ברלינר ציינה, כי מסמך הדגשים שקיבל ארדן להילולה בשנים 2017, 2018 ו-2019 היה העתק כמעט מדויק של השנים הקודמות. ארדן הגיב: "גם האירוע הוא אותו הדבר. אם יש חשש לטילים של חיזבאללה, זה מתווסף. ככל שהמתווה הכללי של האירוע נותר אותו הדבר, גם הדגשים שממליצים לשר לשאול נשארים קבועים". ברלינר: "יש לי תחושה לא נוחה מכך". היא ציטטה התכתבות פנימית של אנשי המשרד במרס 2018: "צריכים לעבור את האירוע השנה בבלגן הרגיל", והוסיפה: "הם מבינים שיש בלגן על ההר". ארדן: "בלגן הוא סוג של ביטוי. זה אירוע המוני שעשוי להיראות כבלגן. אני מסתכל על הסמכות והאחריות שלי". ברלינר: "מה שמטריד אותי, שיש שם תיאור מאוד פיזי של הצפיפות בהר ושל הסכנה. הם מדברים על צווארי בקבוק. אתה מקבל את המסמך הזה; אתה לא חושב שצריך לעשות משהו?". ארדן: "ודאי, אבל אין לי סמכות לתת הוראות מה לעשות בהר. אני יכול לבדוק האם המשטרה אחראית לתרחישים שונים. אני מציף את השאלות ומקבל את התשובות. כל השיח הזה נועד להרגיע אותי – שהמשטרה מכירה את האיום המרכזי ונערכת אליו". ברלינר: "אם בשנה א' יש צווארי בקבוק, בשנה ב' הבעיה צריכה להיפתר, כך שלא נגיע לבלגן הרגיל". ארדן: "צוואר בקבוק זה ביטוי סובייקטיבי. הוא יכול לסכן חיי אדם והוא יכול להיות נסבל, שהמשטרה יודעת לנהל את הכניסה והיציאה ממנו. אין לי יכולת לענות מעבר לזה. אני נסמך על אנשי המשטרה המקצועיים בשטח. המדינה צריכה לחיות ולקיים אירועים המוניים. אם המשטרה לא אומרת שהיא תסגור או תגביל את כמות הקהל, אנחנו לא יכולים לפקוד עליה אם המפקדים בשטח אומרים שהם יכולים להתמודד עם העניין הזה". ברלינר שאלה כיצד פעל ארדן לאחר שיו"ר ועדת הפנים דאז, דוד אמסלם, התריע שיש להבטיח שהעולים להר ישובו בשלום לבתיהם. ארדן השיב: "אני לא מבין את השאלה. שר הוא אחד עם שישה אנשים מול 32,000 שוטרים ואלפי אנשים בשירותי הכבאות וההצלה. צריך להבין את מגבלות הסמכות של השר, ודאי מול המשטרה שהחוק קובע את עצמאותה. קיימתי דיון והגעתי להר, אבל השאלה היא מה הסמכות שלי". ברלינר: "האם עשית מאמצים לפתור את הבעיה הזאת? לא לתת הוראה למפכ"ל, אלא לומר לו". ארדן: "אני לא זוכר מה היה בשיחות בעל-פה. האחריות שלי הייתה הניסיון להעביר את האחריות [למשרד לשירותי דת]. אם המשטרה אומרת שהאירוע צריך להתקיים, והייתי אומר 'תדאגו שלא יהיו צווארי בקבוק', היו אומרים שזה כסת"ח; איך אפשר למנוע את זה באירוע המוני".

בתשובה לשאלה מהו הלקח שלו מהאסון, אמר ארדן: "מי שיש לו סמכות סטטוטורית – צריך להפעיל אותה. צריך במידת הצורך לעמוד באומץ מול הציבור. עובדה שכעת הם [המשטרה] מגבילים אירועים". ברלינר: "לא היה חשש מפני העדר נתיבי מילוט שהם סטריליים לכיוון אחד?". ארדן: "ודאי, הנושא תמיד עלה והמשטרה תמיד אמרה שיש לה את היכולת להתמודד עם זה. אנחנו לא באים מתחום המשטרה וביטחון הפנים. אנחנו אנשי ציבור ולכן ועדת אור קבעה את הצורך בקצין משטרה בכיר לצידו של השר לביטחון פנים, שנותן לו דגשים. קיבלנו את הדגשים הנכונים. אם חסרים דגשים, צריך לשאול את אנשי המשטרה. הדגשים היו נכונים; המפקדים בשטח לא צלצלו מספיק בפעמוני האזהרה אלא עשו להפך". הרב מרדכי קרליץ: "הדיבור על מפיק הוא במידה מסוימת להעביר את האחריות למישהו אחר. אני לא מבקר את הבקשה הזאת, אבל אני לא רואה משטרה ששוברת את הראש כיצד לפתור את זה". ארדן: "הבקשה נכונה. כאנשי ציבור אנחנו מסתמכים על אנשי המקצוע שאומרים לנו מה צריך לעשות". שלמה ינאי: "כאשר מדובר בחיי אדם, השר צריך להיות פעיל ולפקח על הגוף". ארדן: "בגלל עוצמתה של המשטרה, מסקנות ועדת אור אינן מיושמות במלואן. לכן קצינים בשירות פעיל ולא קצינים בדימוס משרתים בלשכת השר". ינאי: "אתה מְמַנֶה את המזכיר הביטחוני לשר, לא המשטרה". ארדן טען שיש קושי של תקציב ותקן למנות קצין בדימוס; ינאי הגיב: "אם זה היה חשוב לך, היה מתגבר על הבעיות הללו". לדברי ארדן, "יש פה משהו בלתי הוגן כלפי הדרג המדיני. אתה יכול לבוא אליו בדרישה כאשר גורם מוסמך התריע שיש סכנה לחיי אדם, אבל פה יש דרג מקצועי שאמר שהוא יודע לטפל בזה". ינאי: "אם המשטרה אינה ממלאת את תפקידה, זו אחריות של השר". ארדן: "ואם לא אומרים לשר שהם לא מסוגלים? אם היו אומרים לי שלא מסוגלים לאכוף, הייתי אומר: תסגרו את האירוע. מעולם לא אמרה לי המשטרה שמספר הנוכחים בהדלקה עולה על זה שאישר המהנדס ושהם אינם מסוגלים לאכוף את זה". ינאי תהה, האם ייתכן שקציני משטרה לא אוכפים כדי לרצות את הדרג המדיני ולא לפגוע בקידומם. ארדן דחה השערה זו. ינאי: "האם מירון לא הפך להיות מצוות אנשים מלומדה, לסוג של שאננות והימנעות מבחינה בסיסית של סוגיות הגבלת הקהל והתשתית, שאם לא נטפל בהן זה יתפוצץ בפנינו?". ארדן: "אני לא חושב. הציבור החרדי סבל שם והציף את הבעיות. ההר הוא הר, המצב בשטח הוא המצב בשטח. אי-אפשר להמציא את המציאות מאפס. יש מי שמוסמך לסגור את האירוע אם הוא לא בטיחותי – המשטרה או נציבות כבאות והצלה. אם הם לא עושים את זה, אי-אפשר לבוא בטענות לדרג המדיני. צר לי מאוד שקציני המשטרה ראו את הדברים ולא הציפו אותם במלוא חומרתם".