X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות
הפך בהרכב מורחב את פסק הדין הקודם שהעניק משקל מכריע לפרשנות המאסדר מלצר: בית המשפט יעניק משקל ראוי לעמדת המאסדר, אך מלאכת הפרשנות נתונה רק בידיו קובע עוד: הגנת "זוטי דברים" לא תופעל בתביעות ייצוגיות
▪  ▪  ▪
מלצר. הפרדת רשויות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

עמדתה הפרשנית של רשות מינהלית מאסדרת (רגולטורית) ביחס להנחיותיה אינה נהנית ממעמד מיוחד. בדומה לפרשנות חקיקה, ההכרעה הפרשנית הסופית מסורה לבית המשפט, כאשר יש לתת משקל לעמדתה של הרשות, אולם אין זה משקל מכריע. כך קובע (יום א', 4.7.21) בית המשפט העליון בהרכב מורחב. את דעת הרוב כתב המשנה לנשיאה בדימוס, חנן מלצר, והיא הפכה פסק דין קודם של בית המשפט העליון.
מקור הדיון בבקשות לתביעות ייצוגיות נגד חברות הביטוח הגדולות (כלל, מגדל, הראל, מנורה והפניקס), שהוגשו בשנת 2008 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בנוגע לתשלומים שהן גובות תמורת פריסת הפרמיה השנתית לתשלומים חודשיים. החברות טענו שהן פועלות על-פי הנחיות המפקח על הביטוח, ובית המשפט ביקש לקבל את עמדתו - אשר תמכה בעמדת החברות. אולם, השופט רחמים כהן אישר את הגשת התביעות, בקובעו שלפרשנות התקנות בידי המאסדר עצמו אין משקל הגובר על זה של פרשנות בית המשפט.
שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, קיבלה את ערעור החברות (בהסכמת השופטים אורי שהם ודוד מינץ). היא קבעה, כי יש לאמץ כלל המעניק מעמד מיוחד לפרשנותה של הרשות המאסדרת ביחס להנחיותיה, ובלבד שמדובר בפרשנות סבירה. עוד ציינה וילנר, כי מכל מקום - הבקשה לאישור התביעה הייצוגית נסבה על "זוטי דברים", וגם משום כך דינה היה להידחות. הדיון הנוסף עסק בשתי הסוגיות: מעמדה של פרשנות הרשות המאסדרת והיכולת להגיש תביעה ייצוגית על זוטי דברים.
מלצר מזהיר מפני "השבי הרגולטורי"
מלצר קובע, כי יש לפרש את הנחיותיהן של רשויות מינהליות, ובכלל זה רשויות מאסדרות, בהתאם לכללי הפרשנות הרגילים, שבמסגרתם ההכרעה הפרשנית הסופית מסורה בידי בית המשפט. כפי שדברי הסבר להצעות חוק לא נהנים ממעמד בכורה פרשני, כך גם ובבחינת מקל וחומר - עמדתו הפרשנית של המאסדר ביחס להנחיותיו לא צריכה לקבל מעמד מועדף. מלצר מדגיש במיוחד את החשש מפני תופעת "השבי הרגולטורי", דהיינו ההשפעה היתרה שעלולה להיות לגורמים המפוקחים על הרשות המפקחת עליהם, כולל בקביעת פרשנות הנוחה להם.
עוד מציין מלצר את ההקפדה הנדרשת על עקרון הפרדת הרשויות, שמותירה בידי בית המשפט את התפקיד להכריע בסכסוכים ולעסוק בפרשנות. דברי הסבר להצעות חוק הם פומביים וניתנים מראש, ואילו עמדתו הפרשנית של המאסדר ניתנת רק בדיעבד, כאשר הוא מושפע מהתרחשויות שאירעו לאחר שהוציא את הנחיותיו. מטבע הדברים, גישתו מושפעת גם משיקולי מוניטין שלו עצמו, הנובעים מפעילותו, או מרצונו להימנע מביקורת ולהצדיק את עצמו לגבי השלמתו עם התנהלות המפוקחים.
