X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות
איתן גינזבורג, משה טור פז [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
הצעת רם בן-ברק: להקים בצה"ל "חיל תורה"
יו"ר ועדת חו"ב מציע שכל תלמידי הישיבות יתגייסו, והישיבה תלך ביחד, כמקשה אחת, לאימון של מספר חודשים הייעוץ המשפטי לוועדה: יש לבחון מי היא קבוצת הייחוס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה בהם

מה יהיה גובה העיצום על אי-עמידה ביעדי גיוס תלמידי הישיבות? ועדת החוץ הביטחון המשיכה (יום ג', 17.5.22) את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021, כאשר עיקר הדיון התמקד ביעדי הגיוס השנתיים ומנגנון הפחתת התמיכות בישיבות בשל אי-עמידה בהם.
ח"כ מאיר פרוש: "עוד בוועדת שקד אמרתי שלעולם לא נצליח לעמוד ביעדים שאותם בית המשפט העליון יקבל כ'שוויון', וגם היום אני סבור כך. בגלל זה אני נגד הסעיף שאי עמידה ביעדים בחוק תיקח משר הביטחון את הסמכות לתת דיחוי. אנחנו נמשיך לבקש את מה שאנו מאמינים בו, אף שזה אולי לא מובן לציבורים אחרים: כל מי שיושב כל היום ולומד, צריך לקבל דיחוי, וכל מי שלא לומד, שיתגייס גיוס מלא ללא שום הקלה. יו"ר הוועדה הציע לי הצעה שכולם יתגייסו, יעברו הכשרה קצרה, ואז יחזרו ללמוד, אבל אנחנו מאמינים שמי שלומד צריך לקבל דיחוי ללא תנאים".

[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן-ברק: "אם כבר דיברת על שיחתנו, אציג את ההצעה שלי, שהיא מנותקת מהחוקים בהם אנו דנים ואפשר לשקול לקדם אותה במקביל. כל תלמידי הישיבות יתגייסו, והישיבה תלך ביחד, כמקשה אחת, לאימון של מספר חודשים, ולאחר מכן, כל הישיבה תבצע כל שנה מספר שבועות של משימות צבאיות שונות תחת 'חיל התורה' או משהו דומה. מסגרת הישיבה תישמר, גם בצבא, ואז אורח החיים החרדי ומסגרת הלימוד תמשיך גם היא, אף יבוצע גם שירות צבאי, ואולי בכך תיתפר הסאגה של גיוס החרדים שנמשכת מאז קום המדינה. אך זו סוגיה שלא תתבצע מייד, ולכן נמשיך עם החוקים שלפנינו, ובמקביל נשקול לקדם את הצעה זו.

חברי צוות הייעוץ המשפטי לוועדה, בראשות עו"ד מירי פרנקל שור, ציינו בפני חברי הוועדה כי עמידה ביעדים תיחשב רק בהתאם לשיעור העמידה הכולל ביעדי הגיוס - כלומר, המספר הכולל של יעד לשירות סדיר והיעד לשירות הלאומי-אזרחי יחד. בסקירתם כתבו: "ייתכן מצב בו עמידה ביעד השירות הלאומי אזרחי באופן מלא ולעומתה עמידה ביעד השירות הצבאי באופן חלקי או מועט יוכרו כ"עמידה ביעדים" כלשונו של הסעיף המוצע בהצעת החוק - באופן אשר משפיע על בכירותו של השירות הצבאי.

עו"ד ערן יוסף מהייעוץ המשפטי למשרד הביטחון אמר כי בכירות השירות הצבאי נשמרת לעמדתם, הן כי יעדי הגיוס לצה"ל הם פי 3 מיעדי הגיוס לשירות הלאומי אזרחי, ובעיקר כי האפשרות של שירות לאומי-אזרחי נפתחת רק לאחר שצה"ל החליט שאין לו צורך לגייס את אותו אדם, כלומר ההחלטה היא של צה"ל.
ח"כ פרוש העיר: "נושא התעסוקה הוא שהפך לנדבך מרכזי פה, ולכן אין משמעות לאיזה שירות זה, ממילא רוצים רק שתהיה כותרת שאותו אדם שירת, כדי שיוכל לצאת לשוק התעסוקה..."

