X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות
גלעד קריב וגדעון סער [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
סער: זכויות במשפט הפלילי זה חוק זכויות אזרח וכך יש להתייחס אליו
יו"ר ועדת החוקה: "נעשה כל מאמץ להביא את החקיקה לקו הגמר ולא לפספס הזדמנות להותיר חותם בספר החוקים של מדינת ישראל ובמגילת הזכויות" שר המשפטים: "כל אחד יכול להיות חשוד או עד; 3 עשורים מאז 92' לא חוקקו חוקי יסוד המגנים על זכויות האזרח; זה יום חג ואין דבר חשוב שאנחנו יכולים לעשות מלנסות להשלים את החקיקה בכנס הקיץ של הכנסת"

ועדת החוקה קיימה (יום ד', 11.5.22) דיון ראשון בהצעת החוק הממשלתית חוק יסוד זכויות בהליך הפלילי. הצעת החוק מעגנת רשימת זכויות ועקרונות יסוד כנורמות חוקתיות, שניתן לסווגם לשני סוגים עיקריים:
  • רשימת זכויות ועקרונות - יסוד כלליים שיחולו על כל הליך מעצר, חקירה ומשפט פליליים: הזכות להליך הוגן; עקרון החוקיות; עקרון האשמה; חזקת החפות; איסור על "סיכון כפול"; הזכות לאי-הפללה עצמית; הזכות לייצוג משפטי; זכויות בהליך מעצר; זכויות בהליך חקירה; סוגי ענישה אסורה.
  • זכויות של אוכלוסיות מיוחדות בהליך - סעיפים הכוללים התייחסות מיוחדת למימוש הזכויות ולחובה להבטיח התאמות לאנשים מאוכלוסיות מיוחדות - קטינים; אנשים עם מוגבלות; אנשים שאינם דוברים את השפה העברית; ונפגעי עבירה.
הצעת החוק כוללת הוראות דומות להוראות הקיימות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק, ונותנות מסגרת כללית לחוק היסוד: סעיף הפגיעה בזכויות כולל את פסקת ההגבלה המוכרת, שמסדירה את התנאים לפגיעה מותרת בזכויות היסוד המוגנות; סעיף התחולה, הוא פסקת הכיבוד, מעגן את חובת רשויות השלטון לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד; סעיף יציבות החוק קובע את היחס שבין חוק היסוד לבין תקנות שעת חירום; ובסעיף הנוקשות מוצע לקבוע כי שינוי חוק היסוד יתאפשר רק בחוק-יסוד שיתקבל ברוב של 61 חברי הכנסת.
עוד מוצע לקבוע את סעיף שמירת הדינים לפיו חוק היסוד המוצע לא יפגע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו, בדומה להוראת סעיף 10 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי / נייר עמדה
.לשכת עורכי הדין רואה חשיבות עצומה בקידומה של הצעת חוק היסוד ותומכת בה בכל פה. ראוי ומתבקש שחוקתה של מדינה דמוקרטית תעגן במפורש את התנאים להפעלתו של המשפט הפלילי כלפי אזרחיה וערובות המוקנות לאזרחים למניעת פגיעה בלתי-מוצדקת בזכויותיהם החוקתיות (12 עמ')
חוק–יסוד: זכויות במשפט / דוח
במחקר אנו מציגים את אופן העיגון הנוכחי של הזכות להליך הוגן במשפט בישראל, בחקיקה ובפסיקה, ומסבירים מדוע נחוץ חוק יסוד שיעגן אותה במפורש ברמה החוקתית, בין היתר, על רקע הליכים משפטיים בישראל שבהם ההגנה על הזכות להליך הוגן חלשה ומקרי עבר שבהם היא נפגעה. אנחנו סוקרים במחקר את ההיסטוריה של ההצעות לעיגון חוק־יסוד: זכויות במשפט, ומציגים כיצד מדינות אחרות מעגנות את הזכות להליך הוגן בחוקותיהן. בסוף המחקר אנו דנים בשאלה: כיצד צריך להיראות חוק־יסוד: זכויות במשפט? ובסיכום המחקר מוצע נוסח של חוק יסוד (83 עמ')
הערות הסניגוריה הציבורית להצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי / נייר עמדה
הסניגוריה הציבורית מברכת על קידומה של הצעת חוק היסוד ורואה בה מהלך חשוב ביותר להגנה על זכויות חשודים ונאשמים ולשמירה על הגינות ההליך הפלילי (24 עמ')
