"הכרה כעת ברשות הפלשתינית כמדינה תהיה טעות עצומה. המערב ממעיט בעומק הטראומה שעברה ישראל ב-7 באוקטובר וחייב להבין שאין היתכנות לפתרון שתי המדינות, כל עוד ישראל אינה בטוחה שהמדינה הפלשתינית לא תהיה בסיס למתקפה נוספת". כך אומר (21.2.24) רוברט גייטס, שהיה שר ההגנה של ארה"ב וראש ה-CIA, ואחד המומחים הבולטים בארה"ב למדיניות חוץ.
גייטס היה ראש ה-CIA בשנים 1993-1991 ושר ההגנה בשנים 2011-2006, תחת הנשיאים
ג'ורג' בוש הבן ו
ברק אובמה, כך שמדובר באיש מקצוע בכיר שאינו מזוהה פוליטית. הוא דיבר במפגש מקוון למנויי וושינגטון פוסט בהנחיית בעל הטור הבכיר דייוויד איגנציוס, אשר שאל את גייטס מה היה מייעץ לנשיא
ג'ו ביידן כאשר נראה שהוא מצוי במסלול התנגשות עם
בנימין נתניהו.
גייטס השיב: "ארה"ב צריכה להבין, שלא כמו בנושאים רבים אחרים - בנוגע לפתרון שתי המדינות יש לנתניהו תמיכה רבה בישראל. הממשל ממעיט בהערכת ההשלכות הטראומטיות של 7 באוקטובר על מדינה שהוקמה כדי שלא תהיה עוד שואה ולא יהיו עוד פוגרומים. הממשל צדק בתמיכתו העזה בישראל, וצדק גם כאשר דרש ממנה להגביר את הסיוע ההומניטרי ולפעול לצמצום הפגיעה באזרחים. אבל קשה מאוד לעשות זאת, שכן חמאס מתמקם בכוונה בין אזרחים, וכך אי-אפשר לפגוע בו בלי לפגוע בהם.
"עלינו לומר שבסופו של דבר הפתרון המעשי היחיד הוא שתי המדינות, אבל להכיר בכך שהדרך ארוכה מאוד. הכרה כעת ברשות הפלשתינית כמדינה תהיה טעות עצומה. צריך להתחולל תהליך ארוך בתוך הפלשתינים עצמם, בסיוע מדינות ערב, כך שבהמשך הזמן ישראל תוכל לקבל מידה מסוימת של ביטחון שמדינה פלשתינית לא תהווה סכנה לעוד 7 באוקטובר. זה יקח זמן; אי-אפשר לעשות את זה עכשיו. צריך לבנות אמון מצד ישראל, וזה מה שהדיפלומטיה העולמית לא מבינה.
"צריך לומר: כן, צריך שתי מדינות, אבל זה המסלול ארוך הטווח. היו לי הרבה מחלוקות עם נתניהו, אבל הוא צודק באומרו: עם מי אני נושא ונותן - עם הרשות הפלשתינית שמוכנה להכיר בישראל, או עם חמאס שרוצה להשמיד אותה? עד שנוכל לתת לישראל ביטחון כלשהו בנושא הזה, לא תהיה הסכמה בתחום הדיפלומטי".
ארה"ב צריכה לפנות לעם הרוסי
גייטס התייחס בהרחבה לרוסיה ולמלחמה באוקראינה. להערכתו,
ולדימיר פוטין חיסל את מנהיג האופוזיציה אלכסי נבלני משום שלהערכתו לא ישלם מחיר כלשהו - לא בתוך רוסיה ולא בזירה הבינלאומית - ומשום שרצה להבטיח שלא תהיה לו התנגדות כלשהי בבחירות בעוד שלושה שבועות. "פוטין אינו חושש מן המערב, שכן המשק הרוסי התאושש מן העיצומים, קופתו מלאה בזכות ייצוא הנפט והוא רוכש מוצרים מסין, טורקיה ומדינות אחרות. הוא מאמין שהמערב כבר עשה כל שביכולתו למרר את חייו, כעת עמידתו של המערב מתחילה להתפורר ומצבו ישתפר", הסביר גייטס.
לדעת גייטס, לארה"ב אין עיצומים ממשיים נוספים שהיא יכולה להטיל על רוסיה ופוטין ושטרם הטילה. לעומת זאת, היא אינה משתמשת ביכולות התקשורת שלה במדיות השונות כדי להבהיר לרוסים שהם נשלטים בידי משטר מושחת ורצחני, כפי שעשתה בידי בריה"מ. מהלך כזה יכול לסייע לאופוזיציה הקיימת או ליצור אופוזיציה חדשה, סבור גייטס, והוא מצריך החלטה אסטרטגית מצידו של ביידן.
לגבי המלחמה באוקראינה אמר גייטס, כי הוא חושש שהמצב אינו קיפאון אלא תנופה רוסית, הבאה לידי ביטוי בהתקפות לרוחב החזית בת 1,000 הק"מ, תוך ניצול יתרונם בתחמושת. "הרוסים חשים שהגלגל התהפך לטובתם, גם אם עוד יש להם הרבה מה להשיג". גייטס שיבח את הסיוע הכלכלי האירופי לאוקראינה, בסך 50 מיליארד אירו, אך הדגיש שאירופה אינה יכולה להעניק סיוע צבאי של ממש משום שהמלאים שלה קטנים והייצור המוגבר יבוא לידי ביטוי לכל המוקדם בשנה הבאה. הסיוע הצבאי חייב להגיע מארה"ב, כך כרגע הוא תקוע בקונגרס.
"גם כאשר ארה"ב העניקה סיוע צבאי משמעותי לאוקראינה, כמו טנקים ומטוסים, זה תמיד בא אחרי חודשים רבים של דיונים", האשים גייטס. לדעתו, יש לסייע לאוקראינה לבצע פעולות כגון הריסת גשר קרץ המחבר את השטח הכבוש לחצי-האי קרים, להן תהיה השפעה פסיכולוגית משמעותית. לצד זאת, יש לסייע לה להחזיק מעמד במזרח המדינה כדי שלא תפסיד שטח נוסף.
איגנציוס שאל האם יש לנהל במקביל מאמץ דיפלומטי וגייטס השיב: "לא נראה שיש על מה לשאת ולתת; פוטין אינו מראה סימנים שהוא מוכן לדבר על משהו. לאוקראינה יהיה קשה מאוד לקבל בחזרה בעתיד הנראה לעין את ארבעת המחוזים הכבושים במזרחה ואת קרים. אנחנו צריכים להימנע מהכרה בכיבוש הרוסי שלהם, ואולי תחת שלטון רוסי אחר יהיה מקום להחזרתם לאוקראינה; זה לא יקרה במשמרת של פוטין".