לפני כחצי שנה נכנס לתוקף שלב א' של רפורמת הכשרות, שבו כל רב של רשות מקומית יכול להעניק פיקוח כשרות בכל אזור ברחבי הארץ. בעוד כחצי שנה, בינואר 2023, תיכנס לתוקפה הרפורמה במלואה, עם החלת שלב ב' של הרפורמה, לפיו תאגידי כשרות פרטיים, חברות פיקוח כשרות, יוכלו להעניק את הפיקוח הפרטי שלהם לעסקים המוכרים מזון. בכך יתאפשר לבעלי עסקים לבחור אם להמשיך לקבל כשרות מהרבנות המקומית, או לקבל פיקוח מגוף עסקי-פרטי.
במהלך החודשים האחרונים אספו בארגון כושרות מידע רב שהגיע מהציבור הרחב על המציאות החדשה של רפורמת הכשרות וערכו דוח מיוחד, שלדבריהם חושף כשלים רבים ופתחים להונאות כשרות שכבר מתבצעות ברחבי הארץ.
כעת, טוענים בכושרות, ניתן להגיד בבירור ש"הרפורמה לא שינתה את עולם הכשרות כפי שציפו שתעשה, ונרשמו רק מקרים בודדים של מעבר של בתי עסק לפיקוח של רב שפועל באזור אחר בארץ. חרף מספרם המועט של מעברי הפיקוח, בארגון הצליחו ללמוד את השפעתו של המהלך על עולם הכשרות: "מלבד מקרים בודדים שנובעים מבעיות שיפוט היסטוריות כמו במקומות בהם אין מועצה דתית מובהקת הנותנת שירותי כשרות או מועצה מקומית ללא מחלקת דת - ישנם בתי עסק שעברו מיוזמתם לרבנויות מקומיות סמוכות או אחרות".
"המשרד לשירותי דת לא קבע דיווח מוסדר ולא מפעיל אסדרה, כיצד צריך לבצע את המעבר בין כשרויות רבנות שונות, ולפיכך מקבלי ההחלטות אינם חשופים למידע הנוגע להיקף התופעה ומדוע החליט בית עסק לעבור לכשרות בפיקוח אחר".
בדוח צויינו מספר אירועים של נתינת כשרות ללא ידיעת הרב המקומי (ארבעה מקרים), ונכתב כי מדובר בתופעה מטרידה שחזרה על עצמה במספר מקרים. כך לדוגמה מפקח כשרות שאחראי על הנפקת תעודת כשרות העניק תעודות כשרות לעסקים מחוץ לתחום השיפוט של המועצה הדתית ללא ידיעת הרב המקומי וללא עדכונו. בעקבות פניית כושרות לרב המקומי הוא נחשף למקרה והתחייב שהכשרות תוסר בהקדם האפשרי.
במקרה אחר, חושפים בכושרות, ניתנה לסירוגין כשרות למזון בתוך כפר ערבי, ובעסקים שקיבלו פיקוח באופן זה נמצא ירק עלים ללא פיקוח מחרקים, ששווק לצרכן ככשר למהדרין.
נמצאו תשעה מקרים של החלפת הרבנות נותנת הכשרות על-ידי המשגיח עצמו, לאחר שהתברר שלא עמד בנהלי הכשרות, והוא אף לא מוסמך כמשגיח כשרות. למעשה, המשגיח פעל מול מספר העסקים מהם הוא מקבל את שכרו ועליהם הוא משגיח וביקש מהם לעבור לרבנות אחרת. זאת במקום לתקן את הליקויים שהרבנות המקומית דרשה, הרבנות החדשה לא מכירה את בעיות הכשרות הקיימות בעסקים אותם היא מקבלת לחסותה.
בכושרות מציינים כי רק רבנות מקומית אחת אימצה את רפורמת הכשרות בגלוי, וכי רבנות זו פועלת באופן יזום למתן כשרות מחוץ לאזור השיפוט שלה. לשם כך היא מקיימת שיתוף פעולה עם איגוד האולמות, וקיימה פגישת זום עם מספר בעלי אולמות על-מנת לשכנעם לקבל את כשרותה. בדוח הודגשו הנקודות העיקריות שעלו מתוך השיח בין בעלי האולמות לבין נציגי הרבנות המקומית:
- נהלי כשרות - במהלך השיח עם בעלי האולמות הצהיר נציג הרבנות שהיא איננה פועלת על-פי נהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל בשימוש בכרובית ובברוקולי קפואים ובתותים (בניגוד לנדרש בחוק שירותי הדת היהודיים). את מרבית בעלי האולמות הנוכחים הדבר לא סיפק והם דרשו הקלות נוספות (כגון שימוש בבשר לא מוכשר, אפשרות לפתוח את העסק בשבת לאינם יהודים ועוד).
- כוח אדם - כוח האדם של הרבנות הנ"ל מצומצם גם בתוך העיר שהיא ממונה על נתינת הכשרות בה. לצורך מתן כשרות ברחבי הארץ לא נוספו תקנים נוספים, והמפקח שאחראי על מתן הכשרות בכל העיר אחראי כעת גם על הכשרות במקומות שונים בארץ.