הצעת חוק-יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי – התנגדות למתכונת החקיקה המוצעת, הערות לנוסח וקריאה לקידום הזכויות במשפט בכלים חלופיים / נייר עמדה
מטרתה של הצעת החוק ראויה ללא ספק – לחזק את ההגנה על זכויות היסוד של האדם בהליך הפלילי, אולם היא צפויה בוודאות להביא לתוצאה הפוכה. הגנה על זכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי חייבת להיעשות באמצעות הסדרים פרטניים, בהירים ופשוטים. זאת לשלוש מטרות: להכווין באופן אפקטיבי את התנהלות רשויות האכיפה ולסמן את גבול סמכותן; להבהיר לכל אדם את זכויותיו; ליצור שוויון, צפיות ושקיפות באכיפה. (7 עמ')
הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי / נייר עמדה
אנחנו מברכים על קידום חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי. זה כשלושה עשורים, מאז שנחקקו חוקי היסוד הקודמים שעיגנו זכויות אדם בישראל, חוק -יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, לא חוקקה הכנסת חוקי יסוד שעסקו בזכויות אדם. היוזמה לכונן את חוק היסוד המוצע היא ברוכה וראוי כי הכנסת תמשיך ותשלים את מגילת הזכויות של חוקת ישראל המתגבשת (8 עמ')
הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי / נייר עמדה
במרכז הצעת חוק היסוד עומדים עקרונות בסיסיים של המשפט הפלילי, שרבים מהם אכן מקבלים ביטוי רעיוני ולשוני במסגרתה, אך לצערנו חסרה התייחסות לכמה עקרונות אחרים – חשובים לא פחות - כמפורט בהמשך. במיוחד חסרה התייחסות לעניין איזון פערי הכוחות בין הצדדים בהליך הפלילי ועקרון האדברסריות וכן לזכויות הנובעות מהם. להלן מוצג רקע כללי על ההתרחקות מהליברליזם וחשיבות עקרון האיזון בין הצדדים, ולאחר מכן מפורטות מספר זכויות הנובעות מעקרון זה, שחסרות בהצעת החוק. (5 עמ')
מסמך הכנה כללי לדיון בוועדת החוקה ביום 2022.5.11 בהצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי (מ/1523) הכנה לקריאה השנייה והשלישית (דיון מס' 1) / נייר עמדה
ההצעה כוללת עיגון של זכויות ועקרונות יסוד בהליך הפלילי שיקבלו מעמד חוקתי במסגרת חוק-יסוד ייעודי שעוסק רק בהליך זה. חלק מהזכויות הללו נהנות כבר היום ממעמד של זכויות חוקתיות משום שפורשו בפסיקה כנגזרות מהזכות לכבוד ולחירות המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. יחד עם זאת, דומה כי יש משמעות לא מבוטלת לעיגון הזכויות באופן מפורש בחוק-יסוד. ככלל, מצופה כי זכות שתעוגן במפורש בחוק יסוד תיהנה מהגנה רחבה יותר – הן מבחינת צמצום היכולת של המחוקק לקבוע הוראות שיפגעו בה; הן מבחינת היקף ההגנה הרחב יותר שיינתן לה בפסיקת בית המשפט; והן מבחינת ההשפעה שתהיה לכך על אופן הפעולה של רשויות האכיפה. בנוסף, במבט כללי יותר, חוקה, ובישראל – חוקי היסוד, הם בעלי ערך ציבורי חינוכי ומבטאים הסכמה רחבה על ערכי היסוד המשותפים בחברה שאינם נתונים לשינויים תכופים בהינתן רוב "רגיל" לכך. (5 עמ')
הצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי עמדת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל / נייר עמדה
הצעת חוק היסוד היא צעד חיובי ומבורך; יחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוקים נוספים, היא תסייע בבניית "מגילת זכויות האדם" הישראלית, שטרם הושלמה. עם זאת, ללא אזכור מפורש של האיסור על עינויים ויחס בלתי אנושי, אכזרי ומשפיל – שלצערנו עדיין מתרחש במהלך חקירות פליליות ואחרות – זהו צעד בלתי שלם, שבפועל לא יספק הגנה מפני עינויים: הפרת הזכויות החמורה ביותר שיכולה להתרחש במפגש שבין אזרח לבין רשויות החוק.

