היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, הודיעה (29.5.23) לפרקליטיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי היא אינה מוכנה לנהל הליך גישור פלילי במשפטו. בכך דחתה מיארה את ההצעה שהועלתה לפני חודשיים, במסגרת הדיונים על המשך ניהול התיק. הדיונים התקיימו בפני השופט עודד שחם, אחד משלושת חברי ההרכב הדן בתיק בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעת הפסקה בדיוני ההוכחות. את ההצעה העלה עו"ד ז'ק חן, סניגורם של בני הזוג שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ, בציינו את המחיר האישי, הנפשי והכלכלי הכבד שהשניים משלמים. ההצעה הועלתה בידיעת סניגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן-צור. שחם המליץ לצדדים - ובמיוחד לתביעה - לפנות למסלול זה, וסוכם שמיארה ובן-צור ימסרו במקביל את תשובותיהם. כעת הודיעה, כאמור, מיארה להגנה שהיא דוחה את ההצעה. המשמעות היא, שמיארה תהיה מוכנה רק לדון על הסדר טיעון עם מי מהנאשמים אם סניגוריהם יבקשו זאת - והסיכוי לכך הוא קלוש מאוד. גישור פלילי הוא הליך המתנהל בדלתיים סגורות בפני שופט שאין לו קשר כלשהו לתיק, ואשר יכול לנהל שיחות נפרדות עם הצדדים כדי לשמוע את עמדותיהם ואת מרחב המו"מ של כל אחד מהם. השופט מביע בצורה ברורה את דעתו לגבי הסיכויים והסיכונים של כל צד, ואם המגעים מתקדמים די הצורך - מציע הסדר לסיום התיק. הגישור אינו מחייב בצורה כלשהי את הצדדים ולא נמסר דיווח עליו לאיש. הצעתו של חן נועדה לנסות ולסיים את ההליך, הנמשך מזה שלוש שנים ואשר אם יתנהל עד סופו - יגיע לפסק דין בבית המשפט המחוזי רק בעוד שלוש-ארבע שנים. פסק דין חלוט בבית המשפט העליון עשוי להצריך שנה-שנתיים נוספות. החקירות בתיקים השונים החלו בשלהי 2017 ובראשית 2018, כך שמדובר על כעשר שנים עד למועדו המשוער של פסק דין חלוט. במקביל, חלו התפתחויות משמעותיות במשפט ומחוצה לה: ראיות נוספות שהציגה ההגנה החלישו את עמדת התביעה, בני הזוג אלוביץ ביקשו לבטל את האישום בטענה להגנה מן הצדק, נתניהו צפוי להגיש בקשה דומה, וכמובן - הרפורמה המשפטית על כל השלכותיה. בלא שהדברים ייאמרו במפורש, ברור לכל הצדדים שהסדר במשפט נתניהו יוריד מעל הפרק את הרפורמה, או לפחות ירכך אותה במידה ניכרת כך שניתן יהיה להעביר אותה בהסכמה רחבה. במקביל הזהיר בן-צור את נתניהו, כי יתפטר מייצוגו אם הרפורמה תאושר במתכונתה המקורית.