הנהלת בתי המשפט תפעל להסרת פרסומים פוגעניים נגד שופטים ("שיימינג") רק במקרים חריגים ובכאלו שיתעורר בהם חשד לביצוע עבירות פליליות. כך קובע נוהל שפרסם (יום ג', 10.11.19) מנהל בתי המשפט,
יגאל מרזל, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט.
מרזל מינה את אחת מעובדות הייעוץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט לרכז את הטיפול בנושא. האמצעי העיקרי בו תוכל הנהלת בתי המשפט יהיה פנייה לגורם בו פורסמו הדברים, בבקשה להסיר אותם. הנוהל עוסק רק בשופטים ורשמים, ואילו כאשר מדובר בעובדי המערכת - הטיפול יהיה כמו לגבי עובדי מדינה זו.
הנוהל מדגיש, כי ההליך ייפתח רק "אם מדובר בפרסום אשר בחלקו הדומיננטי כולל השמצה, ביזוי, גידוף או העלבה של השופט או של בני משפחתו ועל-פי תוכנו יש בו כדי לפגוע, קרוב לוודאי, באופן ממשי במעמדו של השופט בעיני הציבור ובאופן שיש בו להביא לפגיעה משמעותית במערכת בתי המשפט". עוד יבחן היועץ המשפטי לבתי המשפט,
ברק לייזר, האם בפרסום יש עבירה פלילית של הסתה לאלימות, איום, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לגזענות או מקרה חריג וקיצוני של זילות בית המשפט.
על-פי הנוהל, הבדיקה תיעשה תוך הגנה מירבית על
חופש הביטוי: "לא כל ביקורת שיש בה כדי לפגוע ברשות השופטת, הגם שהיא כוללת ביטויים פוגעניים ולא נעימים, יראו בה כפרסום אסור שיש לפעול להסרתו". כמו-כן, תיבחן חומרת תוכנם של הדברים: "פעילות להסרה תיעשה רק כשההתבטאות מצויה במקום גבוה במדרג של קשת הביטויים הפוגעניים, והיא נוגעת לצנעת חייו או לענייניו הפרטיים של מושא הפרסום".
עוד תובא בחשבון זהותו של השופט המותקף: "פעילות להסרת פרסומים הנוגעת לציבור כללי של שופטים תיעשה רק כעניין חריג ביותר, במקרים חמורים במיוחד. בנוסף, ככל שמדובר בגורם בכיר יותר, מצופה סבולת גבוהה יותר ביחס לביטויים עולבים". לצד זאת, יהיה צורך להעריך את תוצאות הפרסום ואת מידת החשיפה אליו.
רק אם יתקיימו כל התנאים הללו, יפנה היועץ המשפטי אל מנהל בתי המשפט בהמלצה לפעול להסרת הפרסום. הוא גם יתייעץ עם המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, שעמדתו תובא אף היא בפני המנהל. ההחלטה כיצד לפעול נתונה בידי מנהל בתי המשפט, אשר יוכל לפנות לפלטפורמה בה פורסמו הדברים ולבקש להסירם. לייזר הבהיר, כי אם בקשות אלו לא ייענו - תשקול הנהלת בתי המשפט, יחד עם פרקליטות המדינה, האם לנקוט הליכים משפטיים.