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "מדובר במהלך משמעותי להרחבת מגילת הזכויות החוקתיות בישראל, מהלך שלא הבשיל לרמות הללו ב-30 השנים האחרונות מאז חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. הקיפאון החוקתי הזה הוא דבר מטריד כשלעצמו, זכויות שיש להן מעמד חוקתי מכוח חקיקה רגילה ומפסיקות בית המשפט העליון טרם מצאו את מקומן החוקתי ואני מברך על פעולת הממשלה ומקווה שאם נגיע לקו הגמר זה יאותת לממשלת ישראל הנוכחית ולעתידיות להקדיש מאמץ להשלמת מגילת הזכויות החוקתית. הוועדה קיימה מספר דיונים בזכויות אלו, אך הם היו עקרוניים - וכאן לראשונה בכהונה אנחנו נכנסים לתהליך חקיקה קונקרטי וממשי שנעשה כל מאמץ להשלימו. התפיסה שאנחנו מבקשים להוביל היא שהמערכת צריכה להיות מערכת כלים שלובים - ככל שמבקשים להרחיב את סמכויות רשויות אכיפת החוק לטובת לדוגמה טיפול באלימות עלינו לשקוד על ביצור זכויות חשודים ונאשמים וככל שעושים זאת עלינו לשדרג את זכויותיהם של נפגעי עבירה. יש לתת את הדעת על כלל המעורבים והמושפעים מן ההליך הפלילי. נעשה כל מאמץ להביא את החקיקה הזו לקו הגמר ולא לפספס הזדמנות להותיר חותם בספר החוקים של מדינת ישראל ובמגילת הזכויות".

[צילום: דוברות הכנסת]

שר המשפטים גדעון סער: "מה שמגיע היום לוועדת החוקה של הכנסת הוא לא רק גולת הכותרת של כנס הקיץ, אלא לכנסת ה-24 בכלל פעולתה. זה מהלך ענק בתחום המשפט החוקתי והפלילי. בתחום החוקתי, שלושה עשורים מאז 92' לא חוקקו חוקי יסוד המגינים על זכויות האזרח בישראל וזה תפקיד שהכנסת ירשה מהאסיפה המכוננת - סמכות לכינון חוקה. החובה הראשונה על כל כנסת היא לפעול להשלמת חוקה לישראל. הדבר הזה מטעמים שונים לא התקדם 30 שנה. זה דבר גדול שצריך לתפסו בשתי ידיים ולרוץ קדימה.
"המאפיין את המשפט הפלילי הוא חוסר שוויון יסודי בין כוח המדינה לכוחו של הפרט. לרשויות התביעה כוחות גדולים והפרט בעמדת נחיתות מובנית שביצור זכויותיו כפי שנהוג בעולם אמור לגשר ולצמצם את הפער האדיר הזה ביחסי הכוחות".
בהתייחסו לאפשרות להחיל את החוק גם על המשפט האזרחי והמנהלי, אמר כי האופציה להרחיב את החוק גם למשפט האזרחי קיימת אך היא בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת".
עוד אמר כי "על כל סעיף התקיימו דיונים ארוכים וקיבלנו את ההחלטות על האיזונים המדויקים. מרבים לדבר על זכויות נאשמים וחשודים ואני מדייק את זה לזכויות אזרח. כל אחד יכול להיות חשוד או עד והחוק עוסק גם בהגנה על קטינים, בעלי מוגבלויות ונפגעי עבירה. זה חוק של זכויות אזרח וכך יש להתייחס אליו. זה לא היה נכון שהזכויות המגינות על זכויות האזרח במשפט הפלילי התפתחו חלקן בחקיקה רגילה וחלקן בפסיקה - דרך המלך היא החוקתית. זה יום חג ואין דבר חשוב שאנחנו יכולים לעשות מלנסות להשלים את החקיקה בכנס הקיץ של הכנסת"

[צילום: דוברות הכנסת]

