"סגירת השמיים ועצירת הטיסות בשל משבר הקורונה הביאה לכך שזוגות רבים אינם יכולים לטוס למדינה זרה בשביל להינשא", פתחה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ
מיקי חיימוביץ', דיון על פתרון לזוגות שנמנע מהם לרשום נישואין בחו"ל, לבקשת חברי הכנסת
יבגני סובה, אנדרי קוז'ינוב, ניצן הורביץ ושרן מרים השכל. "נוצרה כאן מצוקה אמיתית לרבים ללא מענה וללא פתרון נראה לעין. עד עכשיו, אחד הפתרונות שמוצאים זוגות אלו, הנו טיסה לחו"ל לצורך רישום נישואים אזרחיים במדינה זרה, ולאחר מכן הבאת תעודת הנישואים משם ורישום הנישואים במשרד הפנים על בסיס הרישום הזה".
בדיון הועלו שתי הצעות לפתרון הבעיה: הצעתם של סובה וקוז'ינוב לאפשר רישום לנישואים בשגרירויות זרות בישראל, והצעתו של הורוביץ להרחיב את חוק ברית הזוגיות, שמאפשר רישום זוגיות לבני זוג ששניהם חסרי דת, גם לפסולי חיתון שאינם חסרי דת, בהוראת שעה.
ח"כ
יוראי להב הרצנו: "ההצעה לרישום בשגרירויות זה לעשות מיקור-חוץ לשירות שהמדינה חייבת לתת לאזרחיה. אולי נקבל גם שירותי חינוך בשגרירות שבדיה? הפתרון של ח"כ
ניצן הורוביץ בעיני יותר רלוונטי". ח"כ קוז'ינוב: "מה ההבדל בין רישום נישואים בשטח שגרירות לנישואים בוורנה?" עו"ד רוני טיסר, יועמ"ש הוועדה: "חוקי המדינה מאפשרים רישום נישואים בדרך מסוימת". קוז'ינוב: "אז צריך להכיר ברישום בשגרירויות". עו"ד טיסר: "ברגע שמשנים את החוק, זה אפשרי".
ח"כ סובה: "בחודשיים האחרונים שינינו כל כך הרבה חוקים. צריך ללכת צעד קדימה, ולאפשר עד סוף קיץ 2021 רישום בשגרירויות. אם היה פה נציג משרד הפנים, הוא זה שאמור לתת תשובות". ח"כ הורוביץ: "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת מ-2010 מאפשר לרשם ברית הזוגיות לרשום בני זוג. זה לא נקרא נישואים. החוק נחקק כשראש הממשלה היה נתניהו. את זה לא ממשלת שמאל חוקקה. פרצו את הסטטוס-קוו ואפשרו נישואים שלא באמצעות בית דין דתי. אבל אין הרבה זוגות ששניהם חסרי דת".
"אתם מבקשים לתת לנציגות זרה סמכויות משפטיות"
ח"כ
משה ארבל: "הנושא חשוב. הזכות להקים משפחה לא מוטלת בספק. הסיפור נוגע ללב ברמה האישית. באופן פרדוקסלי, הדמות שעיגנה את מעמד הרבנות וסמכותה היא נשיא בית המשפט העליון
אהרן ברק, שבפסיקותיו מצא פתרונות בעניין מעמד והכרה בנישואין מחוץ למדינה. יש מדינות כמו קפריסין שמוכנות להשיא ישראלים. למרות המורכבות וההבנה לכאב, יש שאלה שנוגעת לריבונות. אתם מבקשים לתת לנציגות זרה סמכויות משפטיות". ח"כ יבגני סובה: "אל תגונן על משהו שאתה לא מאמין בו".
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ': "הקורונה מביאה אתה יצירתיות, חיפוש ומציאת פתרונות חדשים ושונים. אפשר לשנות מה שנהוג".
נציג משרד החוץ, אייל סיסו: "אפשר להפנות בקשה לשגרירויות, אבל זו החלטה שלהן. אני יכול להעביר שאילתה לכל הנציגויות". חיימוביץ': "זו הצעה טובה. זה יתן לנו אינדיקציה אם זו בכלל אופציה". ח"כ להב הרצנו: "האם אתה מכיר פרקטיקה דומה בעולם, שאפשר להתחתן בשגרירות?" סיסו: "לא מכיר לאזרחים זרים. רק לאזרחי אותה מדינה".
אריאל מואב, עתים: "מעבר למי שלא יכול להינשא משום שהוא חסר דת, יש הרבה שרשומים כיהודים, והרבנות מעכבת את נישואיהם בחקירות. יש 1,400 זוגות בשנה ששני בני הזג יהודים והם נישאים בחו"ל, חלקם מבחירה וחלקם פסולי חיתון. המדיניות שהרבנות אימצה יוצרת בעיה. כל פתרון חייב להתחשב בזוגות אלה. לא רק מי שסורב על-ידי הרבנות".
אהרון ליבוביץ', מנכ"ל "השגחה פרטית": "שברנו את מונופול הכשרות. כל שנה מאות זוגות מתחתנים מחוץ לרבנות כי הם לא יכולים או כי הם לא רוצים. מחציתם בוחרים לחיות כידועים בציבור וכמחציתם רוצים להיות מוכרים כנשואים".
יו"ר הוועדה סיכמה: "סוגיית הנישואין בישראל היא סוגיה סבוכה שנגזרת מיחסי הדת והמדינה בישראל. בדיון היום לא ביקשנו לפתור או להיכנס לשאלת העומק של נישואים אזרחיים בישראל. זה בהחלט מקום לדיון חברתי פנימי עמוק במדינה, אלא לפעול כדי לתת פתרון לאלפי זוגות שאינם יכולים מזה חודשים רבים להינשא בישראל בשל משבר הקורונה שסגר את השמיים ולא אפשר לאותם זוגות להינשא בחו"ל.
"הוועדה מבקשת ממשרד החוץ להוציא שאילתות לכל השגרירויות והנציגויות הזרות בישראל, האם הן מוכנות לאפשר לזוגות המעוניינים בכך להתחתן בשטחן ולעדכן את הוועדה בתוך שבועיים בתוצאות. הוועדה רשמה לפניה את הודעת היועצת המשפטית של רשות ההגירה והאוכלוסין לפיה אלפי אזרחים ואזרחיות בוחרים מדי שנה להתחתן בחו"ל. הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים בתיאום עם שאר משרדי הממשלה לבחון את האפשרות לקדם תיקון חקיקה בהוראת שעה לחוק ברית הזוגיות כך שיינתן מענה לזוגות שאין באפשרותם להתחתן כיום בישראל".