ההגנה: הכריכה לשוק הסיטונאי הייתה של ההפרדה המבנית

ועדת חייק המליצה בשנת 2013 לכרוך בין ההפרדה המבנית של קבוצת בזק לבין הרפורמה בשוק הסיטונאי, וכלל לא עסקה בנושא הבעלות על yes. כך הראה (יום ג', 2.11.21) סניגורו של בנימין נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, בהמשך החקירה הנגדית של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, בתיק 4000. ברגר טען, כי המשרד לא עסק בשנת 2014 בבקשתה של בזק להשתלט על yes, משום שהשר דאז, גלעד ארדן, ביקש לכרוך את המיזוג עם קידום התחרות בשוק הטלפוניה בהתאם להמלצות ועדת חייק. לטענת בן-צור, אין אמת בהסבר זה. ברגר השיב: "היה גם קשר בין הסיבים האופטיים לתשתיות הכלל-ארציות לבין שידורי הטלוויזיה. אני הבנתי את פעולותיו של ארדן כחלק מהמדיניות". בן-צור: "אתה מתעתע בבית המשפט. מה שכתוב כאן הוא, שיבדקו אם בזק תוכל להציע סל שירותים וזה תלוי בשוק הסיטונאי". ברגר: "יש כאן שתי פסקאות. יש עניין של השידור הטלוויזיוני, ויש הפרדה מבנית". בן-צור: "כל המסמך הזה עוסק בסלי שירותים. אין לו שום קשר לשליטה ב-yes". ברגר: "ללכת לכיוון שנותן לבזק יותר שליטה ב-yes, הוא צעד לביטול ההפרדה המבנית. ארדן נתן הנחיה שעומדת במסגרת הזאת. הוא גם אמר את זה בעל-פה וגם יש מייל של ניר אוגולניק [עוזר השר]".

"מילים מכובסות למחדל עצום"

בן-צור חקר ארוכות את ברגר בנוגע לעיכוב הממושך במתן תשובה לבקשת המיזוג. ברגר אמר כי הסיבה המרכזית הייתה העומס הרב שהיה על סמנכ"ל הכלכלה דאז של המשרד, ערן לבאות, שעסק ברפורמות גדולות רבות. במאי 2014 ביקש אוגולניק לקבל את התנאים לאישור המיזוג, אך מסמך זה לא הוכן עד סיום תפקידו של ברגר. ברגר השיב: "היינו עמוסים בנושאים גדולים, אי-אפשר לחשוב על זה בצורה שטחית". הוא אינו זוכר אם אמר זאת לארדן, אבל בתעדוף של ארדן - הרפורמות הגדולות (בשוק הסיטונאי ובדואר) עמדו תמיד בראש סדר היום, הוסיף. בן-צור: "אני חושב שאלו מילים מכובסות למחדל עצום בניגוד לדין, כאשר במשך שנה לא עשיתם דבר. יש גוף שפונה ומבקש אישור, ואתם חושבים, תעדופים, היררכיות, הרבה עבודה - ושנה שלמה לא מכינים שום דבר". ברגר: "הייתה תוכנית עבודה מאוד עמוסה עם חמש-שש רפורמות גדולות שישבו על סמנכ"ל כלכלה". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "חוץ מזה המשרד לא עשה כלום באותה שנה?". ברגר: "דברים קטנים, לא דרך סמנכ"ל הכלכלה שהיה צוואר הבקבוק". פרידמן-פלדמן: "זה היה נושא גדול או קטן?". ברגר: "זה לא היה נושא גדול, אבל בגלל החלטת השר לכרוך את זה עם הרפורמה בשוק הסיטונאי, זה קיבל יותר חשיבות". פרידמן-פלדמן: "למה לא ניתנה תשובה?". ברגר: "לא עסקנו בזה לעומק. עד נובמבר [2014] היה לחץ מאוד גדול לגמור דברים אחרים". השופט משה בר-עם: "שנה שלמה לא נותנים הסבר? זה, איך לומר בעדינות, בעייתי". ברגר: "אני לא יכול להצדיק את זה ב-100%. יש מועצת כבלים ולווין, יש לשכת שר, ומשרד התקשורת מסתכל על זה מלמעלה". השופט עודד שחם אמר בהמשך: "אתם עמוסים. אפשר לכתוב: קיבלנו את פנייתכם, הנושא בבחינה ותקבלו תשובה. הבעיה היא שאין אפילו תשובה פרוצדורלית". ברגר: "אפשר היה לכתוב את זה".

"ניסיתם ליצור מנוף על בזק"

בן-צור הראה, כי אישור העברת השליטה בחברת הוט לקח חודשיים. ברגר הגיב: "זה היה בטיפול הלשכה המשפטית ולא היה צריך שם חוות דעת כלכלית". הוא גם הציג את דבריו של לבאות עצמו בחקירתו, לפיהם אישור המיזוג היה אמור להיות טכני בלבד. ברגר השיב, כי בנקודה זאת איננו מסכים עם לבאות. בן-צור: "ניסיתם ליצור מנוף על בזק. לא יכולתם לכתוב את זה כי זה לא היה מחזיק מעמד בבית המשפט 4.5 דקות, ולכן השתמשתם בתירוץ של כוח אדם". ברגר: "לא נכון. לבאות אמר לי כל הזמן שהוא עמוס מאוד". לבאות אמר עוד בחקירתו: "יכול היה שחשבנו במקרה הזה לנצל את ההזדמנות ולקבל תמורה לאישור של המיזוג, אבל לא היה לתנאים האלה קשר לתחרות". ברגר: "הוא התכוון לכריכה שהנחה השר. זה לא נאמר לי במשרד במסגרת העבודה איתו. אולי זה מה שהוא חשב. בשיחות שלנו עלו כל מיני נושאים שהטרידו אותנו". בתחילת היום ציטט בן-צור את דבריו של היועץ האסטרטי אלי קמיר, שייצג את פרטנר, ולפיהם מגעיו עם ברגר היו לעיתים קשים בנושאים מהותיים. ברגר שב על גרסתו בחקירה הראשית, לפיה השיחות היו על הא ועל דא; וכי בשנותיו בפרטנר, כסגן סמנכ"ל וכסמנכ"ל, לא ידע על כך ש-קמיר הוא יועץ של פרטנר. ברגר אישר, כי נעזר גם בעו"ד אלי עמר ביצירת קשר עם ארדן כאשר ביקש לקבל את תפקיד המנכ"ל; עמר היה אחד מעורכי דינה של פרטנר. ברגר אישר, שהוא הורה להעביר דרכו כל פנייה של איתן צפריר, שהיה ראש מטהו של נתניהו במשרד התקשורת. בן-צור ציטט מחקירתו של ניר חפץ: "ברגר נטרל את צפריר מכל סמכות במשרד התקשורת והפכת אותו לעציץ". ברגר הכחיש: "הוא העביר לי דרישות, אמר לי דברים, ביקש ממני דברים. יועצי השר לא משתתפים בישיבות מקצועיות במשרד אלא אצל השר".