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "בהצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה פנו אלינו הרבה ח"כים וביקשו להצביע נגד, בטענה שההצעה מצמצמת ביחס להצעות שהיו לפני שנים ואמרו שבחלק מזכויות היסוד יש רגרסיה ואמרתי, וזו הייתה עמדת המשותפת, שכאשר מובא חוק יסוד המדבר על זכויות נאשם וחשוד בהליך פלילי, גם אם אינו מושלם ויש בו חוסרים. נדאג להשלים את החסר ולתקן את הדרוש תיקון. אם המטרה היא זכויות מהותיות שיחולו במשפט פלילי- יש להחילם על כל שלביו- מתחילת ההליך הפלילי ועד סופו- ממעצר, חקירה. חסר פה החלק של חקירה שאינה במשטרה כמו בשאר גופי הביטחון, שם זה ההליך החשוב והמכריע. גם בסופו, כאשר נגזר דינו והוא האסיר, יש זכויות לאסירים. ברגע שאתה אסיר ואסיר ביטחוני בכלל, אין זכויות בישראל. הליך הוגן, הזכות להיוועץ עם עו"ד ולהיות מיוצג, צריך להיות חובה. בנוגע לשמירת כבוד האדם- יש להחיל איסור מפורש על שימוש בעינויים. יש חובה וזכות כוועדת החוקה להוציא מכאן חוק יסוד שנועד להגן על הזכויות בהליך הפלילי".

[צילום: דוברות הכנסת]

ח"כ בני בגין (תקווה חדשה): "זה יום חשוב והצעת חוק חשובה מאין כמותה, כי לא הייתה כמותה מזה עשרות שנים. יש הבדל יסודי מהותי בין המשפט הפלילי והזכויות שעליהן צריך לשמור לבין המשפט האזרחי, והוא כמובן נובע מכך שבסופו של ההליך הפלילי, כפי שאמר השר - כל אחד מאיתנו מועד לפגוש את ההליך הזה בדרך זו אחרת, אבל ישנם אנשים שיפגשו אותו כנאשמים, אז הסכנה מרחפת מעל ראשם. האפשרות של שלילת החרות איננה דומה לקנסות או להסדרים בהליכים האחרים. לכן אני חושב שהצמצום פה הוא נכון ומכריע. כוחה של המדינה באמצעות תובעים מטעמה הוא רב ועצום ולא תמיד מובחן באופן ישיר כי גם עצם העובדה שהמדינה היא זו שמחליטה לערער על פסק דין זה נותן לידה כוח רב".
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "מדובר בזכויות המוזנחות ביותר חוקתית. זה דבר חשוב מאין כמותו. כסניגורית שעבדה בכך שנים, לרוב מדובר בפגיעה בזכות הפרט המוחלש ביותר במצב הקשה ביותר, כשמינים על זכויות בהליך הפלילי מגנים על הדמוקרטיה. הכרה בזכויות הקורבן מהצד השני, באנשים עם מוגבלות וקטינים, זו מהפיכה של ממש בתפיסת ההליך הפלילי. סעיף שמירת הדינים קצת מרוקן מתוכן את המעמד החגיגי".

עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש הממשלה: "שאלה ראשונה שעסקנו בה היא מה צריך להיכלל בהצעת החוק, מה היקף הצעת החוק. בתחילת הדרך חשבנו שיש עוד הליכים שיש בהם פגיעה בזכויות. עם זאת, המסקנה הייתה שנכון להתמקד בהליך הפלילי, מתוך הבנה שההליכים הפליליים הם ההליכים הפוגעניים ביותר - גם בהליך עצמו, גם בשלבי חקירה ומעצר, תוצאותיו, תיוג וסנקציות. היה ברור שההליך הפלילי מצדיק התייחסות נוספת. גם מבחינה פרקטית, היה ברור שהתייחסות להליכים מנהליים ואזרחיים אינה מקשה אחת. זה לא אומר שאנחנו קובעים הסדר שלילי לגבי זכויות בהליכים אחרים. אנחנו כרגע רואים בטיפול בהליך הפלילי עדיפות ולא מן הנמנע שנגיע להליכים אחרים בבוא העת.

