סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, נדונה לעשר שנות מאסר (יום ד', 14.7.21) לאחר שהורשעה בקבלת שוחד בסך 2.2 מיליון שקל בפרשת
ישראל ביתנו.
רמי כהן, שהיה מנכ"ל משרד החקלאות ונטל לכיסו 500,000 שקל, נדון ל-30 חודשי מאסר. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ירון לוי, באחת מפרשיות השוחד הגדולות בתולדות המדינה. קירשנבאום נקנסה ב-900,000 שקל ואילו כהן נקנס ב-180,000 שקל; מרכושה של קירשנבאום יחולטו מיליון שקל, ומרכושו של כהן - 250,000 שקל.
קירשנבאום וכהן מתכוונים לערער לבית המשפט העליון על הרשעתם ועל חומרת עונשיהם, ולכן ביקשו לדחות את ריצוי עונשי המאסר עד להגשת הערעורים (שאז יוכל בית המשפט העליון לעכב את ריצוי העונש). התביעה הסכימה לדחייה של שבועיים בלבד, אך לוי עיכב את כניסתם לכלא עד 5.9.21. בית המשפט העליון ישקול האם להאריך את העיכוב, בהתחשב בסיכויי הערעורים ובאורך המאסרים.
בפסק הדין שנתן בחודש מארס קבע לוי, כי קירשנבאום "לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם" לכל המאוחר מ-2008 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בשלהי 2014. קירשנבאום פעלה להעברת כספים קואליציוניים (תקציבי מדינה שהשליטה בהם הייתה בידי ישראל ביתנו) תמורת שוחד, שנגזר באחוזים מהסכומים שהועברו. רוב הכסף שימש לצרכיה האישיים של קירשנבאום, ומיעוטו - לצורכי המפלגה. בסך-הכל הורשעה קירשנבאום ב-17 עבירות של קבלת שוחד, ארבע עבירות של בקשת שוחד, שלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, 15 עבירות של
הלבנת הון ושש עבירות מס (ראו קישורים משמאל).
המכנה המשותף של האישומים, אמר לוי בפסק הדין, "הוא דפוס פעולה מושחת של ניצול כוח שלטוני, קשרים ומעמד לצורך הפקת רווחים אישיים. הנאשמת ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו להפקת טובות הנאה לה, לבני משפחתה, למקורביה ולמפלגה". ואילו כהן ניצל את מעמדיו וקשריו בישראל ביתנו, ובמיוחד עם קירשנבאום, להפקת רווחים אישיים.
בגזר הדין אומר לוי, כי מדובר בפרשת שחיתות חמורה ורחבת היקף שיצרה נזקים קשים לאמון הציבור, לעמותות שנכרכו בה ולישראל ביתנו. "בצע הכסף והשררה הובילו אותה לסטייה מדרך הישר, בצורה בה זכויותיה הציבוריות מחווירות לעומת הרֶקֶב הציבורי של מעשיה", אומר לוי על קירשנבאום. על כהן הוא אומר כי הלה פעל באופן מושחת והטיל צל כבד על מורשתו המפוארת כקצין בכיר. המדינה ביקשה להטיל על קירשנבאום לפחות עשר שנות מאסר, ועל כהן - לפחות חמש שנות מאסר. היא גם ביקשה קנסות וחילוטים של מיליוני שקלים. ההגנה ביקשה שלוש שנות מאסר לקירשנבאום ועבודות שירות על כהן, וקנסות וחילוטים של מאות אלפי שקלים.
פגעו בצורה רבת-עוצמה בערכים המוגנים
לוי אומר כי קירשנבאום וכהן פגעו בצורה חמורה ורבת-עוצמה בערכים המוגנים. קירשנבאום ניצלה למטרות פסולות את השררה שהופקדה בידיה, וכך תקציבי מדינה נותבו משיקולים זרים וכספי ציבור שימשו לצרכים מפלגתיים ופוליטיים. לוי דוחה את טענת ההגנה, לפיה הכספים הקואליציוניים היו כאלה שהמפלגה יכלה לעשות בהם כראות עיניה. בית המשפט חייב להצביע על פגיעתו של השוחד בדמוקרטיה ובחברה הישראלית. קירשנבאום עשתה שימוש מקומם במיוחד בכספים אותם חילצה בדרכים עקלקלות מהקופה הציבורית, מוסיף לוי. היבטי חומרה נוספים הם היקף השוחד, הלבנת כספי השוחד, עבירות המס, שיטתיות המעשים, משך המעשים וחלקה הדומיננטי בהם.
