משרד התחבורה מציע להחיל שינויים בעונשי המינימום הקבועים בפקודת התעבורה, בקביעת עבירות שעליהן תחול פסילת מינימום של שישה חודשים ודירוג עונש הפסילה על נהיגה בשכרות לפי חומרת השכרות. כיום קובעת פקודת התעבורה כי רשיונו של מי שהורשע בנהיגה בגילופין ייפסל לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה - פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר. עונש מינימום זה מעורר קושי משני טעמים עיקריים: 1. קיים הבדל משמעותי בין רמת הסיכון שיוצר נהג שבגופו רק מעט סם מסוכן או אלכוהול בכמות שהיא מעט מעל המותר, לבין רמת הסיכון שיוצר מי שבגופו חומרים אלה בכמויות גדולות או שילוב בין סמים מסוכנים לאלכוהול, ועונש המינימום הקיים אינו מתייחס להבדלים אלה; 2. חומרת עונש המינימום גורמת לכך שנאשמים אינם מודים באשמה גם כשידוע להם שהיו שיכורים בעת שנהגו, בתקווה שניהול המשפט יחלץ אותם באופן כלשהו מעונש המינימום. התוצאה היא עומס עצום על בתי המשפט לתעבורה, הגורם לפיגורים גדולים מאוד בכלל הדיונים בבתי משפט אלה. לנוכח אלה, התפתחה פסיקה בחלק מבתי המשפט לתעבורה, המפרשת בצורה מרחיבה את המונח "טעמים מיוחדים שיפרש" שבהתקיימם מוסמך בית המשפט להקל מעונש המינימום, ונכללות בו גם נסיבות שאין בהן משום טעמים מיוחדים של ממש. תופעה זו הביאה לריבוי ערעורים על גזירת העונש בתיקי שכרות, כדי למנוע עיוות של המדיניות העונשית. אשר על כן מוצע לדרג את עונש המינימום על עבירות נהיגה בשכרות, לארבע מדרגות:

• פסילת רשיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים - כשקיומה של השכרות נקבע בלא ממצא מבדיקת דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם;

• פסילת רשיון נהיגה לתקופה של שנה אחת - כשבבדיקת דגימות נמצא בגופו של הנהג אלכוהול בריכוז שעד פי 1.5 מריכוז האלכוהול המותר בגוף.

• פסילת רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים - כשבבדיקת דגימות נמצא בגופו של הנהג אלכוהול בריכוז שהוא מעל-פי 1.5 ועד פי 3 מריכוז האלכוהול המותר בגוף.

• פסילת רשיון נהיגה לתקופה של שלוש שנים - כשבבדיקת דגימות נמצא בגופו של הנהג אלכוהול בריכוז שהוא מעל-פי 3 מריכוז האלכוהול המותר בגוף, וכן אם בעת הנהיגה ברכב בהיותו שיכור גרם לתאונת דרכים שכתוצאה ממנה נפגע אדם או ניזוק רכוש, והורשע בשל כך, או כשהנהג מסרב לעבור בדיקת דגימות.

עונש המינימום הקיים, פסילת מינימום של שנתיים, ימשיך לחול כאשר בגוף הנהג נמצא, בבדיקות דגימות, גם סמים מסוכנים או תוצרי חילוף החומרים שלהם, וגם אלכוהול. לפי המוצע, כפל העונש במקרה של הרשעה שנייה יחול אם ההרשעה השנייה הייתה בתוך שנתיים מן ההרשעה בעבירה הראשונה. סמכותו של בית המשפט לחרוג מתקופות פסילת המינימום המוצעות בנסיבות מיוחדות שיפורטו בפסק הדין תישאר על-כנה. כן מוצע שעונשי המינימום המחמירים הקבועים לעבריינים חוזרים בעבירות חמורות במיוחד, יחולו כבר בהרשעה השנייה בעבירות אלה, במקום בפעם השלישית. בנוסף, על עבירת נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה, תהיה חובת מאסר פועל.