גלעד בהט [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

"שאלה נוספת בה עסקנו היא רמת ההפשטה. באופן כללי, הנוסח אינו נוסח רזה, מדובר בנוסח הרבה פחות מופשט. אמת המידה הראשונה שהנחתה אותנו היא שאנחנו מדברים על חוק יסוד, אנחנו רוצים להשאיר רמה מסוימת של הפשטה כדי לצקת תוכן ולא רוצים לכבול בנוסחאות הקיימות היום בחוק באופן שאי אפשר יהיה לפתח את הפסיקה והחקיקה".
עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים: "זה צעד משמעותי מאוד, הכי קל זה לכתוב חוקה חדשה או חוק יסוד חדש והעובדה שאנחנו מרחיבים את מגילת זכויות האדם של ישראל זה רגע חגיגי אך זה מייצר גם הרבה אילוצים לבחון איך מתחברים לחוק יסוד הקיימים ולפסיקה לאורך השנים. החוק החדש לא בא לגרוע בשום אופן מהקיים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לבין חוק היסוד החדש- לא בא לגרוע בשום אופן מהקיים ועל-רקע זה הוראת שמירת הדינים צריכה להיות מובנת".
עו"ד יפעת רווה, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "הנושא של נפגעי עבירה, אנשים שאינם דוברי השפה, קטינים ואנשים עם מוגבלויות- זה חידוש שהיה חייב לקבל ביטוי בחוק יסוד. אלו אוכלוסיות שלעיתים שקופות ועיגון בחוק יסוד משמעותו ששופטים ותלמידים וכלל הציבור יפתח את החוק ויראה אותן לנגד עיניו".
עו"ד ענת מיסד כנען, הסנגורית הציבורית הראשית: "אחרי עשורים שמגילת הזכויות לא התפתחה אני רוצה לברך על החוק הזה. זה אכן מעמד היסטורי שהיה כמותו רק פעמיים בתולדות המדינה. למהלך מהסוג הזה השפעה ארוכת טווח. הבחירה לקדם חקיקת יסוד היא בחירה המתבוננת לעתיד לא ידוע. אם היה נדמה לנו שלעולם יהיה גוף אוכף מרוסן ומכבד זכויות והמחוקק לעולם יהיה רגיש וער לפגיעה בזכויות החשש היה פחות. יש פה הרבה חזון ושאפתנות במובן החיובי ביותר ובעיקר יש מנהיגות. בגלל גודל המעמד חשוב שחוק יסוד יגן על הזכויות שראוי להגן ולא על מה שקיים היום בדין. מהלך כזה השלכותיו רחבות, ודאי על האמון הציבורי במערכת המשפט, מערכות האכיפה ובכנסת, אם נחמיץ את גודל השעה מתוך חששות, הדורות העתידיים הם שישלמו".

[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "זהו אירוע מיוחד וחגיגי בו הכנסת חובשת את כובעה כרשות כמכוננת ומחוקקת חוק יסוד חדש בתחום החשוב של זכויות חשודים עצורים ונאשמים". הוא פירט מספר שאלות בהן יש להתמקד ובהן השאלה איזה זכויות ייכללו בחוק היסוד. מוצע למשל לעגן זכות כללית של הליך הוגן, אך אין זכויות פרטניות המופיעות בחוקות אחרות בעולם כמו הזכות לנכוח במשפט וזכות לחקירה נגדית. שאלה נוספת כללית היא האם מעגנים את הזכויות ברמת הפשטה גבוהה, דבר המאפשר להעניק פרשנות משתנה בהתאם לנסיבות או לעגן את הזכויות בצורה מפורטת יותר, דבר הנותן הגנה חזקה לרכיבים שבפנים אבל עלול לפגוע ברכיבי הזכות שנשארו בחוץ. סעיף שמירת הדינים מעורר שאלות כשברור הצורך בשמירה על יציבות, אך יש גם חשש שהסעיף יגביל את משמעות חוק היסוד ועלול ליצור תמריץ שלילי לקידום חקיקה חדשה שאינה מוגנת בשמירת הדינים".
הד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: ."חבל יהיה לעשות סעיף שמירת דינים כמו שהוא שכמעט יוציא את העוקץ מהחוק החשוב הזה. יש לחשוב על פתרונות יצירתיים".
עו"ד מאיר בוחניק, סמנכ"ל פורום קהלת: "לא נכון להמשיך לקדם את הצעת החוק בנוסח הזה, אלא להפוך את הנוסח לכללים ברורים שייתנו צפיות ושוויון של הצדדים השונים להליך הפלילי".
היו"ר גלעד קריב סיכם את הדיון: נקיים דיונים רציניים ויסודיים בקצב מואץ כי אנחנו רציניים בכוונה שלנו לסיים את חקיקת החוק בכנס הנוכחי. החוק הזה זכה לתמיכה של רוב מיוחד בכנסת בקריאה ראשונה וזה סימן לבאות. אני שותף לעמדת השר לגבי מהות החקיקה החוקתית ומאפייניה הייחודיים לעומת חקיקה רגילה וכן כי המצוין הוא האויב של הטוב ביותר. יש לנו יעד להרחיב את חקיקת הזכויות החוקתיות וגם לוחות הזמנים הם פקטור מכריע".

