היום לפני 23 שנה נבחר רן ארז ליושב-ראש ארגון המורים, ומאז הוא בתפקיד עד היום. במקביל לכהונתו כיו"ר ארגון המורים המשיך ללמד חינוך גופני בבית הספר אמי"ת ב' באשדוד, גם כן בימים אלה.
ארז סירב לקבל את הרפורמה של ועדת דברת. בשנת 2006, בהנהגתו של ארז, שיבשו מורי הארגון את הלימודים בבתי הספר בחינוך העל-יסודי, וב-10 באוקטובר 2007 פתחו בשביתה, שהפכה לארוכה ביותר בהיסטוריה של מערכת החינוך בישראל, שכללה 54 ימים ללא לימודים. השביתה הסתיימה ב-12 בדצמבר, בסוף חופשת החנוכה.
ארז עמד בראש היוזמה החינוכית "עוז לתמורה". היוזמה נוסתה במספר בתי ספר בהצלחה רבה, וזכתה לתגובות חיוביות מצד המורים, ההורים והתלמידים. התוכנית לא יושמה בכל בתי הספר בישראל עקב התנגדותה של שרת החינוך לימור לבנת.
בשנת 2003 טען העיתון ידיעות אחרונות בסדרת כתבות כי ארז נהג להיעדר באופן שיטתי לתקופות ארוכות מעבודתו כמורה לחינוך גופני בבית ספר באשדוד, ולמרות זאת קיבל משכורת ממשרד החינוך בגין עבודה שבפועל לא בוצעה, בסכומים מצטברים ניכרים ביותר. ארז הועמד לדין משמעתי פנים-משרדי בלבד, בפני סמנכ"ל משרד החינוך, וקיבל "הערה" על כך שקיבל שכר מבלי שעבד בפועל. בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להעמיד את ארז לדין פלילי או לדין משמעתי, ולהפסיק את עבודתו במשרד החינוך בשל קבלת הטבות שכר שלא כדין. לאחר הגשת העתירה התקיים בשנת 2006 דיון משמעתי חוזר, הפעם בפני מנכ"ל משרד החינוך, שהמיר את ההערה ל"נזיפה". ב-2009 דחה בג"ץ את העתירה, אך מתח ביקורת על התנהלותו של ארז, וקבע כי היא היוותה סטייה משמעותית מהנוהל התקין המחייב עובד בשירות המדינה.
