ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): "פטור גורף לא יקרה, ואני לא היחידה בסיעתי שחושבת כך, [אני] פשוט היחידה שאומרת את זה בפה מלא, אבל זה לא יקרה. מפלגת שלטון לא יכולה להיגרר לשיח כזה. עם כל הכבוד להסכם הקואליציוני, ואף אחר לא רוצה למוטט ממשלה טובה, צריך לדחות את החקיקה, והקואליציה מספיק חכמה לעשות זאת. המצב החקיקתי והפסיקתי מאפשר זאת, כדי לשקם את החברה הישראלית ולהביא את החוק לפתרון מושכל. השיקול הוא אחד ויחיד, חובה אזרחית אל מול זכות אזרחית. אבל גם אם היה נחקק החוק, בניגוד לדעתי, לא הייתי שוקלת להגיד לילדיי לא להתגייס. אתרום לחברה גם אם מי שעומד מולי לא תורם לה".

ח"כ עמית הלוי (הליכוד): "אני יכול להבין את התשובה האוטומטית הזו לשאלה כזו אל מול פטור גורף מגיוס לציבור החרדי. אני לא יכול להבין נתון אחר מהסקר שלכם - 21% אומרים שלגיטימי להימנע משירות בגלל עמדות פוליטיות, שמתקבלות באופן דמוקרטי בפרלמנט והופכות לחוקים הנוגעים למערכת המשפט. זה נתון מבהיל. הקריאות הבוטות לסרבנות שהיא אינה מצפונית, אלא סרבנות גורפת, מאתגרות את מודל צבא העם לא פחות". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "אני חוזר להצעתי מהדיון הקודם - אם אנו באמת רוצים להתקדם, אני לא חושב שיש לנו ברירה אלא ללכת להוראת שעה ולא לחוק קבוע, מבלי לקבע, כמובן, את חורבנו של צבא העם. אני חושב שההיעדרות של חברי הכנסת החרדים מהדיון היום, הופכת אותו למעין דיון במעמד צד אחד. המסר הוא לכאורה שיש להם הבטחה קואליציונית ולכן הם לא חלק מהשיח כאן. זה פוגע ביכולת שלנו לקיים דיון ובסוף זה יכול לפגוע גם בהם".

הד"ר ערן שמיר, בורר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "המכון עוסק שנים רבות במודל צבא העם ובלחצים השונים המופעלים עליו. אחד מהם הוא שינויים נורמטיביים בחברה, שהביאו לכך שכיום ערך השליחות הוא ממש לא האלמנט היחיד בבחירת מסלול שירות. באוכלוסייה היהודית יש העדפה ברורה לשירות בתפקידים טכנולוגיים, להם פוטנציאל תעסוקתי גדול יותר לאחר השירות. "אנו מזהים שינוי מגמה ביחס נושא גיוס החובה, וכיום 47% מהנסקרים השיבו שיותר נכון לעבור למודל של צבא מתנדבים בשכר, בעוד 41% אמרו שצריך להישאר במודל גיוס החובה. זאת, כאשר רק לאחרונה שמענו את הרמטכ"ל אומר כמה חשובה לצה"ל היכולת לבחור את הטובות והטובים ביותר, כאשר כולם באים בשעריו. גם תמורת תגמול משמעותי ביותר, מודל של מתנדבים בשכר לא מבטיח שהטובות והטובים ביותר יבחרו לבוא לצה"ל. "לפני מספר שבועות שאלנו את הציבור עד כמה לגיטימי או לא לגיטימי לנקוט מהלכים של הימנעות משירות חובה על רק אפשרות הפטור מגיוס לחרדים. 40% מהציבור היהודי ענו שזה לגיטימי. זה נתון שחייב להדהד, כי הוא מעלה את השאלה האם באמת נוכל להמשיך ולקיים את צבא העם". איתי סתת, מנהל המחלקה הציבורית בארגון החילוני הרדיקלי "ישראל חופשית": "עקרון השוויון הוא קו פרשת המים כאשר מדברים על חוק הגיוס. חוק שהשוויון הוא עיקרון בסיסי ויתקבל בברכה בציבור, וחוק לא שוויוני רק יוביל לפגיעה במדינה. בשיח על גיוס החרדים דיברו על גיוס שלא בכפייה, אבל לי אין את האפשרויות שיש לאוכלוסיות אחרות - איש לא שאל אותי אם בא לי להתגייס. בנוסף, מדברים על מכסות גיוס, אבל הגיוס הוא חובה של הפרט, לא של קבוצה. כשנותנים לקבוצה מסוימת לקבוע את מי היא שמה על המוקד, בעוד אחרים לא יבצעו את החובה, יש פה עיוות מוחלט של תפיסת זכויות וחובות של הדמוקרטיה ופתח להרבה מאוד עוולות". עו"ד איילת השחר סיידוף מ"אימהות בחזית": "אנו אלה שעושות את הילדים האלה לטובים ולטובות ביותר, ואנו צריכות לחנך אותם לזה. זה חייב לבוא בתנאים של אי-אפליה ושוויון. אנחנו נלחמות לשירות שווה לכולם, כדי לעשות חברה אזרחית טובה יותר. יש פתרונות ויש מתווים והרי גם היום בתוך הצבא אין שוויון מלא בנטל, אבל לכולם יש תפקיד וכל אחד משרת כפי יכולתו. מתווה שבבסיסו הוא שוויוני יכול לעשות גשר בעם - זו גודל המשימה פה, לא רק לשמור על הצבא אלא לשמור על המדינה כולה".

ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): "אל מול הנתונים המרכים על כרסום במודל צבא העם לאורך השנים, המודל של צבא העם חייב להישאר המצפן שלנו. 50 שנה לאחר מלחמת יום כיפור, ברור כי לא הגנרלים, לא הדרג המדיני ולא ועדת החוץ והביטחון ניצחו במלחמה, אלא החיילים בשטח ורוח הלחימה. רוח הלחימה זו תולדה של שליחות, אומץ לב ותעוזה. ככל שהמניע הערכי של השליחות הולך ותופס נפח קטן יותר בתפיסת העולם של הצעיר המתגייס, המודל שלנו מוצב בסכנה. זאת, כאשר האיומים רק הולכים וגדלים". יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: "אם הייתי מנסה לסכם את הדיונים, כמתבונן מהצד, זה קצת נשמע כ'תוכנית כבקשתך'. לא אתגייס כי הממשלה מעבירה חוקים, לא אתגייס כי החרדים לא מתגייסים, לא אתגייס כי בג"ץ מחייב גיוס נשים ליחידות - ולא הבנתי מי יתגייס בסוף. סיסמאות לא קידמו אותנו 75 שנה, ואנו חייבים להגיע למתווה פרקטי, שמבוסס על שוויון עם ראייה כוללת של צרכי הביטחון. חשוב גם שלאותו מתגייס תהיה גם את תמיכת המשפחה והחברה שלו. גם את האוכלוסייה הערבית ספק אם נראה משרתים בסיירת מטכ"ל או ב-8200, אבל יש בהחלט מקומות הם יכולים לשרת, למשל בכוחות ההצלה וביטחון הפנים. אם נהיה פרקטיים נוכל להגיע לתוצאות, ונגבש את המשך הדרך שלנו בוועדה בכדי לנסות להגיע למסקנות ישלבו את התחומים השונים".