תאריך:  11/05/2022   |   עודכן:  11/05/2022
+ח"כים בימינה ובתקווה חדשה מביעים מורת רוח מהישענות על המשותפת
08:43 12/05/22  |  עידן יוסף

‏חברים בימינה ובתקווה חדשה מביעים חוסר שביעות רצון מההחלטה להישען על הרשימה המשותפת בחלק מההצבעות. בישיבת ראשי סיעות הקואליציה אמר ח"כ ניר אורבך שהדבר אינו מקובל עליו והתשובה שקיבל מראשי כמה מהסיעות הייתה: "אין מה לעשות. צריך לבלוע את זה וזהו" (כאן חדשות).

+עבאס: הקואליציה צריכה להתאמץ להשקיע בהבאת חרדים
08:29 12/05/22  |  עידן יוסף

יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, בראיון לידיעות אחרונות: "הקואליציה צריכה לעשות מאמץ ולהשקיע בהבאת חלק מהחרדים. אני גם ביקשתי שיקדמו תוכניות לחברה החרדית ואפילו הצעתי מהתקציב שקיבלנו לתת לתוכניות לחברה החרדית".

+אושר בטרומית: הגבלות אשראי לסרבני גט
21:31 11/05/22  |  איציק וולף

מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 11.5.22) בקריאה טרומית את הצעת התיקון לחוק בתי דין רבניים המבקש למנוע מסרבני גט שימוש בכרטיסי אשראי. 21 חברי כנסת תמכו בהצעה שהגיש ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), ללא מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
ההצעה מבקשת להוסיף לרשימת הסנקציות שעומדות לרשות בית הדין הרבני המבקש לאכוף קיום פסק דין של גירושין גם את האפשרות להגביל את סרבן הגט מלקבל או לעשות שימוש בכרטיס אשראי, בכרטיס בנק, בכרטיס תשלום ובכרטיס חיוב מיידי ("דביט").
בדברי ההסבר נכתב כי חוק בתי דין רבניים מעניק לדייני בתי הדין הרבניים כלים שונים כדי לשכנע סרבני גט המעגנים את נשותיהם בניגוד לפסיקת בתי הדין, להתיר את נשותיהם מעגינותן. אחת מהסנקציות הקבועות בחוק היא קביעה שסרבן הגט הוא לקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי. אך מכייון שאמצעי התשלום בישראל השתכללו והשתנו, כיום רק בחלק זעיר מהעסקות נעשה שימוש בשיקים. רוב הרכישות מתבצעות באמצעות כרטיסי אשראי. "עקב כך איבדה סנקציה זו מיעילותה וכמעט שאינה מהווה עוד איום על סרבני הגט", נטען בהצעת החוק.
לפיכך מוצע להוסיף לרשימת הסנקציות שעומדות לרשות הדיינים גם אפשרות להגביל את סרבן הגט מלהנפיק או לעשות שימוש בכרטיס אשראי, בכרטיס בנק, בכרטיס תשלום ובכרטיס חיוב מיידי ("דביט"), במטרה לשכנעו לתת גט ולהתיר את אשתו מעגינותה.

המחאות כבר אינן בשימוש, הסנקציה לא אפקטיבית [צילום: דייוויד גולדמן, AP]
+ניצחון לאופוזיציה: אושר בטרומית - הקמת ועדת חקירה לפרשת פגסוס
17:07 11/05/22  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה

מוצע בה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת השימוש שנעשה על-ידי משטרת ישראל ברוגלות  ▪  יו"ר ועדת ביטחון הפנים: "איך אתם מצביעים על הצעת חוק מטורללת, מיותרת ומטופשת?!"

