23% מהתלונות נגד שופטים היו מוצדקות

23% מכלל התלונות אותן בדק נציב התלונות על שופטים, אורי שהם, בשנת 2019 היו מוצדקות - מוסר הדוח השנתי שמפרסם (יום ד', 9.9.20) שהם. 13% היו מוצדקות לחלוטין וב-10% נוספים ניתנה הערה לשופט או לדיין - מה שמלמד שגם בהן היה מן הצדק. הנציבות קיבלה אשתקד 965 תלונות וקיבלה 931 החלטות (כולל משנים קודמות). 54% מן התלונות בוררו לגופן; האחרות לא היו בתחום סמכותה של הנציבות. שיעור התלונות המוצדקות הוא מכלל אלו שבוררו לגופן. 38% מן התלונות המוצדקות היו על התמשכות הליכים ועיכובים בפסקי דין (לעומת 29% בשנה הקודמת; עלייה שיש לתת עליה את הדעת, אומר שהם), 26% היו על ליקויים בניהול המשפט; 21% היו על התנהגות בלתי ראויה (לעומת 29% בשנת 2018) ו-15% היו על פגיעה בכללי הצדק הטבעי. שהם מציין גם את הזינוק של 42% במספר התלונות על בתי המשפט למשפחה. בחלוקה לפי ערכאות, שמונה תלונות נגד שופטים בבית המשפט העליון נבדקו לגופן: שש נדחו, באחת ניתנה הערה לשופט ובאחת נמצא שמדובר בליקוי מערכתי. בבתי המשפט המחוזיים נמצאו מוצדקות 14% מבין התלונות שנבדקו לגופן; בבתי משפט השלום - 39%; בבתי המשפט למשפחה - 34%; בבית הדין הארצי לעבודה - 14%; בבתי הדין האיזוריים לעבודה - 38%; ובבתי הדין הרבניים האיזוריים - 43%. הדוח מגלה, כי שהם דחה תלונה של נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי, הרב דוד לאו, על אב בית דין שטיפל בתיקי הקדשות [הכוונה לרב שלמה שטסמן, המטפל בהקדשות רגישים ובהם זה של ישיבת עץ חיים בירושלים - א.ל], שהוגשה בטענה ל"שיפוץ" פרוטוקול ובטענה שאִפשר לנציג בד"ץ העדה החרדית להביע עמדה בתיק בו הבד"ץ לא היה צד. שהם מציין, כי התגלתה בפניו תמונה מדאיגה בנוגע לטיפול בהקדשות בעלי נכסים של מאות מיליוני שקלים: "קיים חשש כי גורמים רבי השפעה, מחוץ למערכת בתי הדין, עושים כל שלאל ידם בכדי לסלק מדרכם דייני בית דין מסוימים [שוב, הכוונה לרב שטסמן - א.ל], אשר מבקשים לבחון את דרך התנהלותם של נאמנים כאלה ואחרים בנכסי ההקדשות". שהם קורא ליישם בהקדם את המלצות המשנים ליועץ המשפטי לממשלה לטיפול בבעיה, ואומר כי מן הראוי לסייע לרב שטסמן "בנסיונותיו להעלות את אופן ניהול ההקדשות על דרך המלך". לגופם של דברים קבע שהם, כי מדובר באירועים חריגים בהם הייתה הצדקה למעשיו של הרב שטסמן. יצוין, כי פרטים אלו הם היחידים שפרסם שהם על הבירור החריג שערך; תמצית ההחלטה אינה נכללת בדוח ואינה מופיעה באתר הנציבות. בין התלונות שנמצאו מוצדקות:

• הרכב בבית המשפט העליון לא נתן בצורה פורמלית החלטה הדוחה שתי בקשות, והשופטים הביעו צער על כך. שהם מעיר, כי מן הראוי היה לתת את ההחלטה כדי למנוע מן המתלונן (שאינו מיוצג) תחושה של איפה ואיפה.

• דיין בבית הדין הרבני הגדול התחמק ממתן החלטה, בניגוד להודעת הרב לאו ובניגוד להנחיית הנציבות. שהם ביקש מהרב לאו לקיים בירור עם הדיין.

• שופט מחוזי דחה שוב ושוב את הדיונים בתיק, שנפתח ב-2013 והועבר לטיפולו בדצמבר 2015. שהם מדגיש, שהזכות למשפט הוגן כוללת את ניהולו וסיומו בתוך פרק זמן סביר.

• שופט שלום מחק בצורה שיטתית תביעות בעילה של "חוסר מעש", גם במקרים בהם מי שלא קיימו את הוראותיו היו הנתבעים או המומחים מטעמו. שהם אומר שמדובר בהתנהלות שאין לה אח ורע, ובגישה מרחיקת לכת ובלתי סבירה.

