת דרכו דאג שלא תהיה כל רשות שבסמכותה לרסן ולבלום את כוחו שלו בכך שכבר בהתחלה שופטים בחרו את עצמם וזה אף נעשה בסודיות. נוסף על כך גם הובטח חוסר פיקוח רשות אחרת על בית המשפט באמצעות חוקים שונים שקידם כמו חסינותם המוחלטת של השופטים או איסור בחינה על כל רשות אחרת לדוגמא בחוק מבקר המדינה. יותר מכך נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק הסכים להקמת נציבות תלונות על שופטים רק אם זו תהיה בפיקוח נשיא בית המשפט העליון כשהוא בכיסוי הועדה לבחירת שופטים בוחר את הנציב. כך לא העם שולט אלא השופטים. בכך בית המשפט פגע בכל שלושת העקרונות המהותיים גם יחד.
ביטול כל אחד מעקרונות אלו הינו חמור דיו והורס את הדמוקרטיה. שופטים שנבחרים על ידי נציגי העם אך בידיהם הכוח גם לשפוט וגם לחוקק הינם רודנים לא כל שכן כפי המצב בישראל:
1. שופטים ממנים את עצמם וגם אין כל רשות המגבילה אותם. אם לא די בכך.....
2. ועדת אגרנט בהשפעת הכובש האנלי בשנת 1962 אימצה את הדגם המרכז סמכויות יעוץ ותביעה יחדיו עבור משרת היועץ המשפטי לממשלה. אלו הם שני תפקידים שמתקיים בינהם ניגוד עניינים מהותי. למותר לציין כי באנגליה עצמה אין דגם זה מתקיים. אם לא די בכך.........
3. השופט אגרנט אף החליט להכפיף את תהפקיד לבית המשפט. גם בכך לא די......
4. מאוחר יותר בעקבות פרשת בראון-חברון, הסמכות לבחור את היועץ המשפטי הופקעה מידי הממשלה והועברה לידי ועדת משפטנים הנמנית עם הקליקה המשפטית זו גם הראתה את כוחה.....
5. זו אף לאחרונה לא טרחה להציג כמה מועמדים לבחירת הממשלה אלא כפתה עליה אדם אחד – יהודה וינשטיין והממשלה כלל לא נשאלה אם הוא לטעמה להיות לה איש אמונה. אך גם בכך לא די.....
6. בנוסף בית המשפט קבע שוב ללא כל סמכות שאסור לממשלה להשתמש בשירותי יועץ אחר...
כך הועברו החקיקה והביצוע לגופים שאינם נבחרים אלא ממנים את עצמם אין עליהם אחריות כלשהי. משטר זה איננו דמוקרטי כל עיקר אלא אוטוקרטי משפטני.
הפרדת הרשויות היא לב ליבה של הדמוקרטיה ועל לה לרשות אחת להיות גם מחוקקת וגם שופטת. על פי שרל מוטסקייה "אילו חוברה הסמכות לשפוט עם סמכות החקיקה, היו חייו וחירותו של הנתין נתונים לפיקוח שרירותי, שהרי אז היה השופט גם המחוקק" ואלכסנדר המילטון טען: "אין כל חירות אם לא תופרד סמכות השפיטה מסמכויות החקיקה והביצוע". במדינת ישראל בית המשפט העליון מתערב וקובע את החקיקה ואת המדיניות ובכך רומס את הדמוקרטיה מהיסוד.
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
|
|
| |
| כתבת יפה. הם יודעים את זה... ובקשת גדולה מ.. על כולם.... תחפש אותם בסיבוב.... הממשלה צריכה לשבת ולחוקק נגדם חוקים ישירים. |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פרפר |
|
|
|
|
|
| |
| הספיק לי לקרוא משפט אחד כדי להבין שאתה בן אדם חכם וזאת בדיוק הבעייה , והשופט ממשיכים לנסות להעביר חוקים וכל פעם דבר שהם דורשים חסינוות ושוב חסינות ושוב .
