בתגובה לשאלתה של יו"ר הוועדה, האם ברגע שהמאיים פורץ את מעגל ההגנה, המאוימת מקבלת התרעה גם אם היא במקום ציבורי? ענה פרישמן: "המערכת יודעת למקם את המאיים". בשלב זה ביקשה בן-ארי לדעת היכן עומדת החקיקה הממשלתית: "הדיונים הללו נמרחים חודשים ושנים, אתם לא המצאתם את הגלגל. יש מודל הפעלה בקופות החולים וברשויות מקומיות. למה אתם לא הולכים ללמוד מה כבר קיים? אני רוצה לדעת כמה זמן עד שתסיימו את הצעת החוק הממשלתית?" ח"כ עאידה תומא סלימאן: "כל התהליך הזה של למידה מהחברות - הדגשתי את זה כבר בשנת 2016. אנשי המשטרה נסעו לכל מיני מקומות בעולם כדי ללמוד את הטכנולוגיה של האיזוק, זה לא דבר חדש". אריק רגב, מנכ"ל אלקטרה, הוסיף כי גם החברה ביצעה ניסוי-חלוץ של שבוע ימים עם המשטרה והמשרד לבט"פ. נציג חברת ג'י 1 המפעילה מיזם דומה סיפר: "אנחנו מתמחים בהפגה של אלימות. מדובר בלוחמים לשעבר על 120 כלי תחבורה ואופנועים שנותנים תגובה מהירה כרגע בבנקים, בקופות חולים ועוד. כאשר הטיפול המרכזי באירוע הוא בידי משטרת ישראל". רחל ספירו מאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמרה כי "החקיקה נעשית במקביל לתפיסת ההפעלה. עולות סוגיות משפטיות רבות לגבי מודל היחידה ואיך הוא יפעל, לרבות הכוח האזרחי והבקשה להוציא ולהפריט לגורמים פרטיים. אנחנו צריכים לדעת כיצד לאפשר את זה תוך עיגון הסמכויות בחקיקה הראשית "אנחנו עובדים בימים אלה על הנוסח". נציג המשרד לביטחון פנים, פרישמן: "אנחנו בסבב התייעצות עם כלל הגופים. תפיסת ההפעלה כתובה ותסתיים בימים הקרובים". הוא הציג את המרכיבים המרכזיים במיזם והסביר כי במרכז השליטה יהיו המשטרה, נציגי משרד הרווחה, הנהלת בתי המשפט, כוח תגובה אזרחי ומערכת ניטור ושליטה על האיזוק. בשלב זה נזפה יו"ר הוועדה, במשרדי הממשלה ואמרה: "אנחנו כבר שמענו את כל זה, זה לא חדש. מה שקורה כאן לא הולך למקום טוב בין המשרדים. כמה סוגיות עדיין פתוחות? אני לא מצליחה להבין, שנים על שנים אנחנו 'מורחים' את זה. מדובר בנשים שלא מוגנות. כרגע יש סוגיה של קטין, הערכת מסוכנות, הטווח והפרטה מה עוד? המדינה מפריטה את עצמה לדעת, אתם ישובים במשרדים ואומרים לי הפרטה. אתם הופכים את הכנסת ואת הממשלה לבדיחה". בן ארי הבהירה כי היא איננה מטילה אשמה על משרד מסוים, אלא על סחבת של כל כך הרבה שנים ודברים שניתן היה לפתור. נציגת משרד המשפטים, ספירו אמרה בתגובה לדברים: "הפרטה קיימת, אנחנו לא חושבים שאי אפשר להפריט, אלא להבין מה אפשר ומה לא על-מנת להגדיר אותם חוקית. עשינו עבודה ואנחנו מקווים שבחודש יוני נביא הצעה יחד עם המשרדים השותפים". עו"ד גלי עציון, ארגון נעמת: "זה די ברור שבמקרים שהמשרדים מעוניינים מאוד הדברים מקודמים מהר מאוד. לדוגמה, האזיקונים בזמן הקורונה. אנחנו כארגוני המגזר השלישי מקבלים בקשות מהירות להתייחסות להצעות חוק. אסור לחכות יותר. התחלנו את זה בשנת 2016 וזה חייב לקרות היום". יו"ר הוועדה בן ארי אמרה לסיכום: "העולם מתקדם ואנחנו מאחור, אני מציעה לחברות הפעילות בתחום להזמין את חברי הכנסת המציעים את החוק וגם משרדי הממשלה לראות מה קורה בשטח וללמוד. מבקשת שהנושא יסתיים עד ל-1 ביוני. אם לא, תהיה הצבעה לפרוטוקול להביא את הצעות החוק הפרטיות לטרומיות. אני מבקשת מהמשרדים להעלות הילוך".