מרציאנו תפס מקום מכובד ברשימת-היעדים המודיעיניים עוד לפני שהתבררה מעורבותו במעקבים אחר המתרחש בדירת-המסתור. ביחידה הסמויה ידעו על הניסיונות שלו להיכנס לעסקים כאילו-לגיטימיים במקומות שבהם נמצא גם מיכאל שוורץ.
זה היה לנוהג מקובל בעולם הפשע; מתחברים להון הגדול - ומשם מחפשים דרך למערכות- השלטון המוניציפלי. היתרי-בנייה מפנקים תמיד מפתים את מי שמחפש דרכים לעשות הרבה כסף. רק קשר בלתי-אמצעי עם ראש-הרשות המקומית יכול לסייע לשינויים בהיקפם של היתרי-הבנייה.
תמיכה כספית מאסיבית בתקופת-הבחירות תמיד מסייעת לפתוח דלתות. רק מעטים מבין המתמודדים לתפקיד ראש-רשות מקומית, גדולה כקטנה, עומדים בפיתוי.
אחר-כך 'התורמים' מוגשים את החשבונות לפירעון.
בשלב מתקדם יותר, מחפשים דרכים גם לאורגנים של השלטון המרכזי. כרטיס-כניסה קבוע לבניין-הכנסת מהווה מעין סמל-סטאטוס שהמחזיק בו מרבה לנופף בו.
לאחר הערכת-מצב מאוד יסודית, הוחלט להשקיע במרציאנו מאמץ מיוחד. מעקבים מסביב לשעון עולים הרבה כסף. הם גם גורמים לכך שחקירות אחרות נפגעות בגלל מחסור בכוח אדם
המידע שהגיע ליחידה הסמויה היה מאוד מטריד. נוכח הרקע שלו, לא היה למעריכים כל ספק שמתפתחת לנגד עיניהם סכנה של ממש לשלטון-החוק במדינת-ישראל.
המעריכים ידעו, כמובן, על אביו שמת בין כותלי בית-הסוהר. הם גם ידעו כיצד הדבר השפיע על בנו. לכן, הם ביקשו להאזין לשיחות בדירת-הגג שלו.
בדירה הזאת התגורר מרציאנו עד שהוא הכיר את יעלה ועבר עימה לבית במושב. הדירה הייתה ממוקמת בבניין מפואר שבו התגוררו כמה וכמה מן האישים הבולטים במשק הישראלי. הרצל מרציאנו, יליד בת-ים, חיפש להיות קרוב אליהם.
על-פי רשות מיוחדת שנתן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהתחדשה מעת-לעת, הותקנה האזנת-קבע על הטלפונים הקוויים בדירה. הוראות-החוק חייבו את חידוש הרשות בכל פרק זמן קצוב - וכך נעשה.
כך גם למדו ביחידה הסמויה על-כך, שמרציאנו נוהג לשכור חדרים בבתי-מלון, מעת-לעת, לכמה שעות בכל פעם. המטרה הייתה קיום מפגשים חסויים בתקווה שאוזנם הכרויה של השוטרים העוקבים אחריו, ללא-הרף, לא תוכל לשמוע את תוכנן של השיחות.
על המעקבים אחריו למד מרציאנו לגמרי במקרה באחת הפעמים שבהן הוא ישב עם יעלה במסעדה קטנה ברחוב אבן גבירול בתל אביב.
יעלה שמה לב לשני גברים שישבו בפינה אחרת של המסעדה. משהו באופן הישיבה שלהם משך את תשומת-ליבה. הם כמעט ולא דיברו ביניהם. המבטים שלהם לא הצטלבו, כמו מבטים של מי שמגלים עניין זה בזה, והם נראו מתעניינים יותר בתקרה או בקירות האחרים של המסעדה מאשר איש ברעהו.
מרציאנו שאחז בידה של יעלה מיהר להסכים עימה.
הם קראו למלצר - וביקשו לבטל את ההזמנה של המנה העיקרית. לאחר-מכן הם פרשו מן השולחן - והלכו לעבר המרצדס שהמתינה להם מחוץ למסעדה. בזווית העין הם עוד הספיקו לראות שגם שני הגברים ממהרים להיפרד מן השולחן שלידו הם ישבו.
הרצל מרציאנו חשב על דרכים לעקוף את המעקבים אחריו.