יש למנות קצין ביטחון ייעודי לבית המשפט העליון, יש לקבוע נוהל לטיפול בתיקים רגישים בבית משפט זה, ובלשכה של כל אחד משופטיו צריך להיות לפחות עוזר משפטי אחד (מתוך שלושה) בעל סיווג ביטחוני גבוה. כך ממליץ הצוות שבדק את הדלפת טיוטת פסק הדין בנוגע לעילת הסבירות. עמית סגל פרסם בחדשות 12 בדצמבר שעבר כמה קטעים מטיוטת פסק הדין, ובעיקר את השורה התחתונה: קבלת העתירות ברוב של שמונה שופטים נגד שבעה. היה זה מספר ימים לפני פרסום פסק הדין, שהיה אבן דרך במחלוקת סביב הרפורמה המשפטית. הדוח הוכן בידי מנהל בתי המשפט דאז, מיכאל שפיצר, ומי שהיו בכירים בשב"כ - אייל דגן וחגי אבימור. הוא לא הצליח לאתר את מקור הדליפה ומתרכז בעיקר במסקנות רוחביות. ביחס להדלפת טיוטת בג"ץ הסבירות נכתב בדוח: "ההנחיה שניתנה הייתה להפיץ את חוות הדעת במעטפות סגורות. בלשכה אחת [של שופט] ניתנו הנחיות ברורות לא לצלם, לא לסרוק ולא להפיץ עותקים נוספים של חוות הדעת. בלשכות אחרות, לעומת זאת, חוות הדעת צולמו נסרקו ואף הופצו במייל. בחלק מהלשכות הטיוטות היו גלויות ונגישות בלשכה. עוד נמסר בשיחות שקיימנו, כי היו עוזרים משפטיים ומתמחים שלקחו עותקים של חוות הדעת לעבודה בחדרים בבית המשפט מחוץ לקומת הלשכות, ובמספר מקרים הטיוטות אף הוצאו מבית המשפט, כדי שעוזרים משפטיים יוכלו לעבוד עליהם בבתים או במהלך שירות מילואים". במישור הרוחבי נאמר בדוח: "מטבע הדברים לא ניתן לסכור הרמטית את נושא דליפת המידע מבית המשפט העליון. על כן מסקנות הצוות היא, כי יש צורך לייצר כללים ארגוניים אחידים ברורים ככל הניתן, כחלק ממסגרת ארגונית של אבטחת מידע". לדברי הצוות, "למעשה אין אחידות במשמעות שאותה נותנים העובדים למושגים האמורפיים של דיסקרטיות או חובת סודיות, והיא נתונה לפרשות אישית המבוססת גם על הנחיות שניתנות בלשכה על-ידי השופט או השופטת שאיתם הם עובדים". הצוות מציין, כי "אין הגדרה ברורה מה מצופה מכל אחד ואחת, ומול איזה מעגלים. למשל, בחלק מהלשכות מקובל לשמור על סודיות המידע בתוך הלשכה. אין גם הנחיות ברורות באשר לאיסור על קשים עם גורמי חוץ או ביחס לסוגי המידע שאסור להוציא פיזית מבית המשפט. בפגישות שקיימנו עלה חוסר בהירות ביחס לשאלה אם ניתן להוציא פיזית טיוטות של פסקי מבית המשפט טרם פרסומם. מדובר במצבים שבהם עובדות ועובדים ביקשו לעבוד מהבית על חוות דעת".