תנועת משמר הדמוקרטיה מבקשת מבג"ץ (12.5.24) לקבוע, כי עורך דין פרטי ייצג בנושא גיוס החרדים רק את הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, ולא את יתר הגורמים המשיבים בעתירה - משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד החינוך וצה"ל. התנועה מבקשת לבטל את החלטת הממשלה מן השבוע שעבר, לפיה הייצוג הנפרד יהיה לכל הגורמים הממשלתיים, מאחר שהיועצת המשפטית, גלי מיארה, צפויה לתמוך בקבלת העתירות. הדיון בנושא יתקיים ב-2.6.24 בפני הרכב בן תשעה שופטים. מיארה אישרה ייצוג נפרד לממשלה כגוף, אך הבהירה שיתר הגורמים הממשלתיים מיוצגים כמקובל בידי הפרקליטות - כך שלמעשה הם אמורים ליישר קו עם עמדתה-שלה. מיארה סבורה, שיש לבטל את החלטת הממשלה מן השנה שעברה על הימנעות מגיוס החרדים ולהתחיל לגייסם כעת, משום שאין בסיס חוקי להמשך הפטור. הממשלה צפויה לאשר השבוע מתווה חדש, שמשמעותו המעשית היא המשך הפטור הנרחב. התנועה טוענת, כי החלטת הממשלה יוצרת משבר משטרי, שכן בעקבותיה "עלולים נושאי משרות ציבוריות במשרדי ממשלה, בצה"ל וברשויות שלטון נוספות להימצא במצב של אי-ודאות משפטית, כאשר הם אינם יודעים לאילו הנחיות משפטיות מוטלת עליהם חובה לציית. זהו מצב בלתי נסבל שיש חובה להפסיקו בהקדם האפשרי, והוא מחייב פעולה דחופה על-מנת לפוגגו ולייצר ודאות משפטית ומשטרית. "הדחיפות הרבה המתחייבת בפעולה מצד בית משפט נכבד זה, נובעת מכך שכבר כעת ישנם משרדי ממשלה שעשויים שלא לשעות להנחיות המשפטיות של השירות המשפטי הממלכתי, לרבות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה שהם זרועה הארוכה של היועצת המשפטית לממשלה. בנסיבות אלה, מתקיים משבר משטרי הלכה למעשה כבר עכשיו, או למצער מתקיים חשש למשבר כאמור כבר עתה". לדעת התנועה, על בג"ץ להורות להמשיך את הנוהג הקבוע ולפיו היועץ המשפטי לממשלה הוא המאשר ייצוג נפרד וקובע את היקפו. לטענתה, החלטה זו של הממשלה "מנוגדת לדין, לפסיקתו העקבית של בית המשפט העליון ולעקרונות יסוד של שלטון החוק; מהווה חריגה של הממשלה מסמכותה; ואף התקבלה בהליך שלא היה כדין". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד יובל יועז, אוהד שפק ורינה רמתי.