פייסבוק הייתה רשאית לסגור את חשבונה של דיאנה זוהר, משום שהיא השתמשה בו למכירת זיופים של מותגי-על ובהם אדידס. כך קובעת (23.8.21) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
נועה גרוסמן, בדחותה את תביעתה של זוהר. היא גם קיבלה חלקית את תביעת אדידס נגד זוהר בשל שיווק הזיופים.
זוהר עמדה מאחורי הקבוצה "דיאנה זוהר - ביחד קונים יותר", אשר נוהלה בידי גיסתה, הגר ויינסטין, ולטענתה היו בה 250,000 חברים. היא ניהלה בעצמה עמוד אינסטגרם בשם "דיאנה זוהר - ביחד שווים יותר" וטענה שהיו לו 14,000 עוקבים. באפריל 2019 חסמה פייסבוק לצמיתות את הקבוצה ואת הפרופילים הפרטיים של מנהליה, וחודש לאחר מכן - את עמוד האינסטגרם. היא טענה שהדבר נעשה ללא הצדקה וללא התראה ותבעה פיצוי בסך 500,000 שקל.
גרוסמן קובעת: "דיאנה בעזרת הגר ויתר המנהלים בחשבונות המשתמש השונים שנוהלו באמצעות פייסבוק ואינסטגרם, רובם ככולם בני משפחתה, פעלו בשיטה מתוחכמת שבאמצעותה פורסמו או שווקו או תווכו לצרכנים שונים מוצרים מזויפים של מותגי-על ובהם של אדידס. דיאנה או מי מטעמה, פעלה בתחכום רב כדי להסתיר מעיני גורמי האכיפה ברשת את דרכי פעולתה באמצעות חשבונות המשתמש". היא דחתה את טענתה של זוהר, לפיה ביצעה ייבוא מקביל לגיטימי: לא הוצגו כל ראיות לכך, ועובדת פעולתה במחשכים עומדת בסתירה לשיווק חוקי. גם המחירים מלמדים שמדובר בזיוף: בין היתר מכרה זוהר "נעלי אדידס" ב-67 שקל.
גרוסמן מוסיפה: "השיווק וההסתרה בוצעו ע"י דיאנה באופן שיטתי ומתוחכם: פרסום מותגי-על באמצעות פלטפורמות פייסבוק ואינסטגרם תוך הנחת קישור מתאים לאתר שלה ומתן הנחיות מתאימות לרכישה. בין השאר, נעשה שיבוש מכוון של שיבוץ כוכביות בתוך שמם של המותגים כך שבקרה אלגוריתמית-רובוטית לא תוכל לגלותם; משלוח הלקוחות לרכוש דרך קישור; זיהוי המוצר על-ידי קוד כאשר בפועל מוצגת תמונה של מוצר שונה לחלוטין מן המוצר הנרכש; החלפת שמות של קבוצות תוך הפניית לקוחות הפוטנציאליים לקבוצות אלה; הצגת מצג ללקוחות לפיו מדובר במוצרים שהם בבחינת '1:1' ביחס למוצר המקורי; כל אלה מדברים בעד עצמם. מדובר בהסוואה מתוחכמת שמאחוריה מטרה סופית של מכירת מוצרים מזויפים".
לדברי גרוסמן, "דיאנה אשר מציגה עצמה רק כגורם מקשר ולא כגורם מוכר, אך עמדה על טענותיה כי מדובר במוצרים אמיתיים, לא הציגה שום ראיה לכך. היא לא הסבירה כיצד בדקה שהאתרים עליהם היא 'ממליצה', כהגדרתה, הם אתרים המוכרים מוצרים כשרים ולא מזויפים. כיוון שדיאנה היא זו שהגישה את התביעה הראשונית והיא זו שטוענת כי זכויותיה הופרו, הרי נטל הראיה הראשוני רובץ על שכמה. דיאנה לא הרימה את הנטל להוכיח את טענותיה כי מדובר במוצרים אמיתיים".
