הרב קלמן בר, שכיהן עד כה כרבה הראשי של נתניה, נבחר (יום ה', 31.10.24) לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל. הסיבוב השני בבחירות, שנערך בין השעות 12:00 ל-16:00 בבניין הרבנות הראשית בירושלים, קיבע את מעמדו של הרב בר ברוב של 77 קולות מתוך 136 [140 בעלי זכות הצבעה], המהווים 57% מהקולות, מול 58 קולות (43%) לרב מיכה הלוי, רבה של פתח תקוה. בסיבוב הבחירות הראשון, שנערך בסוף חודש ספטמבר, התקיים תיקו בין שני המועמדים – הרב בר והרב הלוי – כששניהם קיבלו 40 קולות כל אחד. ועדת הבחירות קיבלה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה לפיה אין להכשיר פתק אחד נוסף שנמצא בקלפי, ולכן הוחלט על קיום סיבוב נוסף. הרב בר, שזכה לתמיכתן של חב"ד ודגל התורה, הצליח לגבור על הרב הלוי, מועמדם של השרים אריה דרעי (שס) ובצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית). מועמדותו של הרב בר נחשבת מתונה יותר מהמועמד החרדי-לאומי הרב הלוי, שנתמך באופן רחב במגזר השמרני הממלכתי. במהלך הקמפיין הדגישו תומכיו של הרב בר את עמדתו הפטריוטית – הוא נוהג לומר הלל ביום העצמאות ואף לשמש כשליח ציבור, בניגוד לתדמית החרדית הקפדנית של המגזר. יו"ר הציונות הדתית התקשר לרב בר וברך אותו על היבחרו. סמוטריץ' איחל לו ולראשון לציון הנבחר הרב דוד יוסף "הצלחה רבה בתפקיד ובמשימה החשובה של חיזוק אחדות ישראל וקידוש שם שמיים". שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, בירך את הרב בר ואמר: "בחירתו של הרב בר היא בשורה חשובה למסורת ישראל. אני נושא תפילה להצלחתו ולהגדלת האהבה לתורה ולעם". ארגון חותם הביע ברכה ותמיכה בניצחונו של הרב קלמן בר והדגיש כי הרבנות הראשית היא נדבך רוחני חשוב למדינת ישראל כמדינה יהודית, בעלת יכולת לחזק את העם ולחברו לשורשיו. הארגון הביע ביטחון בהצלחת הרבנים לעמוד על משמר ההלכה ולפעול לחיזוק הזהות היהודית בתקופה של אתגרים רוחניים וחברתיים. לעומתו, ארגון עתים מתח ביקורת חריפה על התנהלות השר סמוטריץ' בתמיכה ברב הלוי, והציג את המהלך ככישלון פוליטי וערכי. הארגון טען כי מהלכיו פגעו באחדות רבני הציונות הדתית, ואף פגעו בכבודם וביכולתם להביא לייצוג הולם של רב ציוני-דתי במשרת הרב הראשי. הרב קלמן בר יכהן בתפקידו למשך 10 שנים, כאשר במחצית מהתקופה הוא צפוי לכהן גם כנשיא בית הדין הרבני הגדול. מדובר באירוע תקדימי שכן זוהי הפעם הראשונה שבה מתקיים סיבוב שני בבחירות לרב הראשי, לאחר שבסיבוב הראשון לא הושגה הכרעה.