לדברי מלצר, "לא יהיה זה נכון, לגישתי, לקבוע מראש ובאופן גורף מהו המשקל שיש ליתן לפרשנות המאסדר, אלא שיש להטות את האוזן ולשמוע את עמדתו, כפי שנעשה ביחס לעמדתה הפרשנית של רשות מינהלית, תוך בחינת כל מקרה לגופו, לפי נסיבותיו הקונקרטיות, ורק אז להכריע בדבר המשקל שיש ליתן לעמדתו הפרשנית של המאסדר". מלצר מציג שורה של שיקולים שישקול בית המשפט בבואו להחליט האם לקבל את עמדת המאסדר: האם פרשנותו תואמת את כללי הפרשנות המקובלים, כפי שנקבעו בפסיקה; האם עמדתו טכנית ומקצועית, שאז יתרון המומחיות שלו עשוי לבוא לידי ביטוי, או שמא מדובר בעמדה נורמטיבית, שאז המומחיות נתונה לבית המשפט; האם מבנה השוק המפוקח וזהות הצדדים בהליך מעוררים את החשש מפני "שבי רגולטורי"; האם עמדתו מעמיקה, מנומקת ורחבת היקף; האם לאותו מאסדר היו פרשנויות סותרות בהליכים שונים; האם יש באותו תחום שני מאסדרים שהציגו פרשנויות סותרות; האם קיים חשש לניגוד עניינים של המאסדר.
מומחיותו וניסיונו של המאסדר הם שיקולים רלוונטיים, אשר יש לתת להם משקל ראוי במלאכת הפרשנות. אולם, מדגיש מלצר, אין בהם כדי להקנות לעמדתו הפרשנית של המאסדר מעמד מועדף בהליך הפרשני, שכן המומחיות בעניינים של פרשנות נתונה בידי בית המשפט. אין טעם לחרוג מההלכה הקיימת ביחס למעמד הפרשני הניתן לעמדה של כל רשות מינהלית, ביחס להסדר חקיקתי שעל ביצועו היא אמונה. במקרה הנדון, קובע מלצר, אין לקבל את עמדתו של המפקח (כיום - ראש רשות שוק ההון), יש לאשר את הגשת התביעה ולדון בה לגופה בבית המשפט המחוזי.
קושי ב"זוטי דברים" בתביעות ייצוגיות
בהתייחס לשאלה של "זוטי דברים" אומר מלצר, כי קיים קושי להחילו ככזה במסגרת המאטריה המיוחדת של תביעות ייצוגיות. יישומו עלול לעמוד בסתירה לתכליות העיקריות של תביעות אלו: להעניק סעד לפרט במקרים בהם הנזק שנגרם לו הוא נמוך יחסית, באופן שלא היה מתמרץ אותו לתבוע לבדו, ולקדם את אכיפת הדין ואת ההרתעה מפני הפרתו.
תכליות אלו גוברות על מה שעומד מאחורי עיקרון "זוטי הדברים" בתביעות רגילות (למנוע התדיינויות על נושאים זניחים, אשר מכבידות על בתי המשפט ושאין בהן תועלת לציבור). מלצר מזכיר, כי דיני התביעות הייצוגיות מאפשרים להתחשב בשיקולי צדק - וכך ניתן להביא בחשבון גם זוטי דברים, באמצעות בחינה של השאלה האם התביעה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לניהול ההליך. אם בית המשפט יגיע למסקנה, כי מדובר בנזק כה קטן, עד שקבוצה סבירה של פרטים לא הייתה תובעת בגינו - יהיה עליו לבדוק את מניעיהם של התובעים ולקבוע האם זוהי הדרך ההוגנת להכרעה במחלוקת.
השופטת דפנה ברק-ארז מוסיפה, כי יש עוד שיקולים התומכים באי-הענקת מעמד מיוחד לפרשנותו של המאסדר: מאפייניו של ההליך שבו אומצה העמדה הפרשנית (האם נתן הזדמנות גם לגורמים שאינם מפוקחים להשפיע על הפרשנות) ולמועד שבו אומצה הפרשנות (האם אומצה "בזמן אמת", או רק לאחר מעשה). הגישה שצריכה לנהוג בהקשר זה היא כיבוד הרשות המאסדרת, להבדיל מכפיפות לה, היא מדגישה.
בנוגע לזוטי דברים אומרת ברק-ארז, כי המחלוקת היא יותר תפיסתית ומושגית, מאחר שהכול גורסים שבהקשרן של תביעות ייצוגיות יש להתחשב בשיקול זה במתכונת זהירה ומצומצמת. עם זאת, אכן יש עדיפות לבחינת השאלה במסגרת הכלים של דיני התביעות הייצוגיות, ובראשם השאלה האם זוהי הדרך היעילה וההוגנת ליישוב המחלוקת.
השופט עוזי פוגלמן הסכים עם מלצר וברק-ארז, באומרו: "אין מחלוקת כי יש ליתן משקל מתאים למומחיות ולניסיון של הרשות, אולם בשיטתנו ההכרעה הפרשנית מסורה כידוע לבית המשפט. במלאכת הפרשנות עליה הוא אמון, יוכל בית המשפט לבחון האם העמדה הפרשנית שמציגה הרשות תואמת את הכללים המקובלים ואת האינטרס הציבורי". השופט ניל הנדל הסכים עם מלצר, באומרו, כי "בהעדר הוראה מטעם המחוקק - עדיף לא להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט, גם לא באופן חלקי ותוך יצירת חריגים".
