מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 9.12.20) בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון - יישובים באזור יהודה ושומרון) של חבר הכנסת צבי האוזר. 54 תמכו מול 42 שהתנגדו. ההצעה מבקשת להחיל את המנגנון הקיים בחוק-יסוד: משאל עם גם על החלטות הנוגעות לשטחם של יישובים שממשלת ישראל החליטה על הקמתם באזור יהודה ושומרון.
האוזר נאם תוך שהוא מתווכח עם ח"כ אמטאנס שחאדה: "ההצעה משווה מבחינה חוקתית את זכותם הטבעית של חצי מיליון ישראלים, שאם חלילה יכריע הרוב שהם ייאלצו לעזוב את ביתם, החלטה כזאת תתקבל בדרך הדמוקרטית ביותר שיכולה להתקבל, ללא טריקים ושטיקים. החלטה כזאת איננה קיימת בשום מקום אחר בעולם. רק כאן חרב עקירה מרחפת מעל אותם חצי מיליון ישראלים. משנפלה החלטה להתעכב עם ריבונות, אז לפחות יוסכם שצעד כזה ייעשה בדרך הומניסטית, ראויה, דמוקרטית. ההצעה תואמת את רעיון הליבה בתוכנית השלום של הנשיא טראמפ שהכירה בישובים ישראלים ביהודה ושומרון.
"כל החלטה היסטורית שעלולה להטיל עקירת יישובים, אם בכלל תהיה כזאת ואני מתנגד לה בכל תוקף, מחייבת הכרעה במנגנון הסכמה לאומי. כל שטח בשטחה הריבוני של מדינת ישראל, אם תחליט לוותר עליו או לשנות את מעמדו, להעביר לשלטון זר, רק מנגנון אחד יכול לקבל החלטה כזאת שעלולה לחרחר ריב ומדון בחברה הישראלית".
השר זאב אלקין השיב בשם הממשלה: "בהצעת החוק הזאת אתה מקדם את הרעיון שהבית הזה נתן עליו את הדעת כבר מספר פעמים לגבי שטח ריבוני אחר. מה שהיה נכון בזמנו לגבי רמת הגולן וירושלים, הוא בוודאי נכון גם לגבי ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. הכרעות כאלה צריכות להתקבל במשאל עם ולא בעסקת מיצובישי כפי שהיה בזמנו בהסכמי אוסלו. אני פונה לח"כים של כחול לבן ויש עתיד- זה לא עניין של ימין ושמאל. זו שאלה של איך מקבלים הכרעות במדינת ישראל. לא להיכנס לתגובה פבלובית שבגלל שזה יו"ש דינם אחרת".
ח"כ תמר זנדברג התנגדה: "יש כאן כמה מיליונים חסרים: אתם רוצים שתושבי מדינת ישראל, מקווה שגם יהודים וגם ערבים, יקבלו החלטה על גורלם של מיליונים שלא יזכו להשתתף במשאל העם הזה. בכל מקום בעולם שבו הייתה החלטה של משאל עם על גורלו של אותו חבל ארץ, מי שהשתתפו בו היו אותם תושבי אותו חבל ארץ.
"מי שמנו לקבל החלטה בשם אותם אנשים שהם לא תושבי המדינה ואנחנו שולטים עליהם צבאית? לא זכור שהקמת ההתנחלויות והסדרת המאחזים הבלתי חוקיים באותו חבל ארץ, התקבלו במשאל עם. עד אז הצעת החוק הזאת היא חצופה, מתנשאת ופטרונית והיא גם בלתי חוקית".
בדברי ההסבר נכתב: "ביהודה ושומרון קיימים 130 יישובים אשר ממשלת ישראל החליטה על הקמתם ובהם מתגוררים כחצי מיליון אזרחים ישראלים. יישובים אלה אינם מצויים באזור בו חלים המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל. שלא כמו בשטח הריבוני של ישראל, במצב החוקי הנוכחי, לא חלה חובה לקיים משאל-עם או לאשר ברוב מיוחד בכנסת, החלטת ממשלה לשנות את הסטטוס של אותם יישובים ולהעביר את האחריות הכוללת בשטחם, לגורם זר.
החלטה שכזו, אם תתקבל, טומנת בחובה פגיעה בכבוד האדם וזכות הקניין של תושבי יישובים אלה. מניסיון העבר אנו גם למדים שהחלטה היסטורית בסדר גודל כזה נושאת בחובה השלכות מרחיקות לכת. כל אלה מחייבים הכרעה במנגנון הסכמה לאומי רחב ככל האפשר. מנגנון משאל-עם הוא מנגנון אופטימלי לפתרון מחלוקות עמוקות ולקבלת החלטות אשר עלולות לעורר ריב ומדון בחברה הישראלית. על כן מוצע להחיל את המנגנון הקיים בחוק-יסוד: משאל-עם גם על החלטות בשטחם של יישובים שממשלת ישראל החליטה על הקמתם באזור יהודה ושומרון".