מחקר חדש בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ובמימונו, בשיתוף משרד הבריאות, מצביע על קשר בין חשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה לתחלואה בסרטן בשנים 2012-1967. תוצאות המחקר מתפרסמות במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. את המחקר ערך הפרופסור רענן רז מביה"ס לבריאות הציבור ומרכז הקיימות באוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם הפרופסור דוד ברודאי מהטכניון, הפרופסור גלעד טוויג מחיל הרפואה ומכון גרטנר, הפרופסור ליטל קינן-בוקר מאוניברסיטת חיפה ומהמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות וחוקרים נוספים. מחקר זה הוא בהתאם לסעיף 10 בהחלטת הממשלה לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה משנת 2015. המחקר מספק ראיות לכך שמגורים באזורים חשופים לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה קשורים להיארעות סרטן בשנים 2012-1967. המחקר מצא, כי בשנים הללו, חשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה נקשרה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן בין 7% ל-16% (לאחר תקנון למין, שנת לידה, סוג יישוב, ארץ מוצא, חשיפה לתחמוצות חנקן וציון קוגניטיבי) בתלות בהיקף החשיפה לזיהום אוויר תעשייתי, במקרים של: סרטן השד בנשים, סרטן מערכת העצבים המרכזית, סרטן ראש וצוואר, לוקמיה, מלנומה וסרטן בלוטת התריס. לצד בחינת מחלת הסרטן, המחקר מצא כי באותן שנים שנבחנו הייתה במפרץ חיפה תחלואה עודפת של מחלות אסטמה לצד מחלות אטופיות (אלרגיות) אחרות יחסית לקבוצת הייחוס של הנבדקים מחוץ למפרץ. עם זאת, בניגוד לסרטן, המחקר לא מצא שתחלואה עודפת זו נקשרה לחשיפה לזיהום אוויר תעשייתי, כיוון שבאזורים החשופים ביותר לזיהום התעשייתי לא נצפתה הימצאות יתר של המחלה. המחקר אינו שולל השפעות אפשריות של זיהום האוויר התעשייתי בחיפה על התקפי אסתמה (בילדים חולי אסתמה), או השפעה של זיהום זה על תוצאי בריאות אחרים. מחקר זה מראה שהשיעור המתוקנן לגיל של מחלות סרטן המדווח על-ידי משרד הבריאות בדוחות תקופתיים ביותר מעשור עלול להיות קשור לחשיפה לזיהום אוויר ממקור תעשייתי. הוא מספק חיזוק מדעי נוסף לצורך בפינוי של התעשיה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, והרחקתה מריכוזי אוכלוסייה. במארס 2022 אישרה ממשלת ישראל החלטה להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה בתוך עשור וקידום תוכנית לפיתוח תשתיות ומנועי צמיחה כלכליים במפרץ. החלטה זו התקבלה על בסיס הדוח המסכם של ועדת המנכ"לים שקודמה על-ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד ראש הממשלה, ובחנה את הנושא. בעשור האחרון המשרד להגנת הסביבה פועל רבות להפחתה משמעותית של פליטות חומרים מזהמים במפרץ חיפה. בין היתר, הוביל המשרד את התוכנית להפחתת זיהום אוויר במפרץ חיפה בשנים 2020-2015 - כלומר, אחרי השנים שנבדקו במחקר. לאורך השנים חל שיפור משמעותי באיכות האוויר במפרץ חיפה: בשנות התוכנית נרשמה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים במפרץ - שכוללים חומרים מסרטנים. התוכנית שמה דגש על פליטות מזהמים אלה ואף הצליחה בכך מעבר ליעד שהוצב (שהיה 48% ביחס לפליטות בשנת 2014). בנוסף, לאחר השנים שנבדקו במחקר התרחש מעבר לגז מחצבים, שהוריד בצורה משמעותית את תחמוצות החנקן, אשר זיהמו ופגעו בבריאות הציבור. לאורך השנים המשרד מבצע פיקוח ואכיפה כנגד המפעלים, שימועים, התראות, צווים ועיצומים כספיים על הפרות. על-פי דוח המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2020, במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 44% עד 95% משנת 2012 ועד 2020, תלוי במזהם.