על כהן אומר לוי, כי הוא ניצב בלב העבירות שביצע וניצל לצרכיו האישיים את קשריו בישראל ביתנו. הוא הציג למכירה את קשריו עם אישי ציבור ואת יכולתו להשפיע עליהם להקצות כספי ציבור לאותם גופים. כהן יצר יחסי תן וקח עם קירשנבאום, ידע היכן מרוחה החמאה וניצול קשריו מקומם במיוחד. כך גם תאוות הבצע שעמדה בבסיס מעשיו של כהן, בהתחשב בכך שלא מדובר באדם רעב ללחם.
לחיוב מציין לוי את פעילותה הציבורית של קירשנבאום ותרומתה לחברה, שבאו לידי ביטוי בין היתר במכתביהם של
דליה איציק ו
שאול מופז. עוד אמר כי הוא נותן משקל הולם לכך שהיא בת 66 ולפגיעה הקשה במשפחתה. לא ניתן להתעלם מכך שאין לה להלין אלא על עצמה, אך אין להתעלם מנפילתה הקשה, הפרסומים בתקשורת והמחיר הכלכלי של ההליך. כמו-כן, ניתן משקל לקולא לחלוף הזמן ולכך שקירשנבאום ניהלה את המשפט בצורה הוגנת. בעניינו של כהן התחשב לוי בגילו (71), בשירותו הצבאי ארוך השנים, בעדי האופי שהעידו לטובתו, בנזק שנגרם למשפחתו ובמיוחד לרעייתו בתיה כהן בשל מצבה הרפואי ובניהול ההוגן של ההליך.
לדברי לוי, אומנם אין אח ורע לחומרת העונש שביקשה התביעה, אך בחינת מעשיה של קירשנבאום והשוואתם לפרשות אחרות, מובילה למסקנה שאין אח ורע גם למעשי השחיתות שלה. העונש המירבי על העבירות בהן הורשעה מגיע ל-390 שנות מאסר, ואילו גזירת העונש במחצית המתחם של כל אחת מן העבירות הייתה מובילה ל-30 שנות מאסר. יש להחמיר את העונש על קבלת שוחד, וזאת - בצורה הדרגתית ותוך מתן משקל הולם לנסיבותיה, מוסיף לוי. הוא גם החליט להסתפק בקנס של פי 1.5 מסכום השוחד (בעוד החוק מאפשר פי ארבעה), ואילו החילוט הוא מידתי כדי שלא לפגוע בפרנסת משפחותיהם.
עוד אומר לוי, כי גזירת הדין קשה במיוחד כאשר בפני בית המשפט ניצבים אישי ציבור בעלי עבר מרשים, אך לא ניתן להתעלם מסטיית מדרך הישר. מעשיה של קירשנבאום משקפים פגיעה ברף הגבוה ביותר בערכי היסוד של שוויון ומניעת העדפת מקורבים. התנהגותה של קירשנבאום ממחישה את אחד המאפיינים המקוממים והמסוכנים של שחיתות שלטונית, בו השלטון משרת את עצמו או קבוצה קטנה של מקורבים ומקבל החלטות משיקולים זרים, דבר ההורס את השירות הציבורי, השוחק את כיבוד שלטון החוק ופוגע קשות בסולידריות החברתית. לכן, העדפת האינטרס הציבורי על פני נסיבותיה האישיות של קירשנבאום חיונית ואף הכרחית לחברה חפצת חיים. יחס סלחני עלול לשדר מסר כאילו בית המשפט מוכן לעגל פינות, בעוד חובתו היא לתרום למאבק בשחיתות השלטונית, כך שהציבור יידע שמי שישלח ידו בכספיו - ייענש במלוא חומרת הדין.
את המדינה מייצגים עוה"ד מאור אבן-חן,
יונתן קרמר, יעל שחף, משה עקירב ו
נטלי קוקוי; את קירשנבאום מייצגים עוה"ד
גיורא אדרת,
אורן אדרת ואלון קליין; ואת כהן - עוה"ד
אבי חימי ו
משה וייס.