[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

עו"ד איילת לוי נחום מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה אמרה כי יש לבחון מי היא קבוצת הייחוס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה בהם. כרגע הצעת החוק מאמצת למעשה את זו הקיימת כיום בחוק: "בוגרי מוסדות חינוך חרדיים" שהם מי שלמד במוסד חינוך חנוך חרדי, בין הגילים 14 ועד גיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות. הגדרה זה ספגה ביקורת מבית המשפט העליון מחד-גיסא ומ'ועדת נומה' מאידך-גיסא.
עו"ד דרור גרנית ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "אי-אפשר לבחון את אדיקות אמונתו של אדם, אבל אפשר לבחון איפה היה רשום ללימודים, ולדעתנו הגדרה זו מתארת נכון סוציולוגית את האוכלוסייה הרלוונטית, באופן שניתן לבחון". עו"ד ערן יוסף הוסיף: "קראנו את כל הביקורות שהיו לבית המשפט העליון, וזו הנקודה היחידה מפסק הדין שסברנו שעם כל הכבוד, לא נוכל לקבל את ההערות. אנו באמת חושבים שאין דרך אמיתית אחרת לבצע זאת. אומנם זה מכניס לבחינה אוכלוסייה מסוימת גם של יוצאים בשאלה, אבל זה מיעוט ואין לנו ברירה".

[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

עמוס צייאדה, מנהל אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך, הסביר לוועדה כיצד מחולק תקציב התמיכות למוסדות, על-פי מפתח של ניקוד, כאשר כל שנה שווי 'נקודה' משתנה, על-פי התקציב הכולל, אשר מחולק בין התלמידים, לפי הסטטוס האישי של כל תלמיד.
יוסף: "אם בשנת גיוס מסוימת לא הגיעו ל-95% מהיעד, אז שווי הנקודה יורד ב-20% כלפי כל תלמיד דחוי שירות". גרנית: "זה מבחן שחור ולבן, או שאיש עמידה ביעדים או שאין, וההורדה באחוזים הולכת וגדלה ככל שיש שנים רצופות של אי-עמידה ביעדים".
ח"כ יעקב אשר: "זו בדיוק הסיבה למה חייבת להיות גמישות ביעדים, והם צריכים להיקבע בהחלטת ממשלה, ולא בחקיקה ראשית. לא ייתכן שיופעלו סנקציות זהות אם יהיו 94% או 20% עמידה ביעדים".

עו"ד פרנקל שור ציינה כי מבחינת הוועדה אין הבדל אם היעדים ייקבעו בהחלטת ממשלה או בחקיקה ראשית, אך חייבים להיות יעדים בהירים כאשר מחליטים על עיצומים שכאלה. פרנקל שור אמרה גם כי על-פי נוסח הצעת החוק, אם בשנה שלאחר אי-עמידה ביעדים עולה שווי 'נקודה', עדיין על אותם תלמידים דחויי שירות ישולם 80% משווי הנקודה הקודם, הנמוך יותר, ולא מהשווי החדש".
עו"ד יוסף: "זהו אכן המצב. אנחנו 'נועלים' את ערך הנקודה, כדי לא ניתן יהיה לעקוף את הסנקציות דרך העלאת התקציב הכללי של המוסדות התורניים וערך הנקודה".

ח"כ אורי מקלב: "השימוש בסנקציות כספיות על לומדי תורה בארץ ישראל יש לו קונוטציה שלילית. לימוד התורה הוא ערך, וסנקציה כזו היא פגיעה בלגיטימיות של לימוד התורה בארץ ישראל. בהיסטוריה היהודית ירשם כי בשנה זו הוטלו קנסות על לומדי התורה. סעיף זה מביא למעשה סנקציה כפולה על לומדי התורה אם ערך הנקודה יעלה והסנקציה תשאר על ערך הנקודה הקודם אזי יש כאן סנקציה כפולה על לומדי התורה, גם הפחתת התמיכה על-פי החוק וגם הורדת ערך הנקודה".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בן ברק: "על תקציב הישיבות תריבו בוועדת הכספים. כאן אנו דנים בסנקציות, וברור שאי שאפשר לאיין אותן, אך גם לא נקבע אפשרות שתחסום את הגדלת תקציב הישיבות אם יוחלט על כך. נבקש פתרון לסוגיה לדיון הבא ונתחיל אותו מנקודה זו".