עוד על המחקר

אזור מפרץ חיפה הוא אחד המטרופולינים הגדולים בישראל ומכיל אזור תעשיה גדול ומגוון הכולל בין השאר בית זיקוק ומתחם פטרוכימי, תחנת כוח ומפעלים רבים. מפרץ חיפה אינו חריג כיום בישראל מבחינת ריכוזים של מזהמי קריטריון באוויר בהשוואה למטרופולינים אחרים בישראל, אולם מרשם הפליטות לסביבה ונתונים אחרים מראים שמתקנים רבים במפרץ פולטים כמויות ניכרות של תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) ומתכות כבדות, שחלקן מזיקות לבריאות האדם. המחקר שבוצע במסגרת הקול הקורא של המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, בחן את הקשר בין זיהום האוויר התעשייתי לתחלואת סרטן, אסטמה ומחלות אטופיות (אלרגיות) אחרות במפרץ חיפה. המחקר עבר ליווי ואישור ביצוע על-ידי ועדה מלווה שכללה את אנשי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, המתמחים בתחום. החשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה הוערכה על-ידי מודל חשיפה שנבנה לצורך מחקר זה, בהתבסס על נתונים של גופרית דו-חמצנית מתחנות הניטור בשנים 2002-2004, באזורים שבהם ניתן היה ליחס ריכוזים אלה במידה רבה לפליטות ממקורות תעשייתיים. אוכלוסיית המחקר לבחינת הקשר למחלת הסרטן במבוגרים כללה את כל המתבגרים בגילים 20-16 שנולדו בישראל ומצבם הרפואי הוערך לצורך גיוס צבאי על-ידי חיל הרפואה הישראלי מ-1967 עד 2012, מהם 59% גברים. בסך הכול, נבחנו 2,187,317 מתבגרים. זמן המעקב החל בתאריך הבדיקה והסתיים במועד אבחון הסרטן הראשון, מוות או סיום המעקב (31.12.2012), המוקדם מביניהם. השנים הללו שנבחנו הן לפני ההפחתות המסיביות שבוצעו במפרץ חיפה, ולפני התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר במפרץ שהוביל המשרד. בנוסף, המעבר לגז מחצבים הוריד בצורה משמעותית את תחמוצות החנקן, אשר זיהמו ופגעו בבריאות הציבור. הקשרים שנמצאו במחקר בין זיהום האוויר התעשייתי במפרץ חיפה לתחלואת סרטן תואמים השפעה סיבתית של זיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה על הסיכון למחלות אלו בהתאם לידוע בספרות המדעית. עם זאת, לא נמצא קשר עם סוגי סרטן שידועים כקשורים לזיהום אוויר באופן מובהק (למשל סרטן הריאה). עוקבת הסרטן במחקר כללה מעקב של 41,696,278 שנות אדם. במשך 45 שנים, 47,129 משתתפים אובחנו כחולי סרטן, עם שיעור היארעות גולמי של 142.8 מקרים ל-100,000 שנות אדם בקבוצת הלא חשופים - תושבי שאר הארץ, ו-171.5, 171.7 ו- 174.8 מקרים ל-100,000 שנות אדם בקבוצות החשיפה הנמוכה, בינונית וגבוהה במפרץ חיפה, בהתאמה. הסרטן הנפוץ ביותר באוכלוסייה כולה, כמו גם באוכלוסיית מפרץ חיפה, היה סרטן השד בנשים, ולאחריו מלנומה. בקרב גברים, הסרטן הנפוץ ביותר היה באיברי הרבייה. המחקר מצא, כי בשנים 1967-2012, חשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן בטווח של 7%-16% (לאחר תקנון למשתנים הרלוונטיים) יחסית לשאר הארץ, במקרים של סרטן השד בנשים, סרטן מערכת העצבים המרכזית, סרטן ראש וצוואר, לוקמיה, מלנומה וסרטן בלוטת התריס. הסיכון המוגבר לסרטן כלשהו עשוי להצביע על כך שחשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה מכילה מספר חומרים כימיים הפועלים במנגנונים ביולוגיים שונים כדי להגביר את הסיכון למחלות סרטן שונות. עם זאת, לא הייתה לחוקרים האפשרות לקחת בחשבון גורמים שעשויים להיות משמעותיים גם הם בהתפתחות סרטן, כגון עישון או כל חשיפה תעסוקתית רלוונטית.