ח"כ יואב קיש. על חודי של קול [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+בטרומית: הסדרת עיסוקם של הפרמדיקים
16:49 11/05/22  |  עידן יוסף

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הפרמדיקים, התשפ"ב-2022 של ח"כ עלי סלאלחה. 28 תמכו מול 4 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הבריאות.
מוצע בה להסדיר את עיסוקם של פרמדיקים ולקבוע, בין היתר, הוראות לעניין רישוי פרמדיקים והפעולות המותרות והייחודיות להם, ייחוד תואר הפרמדיק והפעולות המותרות לו, תנאים לקבלת רישיון פרמדיק וההכשרה הנדרשת לשם כך, פיקוח על בעלי רישיון פרמדיק, חובות אמון ואתיקה מקצועית, החלת דין משמעתי ועונשין.

+הנדל מציע: דיון במועצת הכבלים על ביזוי יום הזיכרון
16:23 11/05/22  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה

שר התקשורת התייחס במליאת הכנסת לחשיפת News1 ולפיה ערוץ "הלא טי וי" הכפוף למועצת הכבלים והלווין שידר כרגיל במהלך צפירות ימי הזיכרון, ואף קיים שידור חגיגי מתהלוכה בנצרת

הנדל. יבדוק מול המועצה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+בטרומית: גופים ציבוריים יחויבו לאפשר לציבור לפנות אליהם גם במסרון
16:16 11/05/22  |  עידן יוסף

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון - פנייה באמצעות מסרון), התשפ"ב-2022 של ח"כ שירלי פינטו קדוש וקבוצת חברי כנסת. 24 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת החינוך.
מוצע בה לקבוע שגוף ציבורי שמאפשר פנייה טלפונית אליו, יחויב לאפשר פנייה זו גם באמצעות מסרון, ובמקרה זה יהיה עליו גם להשיב באמצעות מסרון, אלא אם ביקש הפונה שהתשובה תימסר בדרך אחרת. זאת, במטרה להקל על חירשים וכבדי שמיעה בעת קבלת שירות.

+בטרומית: עסקי נופש ותיירות יוכלו להציע עסקות ללא מתן אפשרות ביטול
16:14 11/05/22  |  עידן יוסף

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב 2022 של ח"כ לימור מגן-תלם והצעה דומה של ח"כ רון כץ. 40 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה לאפשר לעוסקים ישראלים, אשר מוכרים שירותי תיירות הניתנים בישראל, להציע לצרכן שתי חלופות לעסקה: האחת - בת החזר כספי, והשנייה - ללא אפשרות ביטול וללא החזר כספי.

+בטרומית: עסקי נופש ותיירות יוכלו להציע עסקות ללא מתן אפשרות ביטול
16:11 11/05/22  |  עידן יוסף

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב 2022 של ח"כ לימור מגן-תלם והצעה דומה של ח"כ רון כץ. 40 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע בה לאפשר לעוסקים ישראלים, אשר מוכרים שירותי תיירות הניתנים בישראל, להציע לצרכן שתי חלופות לעסקה: האחת - בת החזר כספי, והשנייה - ללא אפשרות ביטול וללא החזר כספי.

+נתניהו לאנשי ימין מהקואליציה: העסק יתפרק, למה אתם מחכים
15:27 11/05/22  |  עידן יוסף

ראש האופוזציה, ח"כ בנימין נתניהו: "יש מישהו שלא ראה מה שקרה כאן היום? כל המדינה ראתה שממשלת הכניעה והחולשה של נפתלי בנט מוחזקת כבת ערובה על-ידי מועצת השורא. אי-אפשר להמשיך ככה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שבמדינת היהודים הממשלה תהיה מוחזקת על-ידי מועצת השורא של האחים המוסלמים. זה מסוכן לביטחון, זה מסוכן לציביון היהודי שלנו, זה מסוכן לעתיד שלנו.
"אז אני רוצה לשאול את אלה בקואליציה שנבחרו על-ידי קולות הימין: למה אתם מחכים? הרי זה רק עניין של זמן, ולא הרבה זמן, עד שזה יפול ויתפרק. תעשו את המעשה הנכון שלמענו נבחרתם ותאפשרו לנו יחד להקים ממשלה חזקה ואיתנה שתבטיח את עתידה של מדינת היהודים - מדינת ישראל".


מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אביגדור מעוז  אביר קארה / Abir  kara  אבתיסאם   מראענה / Ibtisam Mara'ana  אוסאמה סעדי / Osama Saadi  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אופיר כץ / Ofir  Katz  אורי מקלב / Uri Maklev  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורית מלכה סטרוק / Orit Malka Struk  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir  איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg  אלון טל / Alon  Tal  אלון שוסטר / Schuster Alon  אלי כהן / Eli Cohen  אלינה ברדץ' יאלוב / Elina Bardach Yalov  אמילי חיה מואטי / Emilie Haya Moatti  אמיר אוחנה / Amir Ohana  אפרת רייטן מרום / Rayten Marom Efrat  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גבי לסקי / Gaby  Lasky  גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken  גדעון משה סער / Gideon  Sa'ar  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan  גלעד קריב / Gilad Kariv  דוד אמסלם / David Amsalem  דוד  ביטן / David Bitan  ווליד טאהא / Waleed Taha  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin  חופש העיסוק  חיים ביטון / Haim Biton  חיים כץ / Haim Katz  יאיר גולן / Yair Golan  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב בן צור / Yoav Ben Tzur  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich  יואב קיש / Yoav Kish  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יום טוב חי כלפון / Yomtob Kalfon  יוסף שיין / Shain Yossi  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  יסמין פרידמן / Yasmin Fridman  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  כבוד האדם וחירותו  לימור מגן תלם / Limor Magen Telem  מאזן גנאים / Mazen  Ghanem  מאי גולן / May  Golan  מאיר בוחניק / Meir Buhnik  מאיר יצחק-הלוי / Meir Itzhak Halevy  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מיכל מרים וולדיגר / Michal Miriam  Woldiger  מירב בן ארי / Merav Ben Ari  מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari  מירב כהן / Meirav  Cohen  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משה (מוסי) רז / Mossi Raz  מתן כהנא / Matan  Kahana  ניצן הורוביץ / Nitzan Horovitz  ניר אורבך / Nir  Orbach  נירה שפק / Nira  Shpak  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סימון דוידסון / Simon Davidson  סלאלחה עלי / Salalha Ali  סמי אבו-שחאדה / Sami  Abu Shehadeh  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  עודד פורר / Oded Forer  עודה איימן / Ayman  Odeh  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עידית סילמן / Idit  Silman  עמיחי שיקלי / Amichai Chikli  עמית מררי / Amit Marari  פטין מולא / Patin  Mula  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רון כץ / Ron Katz  רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שמחה רוטמן / Simcha  Rothman  שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סער: זכויות במשפט הפלילי זה חוק זכויות אזרח וכך יש להתייחס אליו
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כנסת 24
עידן יוסף
מוצע בה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת השימוש שנעשה על-ידי משטרת ישראל ברוגלות    יו"ר ועדת ביטחון הפנים: "איך אתם מצביעים על הצעת חוק מטורללת, מיותרת ומטופשת?!"
עידן יוסף
שר התקשורת התייחס במליאת הכנסת לחשיפת News1 ולפיה ערוץ "הלא טי וי" הכפוף למועצת הכבלים והלווין שידר כרגיל במהלך צפירות ימי הזיכרון, ואף קיים שידור חגיגי מתהלוכה בנצרת
מירב ארד
במסגרת הרפורמה מוצע גם להקים בית דין מנהלי לתעבורה שיהיה מקוון    ח"כ לימור מגן תלם: הרפורמה חשובה ותפעל לטובת הציבור    ח"כ מרגי הזהיר ממצב שהאזרח לא יוכל להתמודד מול המשטרה    ח"כ סעדי תהה: איך אפשר יהיה לחקור שוטר בזום?    לשכת עורכי הדין: המצב החדש יוביל לעוד 20 אלף נהגים שרישיונם יפסל מדי שנה
מירב ארד
משנה אחת, בלבד כיום, היא תוארך - לחמש שנים    עובד הנפגע בשל חשיפת שחיתות בגוף מבוקר, יכול לפנות לנציב תלונות הציבור לקבלת עזרה והגנה
מירב ארד
יו"ר הוועדה ח"כ קריב: "מותה של עיתונאית בשטח שנמצא בשליטתה של מדינת ישראל הוא דבר מטריד ומצער"    השר סער הטיח סח"כ סעדי: מציע לח"כ סעדי לטעון בפחות להט. צריך לתהות מדוע הפלשתינים סירבו לחקירה משותפת".
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il