היועצת המדינית של ראש הממשלה, שמרית מאיר, הודיעה (יום ו', 13.5.22) כי היא פורשת מתפקידה, וזאת כעבור פחות משנה בתפקיד. מאחורי הההתפטרות של שמרית מאיר עומדת בעיקר איילת שקד וסכסוכים בלשכת ראש הממשלה מול מחנהו של ראש הסגל טל גן צבי הכולל גם את מזכיר הממשלה שלוש שלמה והדובר המדיני. במכתב ששלחה לנפתלי בנט, היא לא פירטה את הסיבות שהביאו לפרישה, ורק כתבה: "עם הקמת הממשלה, ביוני אשתקד, התבקשתי על ידך לשמש כיועצת המדינית לראש הממשלה. לאחר לבטים, הסכמתי. במהלך השנה האחרונה הקדשתי את כל כוחותי לסייע לך בתחום המדיני ובכלל. בבניית היחסים הטובים עם ממשל ביידן, בחיזוק הקשר עם מדינות ערב, הקרובות והרחוקות, בייצוג טוב של ישראל על הבמה הבינלאומית, וחשוב יותר - בהשגת תכליות מדיניות חשובות שלא זה המקום לפרטן, כולל מהלך מדיני משמעותי ביותר רק לאחרונה. "היתה זו שנה מלאת עשייה, מבוקר ועד לילה. שורת המשימות הארוכה שהטלת עלי, חייבה הקרבה ניכרת בחיי האישיים. לקראת סיום שנה בעבודה משותפת קרובה, זה הזמן לעזוב. אסיים את תפקידי ב-1 ביוני. בכוונתי לסייע ככל שיידרש בהשלמת המשימות עליהן אני מופקדת, בעיקר בכל הקשור לביקורו המתקרב של נשיא ארה״ב בישראל. אני מודה לך על ההזדמנות לתרום למדינת ישראל בתחומים כה חשובים ומאחלת לך בהצלחה". מאיר הייתה אחראית לכך שבנט משך לכיוון המרכז, ויש המייחסים לה את העובדה שקרא ליהודה ושומרון ״הגדה המערבית״ והזניח את הקשר עם הח״כים במפלגה. ראש הממשלה בנט גם כן לא התייחס לנסיבות עזיבתה וכתב: ‏לפני כשנה, עם הקמת הממשלה, שמרית מאיר נענתה לבקשתי לשמש כיועצת מדינית. מאז, במהלך השנה החולפת שמרית תרמה רבות לקידום מעמדה המדיני של מדינת ישראל, לבניית מערכת יחסים מיוחדת עם הממשל בארה״ב, למניעת הקמת קונסוליה בירושלים, לחיזוק הקשרים מול מדינות אירופה, לפריחה המדינית אל מול המדינות הערביות המתונות, ולמאבק הדיפלומטי באיראן. שמרית פעלה במקצועיות ובמסירות, וסייעה בהתמודדות בנושאים המדיניים-בטחוניים המורכבים והעדינים ביותר. קיבלתי את בקשתה לעזוב בצער, אך בהבנה. בהצלחה שמרית ותודה!".