כרופא אני לא מבין למה בן אדם שהינו לדוגמא שופטת בדיון מול שתי צדדים , הרי כל הכוחנתון בידה ווכולנו בשר ודם ומי שצריך חסינות לפי הגיון בריא הוא אותו אזרח שאין לו שום כלי כדי להגן על עצמו במידה והשופט תחליט שפשוט לא אוהבת את הפרצוף של אחד הצדדים, קורה, ו תפליל אותו , לא בצורה , נגיד שהייתה צריכה , לפי החוק . אז האזרח צריך חסינות למקרים ששופט נותן לאמוציות להשתלט על הכרעת הדין , אבל למה השופטת מקבלת חסיון , כי הרי היא תשתמש בו לרעה בכל מקרה , כי במידה ושיפוט היה לפי החוק למה ששופט יצטרך חסינות ? ולמה יאומרים המשפט הכי מטומטם ששמעתי בחיי , סליחה , השני הכי מטומטם .כי החסינות ניתנה לשופטים כדי להגן על עניין הציבור . נו באמת ,
לאור החשיפה שלי כבר שנתיים למערכת המשפט , למדתי הכל בעל פה כל החוקים יודע איך בדיוק פועלת מערכת המשפט.
היא בנתה לעצמה חוקים המבחנים כגון פסקת התגברות ועוד שטויות שרק נועדה לתמרן בכל הסעיפים כדי להשיג את רצונם, וזאת הסיבה שעדיין אין חוקה למדינת ישראל , אבל למה זה קורה ? כי אני בטוח שאף אחד לא ניסה לשנות במעשים את הדברים , אלא "הוצאת קיטור , להתלונן כמה החיים קשים ולא לעשות דבר ללכת לעבודה שהרוב לא אוהבים , כי הרוב המוחלט חי לא לפי הרצון והתשוקה שלו לחיים , אלא , חלק מהדר שהולך באותו מסלול במשך כל חייו כי ככה מקובל . ואף אחד , יותר נכון כמעט כולם חיים בצורה כזאת וזה מה שמוביל את האנשים לדיכאון , לבריחה מהבעיות , לזה שמספר האנשים שחושבים חרדות והתקפי פאניקה , דיסטימיה , הוא כמעט 50 % מהציבור :
ובזמן האחרון בכל העולם הדיכאון היא המחלה שנמצאת במקום הראשון בעולם שמהווה סיבה להפסקת התפקוד היום יומי של האדם , עד ש מובילה אותו למצב שהוא לא יכול לעבוד , לא יכול לעשות קניות והסבל הוא בלתי נסבל ,והם מתים הרבה יותר מהר עקב חוסר טיפול עצמי בסיסי המוביל לזיהומים תת תזונה , או התאבדויות. והמספר רק גדל , ואנחנו במקום לכבד אחד השני , בגלל הקושי מרגישים רק עצבנות לאחר והביטוי אנחנו רואים יום יום בעבודה , רחוב , מקומות בילוי, וכו'... צריך לעקור מהשורש את השיטה במשפט שלנו ולשנות הכל . ולהפסיק להיות חברמנים במעשים של עבירות שווא בצוותא נגד אזרחים חפים מפשע |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלי ליולקו |
|
|
|
+ |
|
| |
| בימי השופטים שמגר ואגרנט הייתה כאן דמוקרטיה לדעת כולם
אהרון ברק שינה את כללי המשחק ולא לטובה.
זכות העמידה ,שהורחבה גם לעמותות לא תמימות, ואפילו אויבים שאינם אזרחים,הפכה לכלי להרס הדמוקרטיה. למותר לציין עוד דוגמאות.
לכל הטוענים שהתיקון "יהרוס..." משמעות טענתם שבית המשפט בעבר לא
תיפקד... ושלא הייתה דמוקרטיה לשיטתם.. מה שמגחיך את הטענות |
|
| כתובת IP: |
176.228.133.239 |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אוליבר וונדל |
|
|
|
+ |
|
| |
| הוא כנראה שכח שאותם פרקליטים סילקו אותו ממשרד המשפטים .הם הצדיקים שהוא מגן עליהם. שר רשאי לקבל יעוץ מאדם שהוא מאמין שהיעוץ אוביקטיבי ולא מוטה פוליטיקה .