סולברג מזהיר מ"משפחת הסבירות"
וילנר חזרה על הדעה שהביעה בפסק הדין המקורי. היא שבה ואומרת כי המשקל שיינתן לעמדתו הפרשנית של המאסדר ביחס להנחיותיו יהיה רב יותר. זאת, משום שפרשנות המאסדר את הנחיותיו משקפת ככלל הן את כוונת יוצר הנורמה, והן את מומחיותו של המאסדר, מקצועיותו, ואת האופן שבו הוא נוהג ואוכף את הנורמה.
לדעת וילנר, כאשר מובאת בפני השופט-הפרשן עמדתו הפרשנית של המאסדר, הרי שעליו להתחשב בשני עקרונות פרשניים מוכרים: ככל שכוונת יוצר הנורמה ברורה ועולה בקנה אחד עם לשון הנורמה, יש לייחס לה משקל רב יותר בעת פרשנותה; וככל שעמדתה הפרשנית של הרשות המינהלית אפשרית וסבירה, נשענת על מקצועיותה, ויוצרת הסתמכות בקרב הציבור - כך נייחס לה משקל רב יותר. לכן, יש לאמץ כברירת מחדל את עמדתו של המאסדר. היא גם אינה חוששת מ"השבי הרגולטורי", לנוכח חזקת תקינות המינהל. בנוגע לשאלת זוטי הדברים סבורה וילנר, כי ההלכה שנקבעה בעניין זה בעבר היא ברורה, ולפיה הגנה זו חלה גם בתביעות ייצוגיות. מינץ הסכים עם וילנר גם הפעם.
השופט נעם סולברג הסכים עם וילנר, כפוף להבהרה לגבי הימנעות משימוש במונחים לשוניים ממשפחת הסבירות, דוגמת עמדה "הגיונית" או "מתקבלת על הדעת", בעת בחינת עמדתו הפרשנית של המאסדר. לדבריו, השימוש במונחים הללו אינו נדרש, ואף עומד בסתירה לרציונל שביסוד אי-ההתערבות בעמדת המאסדר. לדברי סולברג, מוטב להישמר מפני שימוש במונחי שסתום עמומים, דו-משמעיים, העשויים ברבות הימים לקום על יוצרם, ולפתוח פתח לפרשנות שונה בתכלית מזו שאליה כיוון מנסח הנורמה.
את התובעים ייצגו עוה"ד עו"ד איל גולדנברג ועדי קסטנבאום, את חברות הביטוח ייצגו עוה"ד ברק טל וגיא קורתני, ואת היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד לימור פלד.

תאריך:  04/07/2021   |   עודכן:  04/07/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
העליון: לפרשנות המאסדר אין מעמד מיוחד בפסיקה
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות משמר המשפט
איתמר לוין
הסופר הלטיני יוּבֶנַל הציג שאלה זו בתחילת המאה השנייה לספירה    כמעט 2,000 שנה מאוחר יותר, היא נותרה רלוונטית ברבים מתחומי חיינו, ובמיוחד באלו הנוגעים לגופי הממשל    הפיקוח על המשטרה ועל הפרקליטות, ניגודי העניינים המובנים במשרד המשפטים, העדר השיניים של מבקר המדינה, המבנה הארכאי של לשכת עורכי הדין ושאלת הדין המשמעתי בכלל
איתמר לוין
קיבל את המלצת בג"ץ וביטל את החלטתו בעניינה של עו"ד דיה בן-אסא זיגלמן מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי)
איתמר לוין
לא השלימה את תוכנית ההגנה מפני שטפונות, לא הכינה תוכנית לתחזוקת הניקוז, השתמשה באגרת התיעול לצרכים אחרים, מרכז ההפעלה לא היה מוכן לאירועי חורף 2020
איתמר לוין
דוד לוי גנב את הכספים כאשר במשך למעלה מעשר שנים ייצג את הרשות בתיקי הוצאה לפועל, תוך ניצול חוסר פיקוח מספק ברשות    גנב מיליון שקל נוספים מלקוחותיו בעסקות מקרקעין    לוי טען ש"מאפיה שלטונית" פועלת נגדו לאחר שחשף שחיתות ברשות - אך לא נמצא שמץ ראיה לטענותיו    מרשק-מרום מצאה שהוא חולה נפש, אך אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין
איתמר לוין
"ועדת החקירה האזרחית", הפועלת נגד החיסונים וטוענת להפרת זכויות אדם במאבק במגיפה, תשלם למדינה 3,000 שקל    עותרים נגד הארכת חוק הקורונה הגדול ישלמו למדינה 2,000 שקל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il