• שופטת שלום התייחסה בצורה משפילה לאם שייצגה את בנה, כינתה אותה "תגרנית בשוק" ושאלה את הבן "האם הוא נתן לאמו את הכדורים באותו בוקר".

• שופטת שלום לא נתנה פסק דין במשך שנתיים וחצי, למרות מספר פניות ולמרות תלונה דומה עליה בעבר. נשיאו של אותו בית משפט התבקש לפעול כדי למנוע עיכובים נוספים מצידה.

• שופט שלום ניהל שיחה שלא לפרוטוקול עם נאשם שהופיע לדיון ללא סניגורו. שהם קובע שאין מקום להתנהלות כזאת.

• שופט שלום נתן החלטה בנוגע לצו איסור פרסום בתיקים מתוקשרים רק לאחר 45 יום. שהם אומר כי החלטות כאלו צריכות להינתן במהירות.

• שופט תעבורה קבע שהוא מרשיע נהג על-פי הודאתו - למרות שכמה ימים קודם לכן הבהיר הנהג שהוא כופר באישומים נגדו.

• שופטת משפחה כינתה במילים "פיגוע רב-נפגעים" החלטה של בית המשפט העליון בנוגע למזונות ילדים; שהם דוחה את טענתה, לפיה דיברה באופן אקדמי בלבד.

• שופטת משפחה ביטלה את חיובו של אדם במזונות ילדיו בצורה רטרואקטיבית למשך שנה, למחרת בקשתו ובלא לשמוע את עמדת האם. שהם אומר כי זוהי התנהלות בלתי סבירה ובלתי ראויה.

• שופטת משפחה נפגשה בלשכתה בארבע עיניים עם האישה, ללא הבעל. שהם אומר כי טוב עשתה כאשר פסלה את עצמה מהמשך ניהול התיק.

• שופטת משפחה הציעה לאישה לפנות לטיפול פסיכולוגי, ואמרה שאם הביאה ילד לעולם - "שהיא תשלם עליו" ותצמצם את הוצאותיה משום שהאב לא היה מעוניין בילדה.

• שופטת משפחה ייחסה לעורך דין הקלטה בלתי חוקית של הדיון ואמרה ללא ביסוס ש"כנראה יש מי שמממן את ההוצאות".

• שופטת עבודה צברה שורה של עיכובים במתן פסקי דין. שהם העביר את החלטתו בעניינה לנשיאה אסתר חיות, לנשיאה ורדה וירט-ליבנה, לשרה דאז איילת שקד ולמנהל בתי המשפט יגאל מרזל, כדי לבחון את עניינה ברמה המערכתית.

• שופטת עבודה התבטאה והתייחסה בזלזול כלפי עובדת ניקיון שטענה לסביבת עבודה משפילה ומבזה ולהטרדות מיניות. שהם אומר, שהיא נהגה בנוקשות יתרה ולא גילתה רגישות למצוקותיה של התובעת.

• שופטת עבודה אמרה לאחד הצדדים שאולי הוא צריך הסתכלות, הוסיפה ש"אולי צריך כאן פסיכיאטר" וביקשה מרעייתו הבוכייה "להכניס בו בינה".

• אב בית דין רבני התבטא בצורה פוגענית כלפי רב ששימש כמדריך מטעם בית הדין לאדם שביקש לחזור ליהדות. שהם קובע, כי הדברים היו מיותרים ונאמרו ללא כל סיבה נראית לעין.

• בית דין רבני איזורי חייב אישה בהוצאות בחתימת שלושה דיינים, למרות שרק אחד מהם נכח באולם.

• בית דין רבני איזורי נתן מספר החלטות שגויות באותו תיק, כולל עיקול בגובה פי חמישה מסכום הכתובה והחלטה על חלוקת רכוש למרות שהנושא היה בטיפולו של בית המשפט למשפחה.

• בית דין רבני לא נתן פסק דין בתביעה לגירושין ופירוק שיתוף, למרות שחלפו שנתיים מהגשת הסיכומים ולמרות בקשות חוזרות ונשנות לעשות זאת.

• בית דין רבני חייב אישה בהוצאות, בין היתר בשל פנייתה לנציבות. שהם מזכיר, כי כל אדם רשאי להתלונן ואין לקנוס אותו בשל כך.

• קאדי שרעי פרסם ספר בו העתיק חלקים נרחבים מספרים קודמים, בלא לציין כנדרש את המקורות. שהם אומר כי מדובר בזכויות היוצרים הקנייניות והרוחניות של הכותבים המקוריים.