מי שחושב שיועץ משפטי יסבך שר אינו אלא טועה ומטעה את הציבור. |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
j/n |
|
|
|
+ |
|
| |
| השופטת נאור באמת חושבת שהיא וחבריה מגוננים על העם מפני נבחריו. ופה בדיוק הבעיה. הרוב בבחירות הוא לא מקרי, ומי שטוען זאת מרוקן מתוכן את כל המהות של שלטון נבחר והחלטות דמוקרטיות. ׳הדמוקרטיה המהותית׳ או ׳ערכי היסוד של מדינת ישראל׳ הם מכבסת מילים לתפיסת השלטון על ידי קומץ משפטנים שמעולם לא נבחרו לתפקידם. הם נוטלים לעצמם סמכויות שהחוק מעולם לא העניק להם, והם לעולם לא יישאו באחריות לתוצאות ההחלטות הפוליטיות שלהם. חוק הגיוס הוא דוגמה מצוינת לכך. אפשר לאהוב את השתמטות החרדים ואפשר לתעב אותה (אני למשל מתעב). אבל כל בר דעת מבין שהפתרון היחיד שניתן להגיע אליו הוא דרך המערכת הפוליטית. שם יש איזון בין הכוחות השונים, גם כאלה שאני ממש לא אוהב. אגב, הם לא אוהבים אותי. ככה זה החיים. אבל בית המשפט מנסה לשחק במגרש הפוליטי בעודו טוען שהוא בא בשם הצדק האבסולוטי, הערכים עצמם. אין חיה כזאת. |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פרשננו |
|
|
|
|
|
| |
| הכל נכון ומדויק חוץ מהכותרת. זאת היתממות של גברת שהשתן עלה לראשה. יש לדייק במונחים. למשל: מעולם לא הייתה מהפכה משפטית ע"י בג"ץ אלא הפיכה(פוטש) כנגד הדמוקרטיה הישראלית שבאה לידי ביטוי ע"י נבחרי העם,הפוליטיקאים. או האמירה הפלטינית של "פתרון שתי המדינות",שאידיוטים שימושיים בשרות אויבנו חוזרים עליה כתוכי,כאשר הפירוש הבלסטינית הבלתי מוסתר הוא: מדינה בלסטינית ללא יהודים בגבולות 67 ו"מדינת כל אזרחיה עם חזרה של מיליוני פליטים מדומים,כולל רוחות מתים בישראל. |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
|
|
איתמר לוין
טוען שאיבד את תמימותו המשפטית כאשר ראה הרכב שולח אדם למאסר עולם תוך "נמנום וגלישה באינטרנט" אומר שהוא יוצא מתוך הנחה שיכהן גם לאחר הבחירות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
קורא להקשיב לביקורת על האקטיביזם השיפוטי והרכב בית המשפט העליון שמתחו לדבריו משה לנדוי, מאיר שמגר, יעקב מלץ, דניאל פרידמן, חיים צדוק ואחרים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שני השופטים שמינה טראמפ חלוקים במספר רב יחסית של מקרים. שנת המשפט היוצאת אופיינה בריבוי של בריתות מפתיעות בין השמרנים לליברלים, כותב וושינגטון פוסט
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עו"ד ראובן דינור
המחוקק הוא שהעניק במו ידיו לבית המשפט את הסמכות לבטל חוקים הנוגדים את חוקי היסוד. פסקת ההתגברות אינה רק החזרת הגלגל לאחור, אלא הפיכתה של הכנסת לערכאת ערעור על בית המשפט העליון
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
הרוב השמרני ביטל פסק דין מ-1985 בנוגע להליכים פדרליים ומדינתיים המיעוט הליברלי מגיב: בקצב הזה, עוד מעט לא יהיו בכלל תקדימים
|
|
|