זוהר עצמה הגדירה את מוצריה כ"רפליקה" וגרוסמן מזכירה את משמעות המילה: "העתק מדויק של חפץ, מבנה, יצירת אמנות וכדומה". אנשיה אף אישרו בהתכתבויות עם כמה מן הלקוחות, שמדובר בחיקויים. כאשר זוהר נשאלה על כך, "לא התבלבלה כלל וטענה כי מדובר בביטוי שמשמעו 'ייבוא מקביל'. בכל הכבוד, מדובר בפרשנות יצירתית של השפה העברית". היא עצמה גם כתבה במפורש באתר, שיש צורך להסתיר את שמות המוצרים ותמונותיהם באתר הגלוי. "זו אינה הדרך של שיווק מוצר אמיתי ולגיטימי. זו הדרך לפרסם/לשווק/להמליץ על מוצרים מזויפים המתיימרים להיות ממותגים וקיים צורך להסוות אותם בפני תוכנות האכיפה", קובעת גרוסמן.
תבעה 500,000 שקל, תשלם 150,000 שקל
המסקנה היא, כי מעשיה של זוהר היוו לא רק הפרה של תנאי השימוש בפייסבוק, אלא גם שאין לה עילת תביעה משום ש"מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה", ממשיכה גרוסמן. השבת החשבונות גם אינה מתקבלת על הדעת בשל כללי הצדק הטבעי, תקנת הציבור ועקרונות בסיסיים של שימוש בפלטפורמה אינטרנטית. יתרה מזו: פייסבוק חייבת לבחון תלונות על הפרת תנאי השימוש ובמקרים המתאימים לאכוף אותם. מוטלת עליה חבות "לדאוג באופן סביר כי המרחב שהיא מספקת למשתמשיה, יהא בטוח ולא ישמש להפרת זכויות של אחרים".
חופש הביטוי של המשתמשים ברשת אינו מתיר להם להפר זכויות של צדדים שלישיים, ומי שעושה זאת - צפוי להשבתת חשבונו ובוודאי שלא יקבל סעד מבית המשפט, מדגישה גרוסמן.
גרוסמן מסכמת: "אין המדובר בגולשת תמימה כפי שהיא מציגה את עצמה. אין זה מאבק של 'דוד מול גלית', או של אישה ישרת דרך שזכויותיה נרמסו ללא סיבה לגיטימית. אין לומר כי חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שניהלה נסגרו ללא סיבה. דומה כי תלונותיה של דיאנה כלפי פייסבוק הן בחזקת 'הקוזאק הנגזל'. בסופו של דבר, התברר כי מדובר בגורם שלילי שתרם ואף הפיץ ברשת תכנים ופרסומים שהביאו לפגיעה בזכויות של מותגי על, כדוגמת הנתבעות שלפני, בכל הנוגע לתחום הקניין הרוחני. לפיכך, אני מאשררת ומאמצת את פעולותיה של פייסבוק".
בעקבות תביעתה של זוהר, שהופנתה גם נגד אדידס, הגישה האחרונה תביעה שכנגד בסך 500,000 שקל בשל הפרת קניינה הרוחני. גרוסמן פסקה פיצוי של 15,000 שקל בלבד ועוד הוצאות באותו סכום, בשל מספרן הנמוך של ההפרות שהוכחו ומשום שמכירת מוצרי אדידס היוותה שבריר של אחוז מפעילותה של זוהר. בתביעתה של זוהר עצמה, היא חויבה לשלם 75,000 שקל לפייסבוק ו-45,000 שקל לאדידס - כך שלאחר שתבעה 500,000 שקל, היא תשלם 150,000 שקל. את זוהר ייצגו עוה"ד
גיא אופיר ואייל עוזרי; את פייסבוק ייצגו עוה"ד
שי כגן, פיני דואק ואלון לברוגן; ואת אדידס - עוה"ד
דוד גילת,
אורית גונן ואלכסנדה כהן.