תאריך:  17/05/2022   |   עודכן:  18/05/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אביגדור מעוז  אביר קארה / Abir  kara  אבתיסאם   מראענה / Ibtisam Mara'ana  אוסאמה סעדי / Osama Saadi  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אופיר כץ / Ofir  Katz  אורי מקלב / Uri Maklev  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורית מלכה סטרוק / Orit Malka Struk  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir  איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg  אלון טל / Alon  Tal  אלון שוסטר / Schuster Alon  אלי כהן / Eli Cohen  אלינה ברדץ' יאלוב / Elina Bardach Yalov  אמילי חיה מואטי / Emilie Haya Moatti  אמיר אוחנה / Amir Ohana  אפרת רייטן מרום / Rayten Marom Efrat  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גבי לסקי / Gaby  Lasky  גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan  גלעד קריב / Gilad Kariv  דוד אמסלם / David Amsalem  דוד  ביטן / David Bitan  ווליד טאהא / Waleed Taha  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin  חיים ביטון / Haim Biton  חיים כץ / Haim Katz  יאיר גולן / Yair Golan  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב בן צור / Yoav Ben Tzur  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich  יואב קיש / Yoav Kish  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יום טוב חי כלפון / Yomtob Kalfon  יוסף שיין / Shain Yossi  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  יסמין פרידמן / Yasmin Fridman  יעקב אשר / Yakov  Asher  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  לימור מגן תלם / Limor Magen Telem  מאזן גנאים / Mazen  Ghanem  מאי גולן / May  Golan  מאיר יצחק-הלוי / Meir Itzhak Halevy  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מיכל מרים וולדיגר / Michal Miriam  Woldiger  מירב בן ארי / Merav Ben Ari  מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari  מירב כהן / Meirav  Cohen  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משה (מוסי) רז / Mossi Raz  מתן כהנא / Matan  Kahana  ניצן הורוביץ / Nitzan Horovitz  ניר אורבך / Nir  Orbach  נירה שפק / Nira  Shpak  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סימון דוידסון / Simon Davidson  סלאלחה עלי / Salalha Ali  סמי אבו-שחאדה / Sami  Abu Shehadeh  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  עודד פורר / Oded Forer  עודה איימן / Ayman  Odeh  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עידית סילמן / Idit  Silman  עמיחי שיקלי / Amichai Chikli  פטין מולא / Patin  Mula  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רון כץ / Ron Katz  רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שמחה רוטמן / Simcha  Rothman  שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הצעת רם בן-ברק: להקים בצה"ל "חיל תורה"
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
IM KVAR AZ CHEIL ZONOT
Psychiatrist MD  |  19/05/22 06:30
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות גיוס חרדים
עידן יוסף
מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי: "ככל שיורד גיל הפטור, חייב לרדת גיל ההפניה לשירות הלאומי אחרת אין היגיון ועדת החוץ והביטחון דנה בהורדת גיל הפטור ועל השפעתו לגבי מכסות יעדי הגיוס
עידן יוסף
ועדת החוץ והביטחון החלה את דיוניה בהצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות) ובהצעת חוק שירות לאומי- אזרחי    ח"כ בן-צור: משאירים את היעדים כמות שהם, זה ברור מראש שלא תעמדו ביעדים    יו"ר הוועדה: החוק אינו נגד מגזר זה או אחר
איתמר לוין
אביתר אליהו עתר לבג"ץ נגד צווי הגיוס שלו, אך תגובת הצבא העלתה שהוא נמנע במשך חודשים מלהתייצב להארכת מעמדו כ"בן ישיבה" ולאחר מכן לא התגייס
שלמה בלאק
הצעת החוק העומדת כיום על הפרק ממשיכה להסתמך על נתונים שגויים, אין בה תמריצים של ממש להתגייס או לצאת לעבודה, וגם הקנסות לא מפחידים את החרדים    הממשלה צריכה לפעול אחרת אם היא באמת רוצה להגדיל את הגיוס וההשתלבות בתעסוקה
איתמר לוין
בג"ץ נענה לבקשת המדינה ודחה בחצי שנה את פקיעתו של ההסדר הנוכחי    ההסכמים הקואליציוניים קובעים שמתווה משרד הביטחון יועבר בחקיקה ובמקביל ייבדק מתווה לשירות אזרחי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il