- השפעה על שוק הכשרות - מסקירה של חלק מהמקומות בהם הרבנות המקומית הנ"ל העניקה כשרות מחוץ למקומה ניתן ללמוד על השפעת המהלך על על שוק הכשרות: מלון במרכז הארץ שהתבקש לתקן ליקויי כשרות ע"י הרבנות המקומית בחר לעבור לרבנות אחרת. המעבר התבצע ללא כל פנייה לרבנות המקומית כדי להכיר את ליקויי הכשרות בעסק. אולם אירועים באבו גוש שהרבנות המקומית סירבה להעניק לו כשרות מפני שהוא פותח את שעריו בשבת למגזר הערבי, ועקב זאת בעבר קיבל כשרות מגוף שהוגדר כהונאה בכשרות - קיבל כעת כשרות מאותה רבנות מקומית ומאפייה שהפרה את האמון מול הרבנות מספר פעמים (על-פי הודאת בעל העסק), הרבנות המקומית הסירה ממנה את הכשרות, לאחר מכן אותה מאפייה פנתה לרבנות שנותנת כשרות ברחבי הארץ וקיבלה ממנה תעודת כשרות.
התזמון הנוכחי הוא גם חצי שנה לכניסת שלב ב' של רפורמת הכשרות לתוקף, מתן אפשרות לתאגידים פרטיים לתת פיקוח כשרות. "לקראת השלב הבא היו אמורים להתקיים הכנות מנהליות לשם ביצוע הפעימה השנייה, דבר שלא נעשה", אומרים בכושרות.
בכושרות מסבירים כי במהלך השנה הזו על המשרד לשירותי דת היה מוטל לבצע מספר פעולות שלא בוצעו, ואי ביצוען מעמיד בספק רב את היכולת של המאסדר בכלל ליישם את הרפורמה.
אלה הדברים המשמעותיים שהיו אמורים להיות מוכנים לקראת יישום שלב ב' ברפורמה, שעד היום לא בוצעו או הושלמו, כך לפי הדוח של כושרות:
- חוק הקנסות - חוק הכשרות עבר ללא עיצומים כספיים המעגנים את ביצועו. לעת עתה הוא משמש מעין 'המלצה' בלבד, כשהחוק איננו קובע ענישה למי שלא יעמוד בתנאים שנקבעו. מתן כהנא הבטיח להעביר חוק משלים שבו ייקבעו ענישה ועיצומים כספיים - חוק כזה לא עבר עד כה, ובמצב הפוליטי הנוכחי גם לא צפוי לעבור בקרוב.
- מערך ה'ממונה' - השלב השני של חוק הכשרות נשען כמעט כולו על ה'ממונה' שיוקם בתוך הרבנות הראשית לישראל, וינהל את מערך הכשרות המיועד. עד לרגע זה לא מונו בעלי תפקידים לתחום זה. לאחרונה הגיש המשרד לשירותי דת בקשה לפטור ממכרז לתפקיד ממונה משמעותי לתחום הזה, לכאורה בניגוד לכללי מנהל תקין.
- קביעת נהלים אחידים - בחוק נקבע כי כלל הכשרויות ידרשו לעבוד על-פי נהלים אחידים שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל. עד כה לא נקבעו נהלים כאלו ואף לא נעשה דבר כדי להתחיל בניסוחם.
"בניגוד לטענה לפיה עסקים רבים אינם מסתדרים עם הרבנות המקומית ויעברו לרבנות אחרת אם רק יתאפשר להם, הלכה למעשה גם לאחר כניסת רפורמת הכשרות לתוקף שוק הכשרות ברובו לא עבר שינוי נרחב, מרבית בעלי העסקים מעדיפים לעבוד עם המוכר והידוע, וכך גם דרישתם של מרבית הצרכנים, ועולם כמנהגו נוהג", אומרים בכושרות.
"גם הטענה שגורסת שתחרות תשפר את הכשרות, אינה מניחה את הדעת, ונראה כי דווקא החששות הרבים לגבי הורדת רף הכשרות במסגרת הרפורמה מתקיימים במקומות הבודדים שבהם היא מתבצעת, בין אם מדובר בכשרויות שניתנות שלא על דעת הרב המכהן, על-ידי משגיח סורר, ובין אם מדובר בכשרויות שאינן עומדות בנהלי הרבנות הראשית לישראל כנדרש, וללא הקצאת כוח אדם מספק כדי להעניק כשרות באזורים נרחבים כל כך".
בארגון מסכמים ואומרים כי "הלכה למעשה, בשלב זה רפורמת הכשרות מתקיימת ללא אסדרה מטעם המשרד לשירותי דת או הרבנות הראשית לישראל, ובלא יכולת מעקב או אכיפה על עסקים שעברו מכשרות מרבנות אחת לאחרת, עם מידע מדוע בוצע המעבר ואם הוא לא מנוצל להונאה צרכנית של צרכני המזון הכשר. דבר זה מביא בהכרח לירידה ברמת הכשרות, ומאפשר למחדלים והונאות בכשרות לפרוח".
מהמשרד לשירותי דת לא נמסרה תגובה.
