X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
ברגיל, זכויות היסוד של הפרט הן חובה המוטלת על השלטון האם גם פרטים מובהקים חבים בכיבוד זה את זכויות האדם של רעהו? לשיטת אהרן ברק: כן
▪  ▪  ▪
מפתח הדוקטרינה, אהרן ברק. המשפט אינו קונפדרציה של עקרונות אלא קודיפיקציה של עקרונות [צילום: פלאש 90]
רשלנות במשפט
ענבל בר-און
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר * בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר * ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
לרשימה המלאה

עיקרון תום הלב
ענבל בר-און
עקרון תום הלב מהווה 'עיקרון על' בשיטת המשפט שלנו * הוא חולש הן על המשפט הציבורי והן על המשפט האזרחי * עמימותו פותחת פתח נרחב לשיקול דעת שיפוטי
לרשימה המלאה

הלכת קסטנבאום
ענבל בר-און
האם רשאית חברה קדישא לאסור על קרובי משפחת הנפטר שבאו מארה"ב לחרוט כיתוב לועזי על המצבה? * שאלה זו נדונה בפרשת קסטנבאום המפורסמת, והתשובה קשורה בכבוד האדם, בתקנת הציבור, בתניה מקפחת בחוזה אחיד ובאופייה הציבורי של חברה קדישא
לרשימה המלאה

דואליות נורמטיבית
ענבל בר-און
ישנם גופים פרטיים, אשר עליהם חלים דיני המשפט הפרטי, וישנם גופים ציבוריים, אשר כפופים לכללי המשפט הציבורי והמנהלי * וישנם אי אלו יצורי כלאיים אשר כפוםים ל'דואליות נורמטיבית'
לרשימה המלאה

"זכויות האדם במשפט הפרטי" הינה דוקטרינה משפטית מבית מדרשו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. לשיטתו, זכויות האדם הינן 'טוב' טבעי אשר דינן לחול גם בין פרטים מובהקים, ולא רק מצד השלטון כלפי הפרט. הרציונל הוא שיש וגוף פרטי מחזיק בכוח כלפי הפרט שהוא רב ועצום כלפי אותו פרט, מאשר הכוח שהשלטון מחזיק כלפי הפרט.
דוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי, לצד דוקטרינת הגופים הדו-מהותיים, נועדה לטשטש את הגבולות בין המשפט הפרטי למשפט הציבורי, ויחד, דוקטרינות אלו מבטאות דואליות נורמטיבית. אך בעוד שדוקטרינת הגופים הדו-מהותיים מכירה בדיכוטומיה פרטי-ציבורי, וכל תכליתה הינה להזיח את קו הגבול, ולהכיר ב"מרחב תפר" בו לגופים פרטיים מאפיינים של גופים ציבוריים, דוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי חותרת תחת האבחנה בין 'משפט פרטי' ל'משפט ציבורי', ומבקשת להחיל את זכויות האדם גם במשפט הפרטי.
הנשיא בדימוס אהרן ברק קיבל את השראתו לפיתוח הדוקטרינה מהמשפט הנוהג במדינות המערב, שם לזכויות האדם תחולה במשפט הפרטי, וזאת דרך מונחי שסתום במשפט כגון: עיקרון תום הלב, תקנת הציבור, היפר חובה חקוקה ורשלנות.
ברק בחר לאמץ את 'מודל התחולה העקיפה המחוזקת' הנוהג במשפט הגרמני.
לשיטתו של ברק, היות שמונחים אלו - הנטועים במשפט הפרטי - הינם מונחים עמומים, ניתן לצקת בהם תוכן משתנה לאור ערכי היסוד של השיטה - ועל כן ניתן להחיל דרכם את זכויות היסוד שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, במשפט הפרטי. במילים אחרות: חוזה יכול להיחשב כסותר את תקנת הציבור אם הוא פוגע בזכויות היסוד של אחד המתקשרים בחוזה, התנהלות של שמעון יכולה להיחשב רשלנית ביחס לראובן אם שמעון פוגע בזכויות היסוד של ראובן.
בהלכת קסטנבאום הציג לראשונה המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק, את תפישת-עולמו בנוגע לתחולת זכויות האדם במשפט הפרטי. באותה פרשה קבע ברק כי תניה חוזית שקבעה חברה קדישא בחוזה האחיד שלה, ולפיה נאסר כיתוב לועזי על המצבה, סותרת את תקנת הציבור, שכן היא פוגעת בכבוד האדם של קרובי המנוחה ובכבודה של המנוחה - אשר בילתה את מרבית חייה בארצות-הברית וזו השפה בה חיה והתבטאה, וזו השפה אשר תאפשר לקרוביה להתייחד עם זכרה.
זו היוותה את ההזדמנות של ברק לפרוש את משנתו:
  • "...עם זאת, גם כל פרט חייב בכיבוד זכויות היסוד של הפרט האחר. אכן, חובתו של הפרט לקיים את זכויות היסוד של זולתו נגזרת מאותו מקור עצמו ממנו נגזרת חובת השלטון - אלה הם תפיסות היסוד החברתיות ועקרונות היסוד המשפטיים עליהם בנויה שיטת המשפט. על-כן, לא רק השלטון מחויב בכיבוד זכות האדם בדבר חופש העיסוק של הפרט, אלא גם מעסיק מחויב בכיבוד חופש העיסוק של המועסק על-ידיו. מכאן התפיסה, כי הגבלה בלתי סבירה על חופש העיסוק נוגדת את תקנת הציבור (ראה ע"א 566/77 [36]). בדומה, לא רק השלטון מחויב בכיבוד זכות האדם לחופש הביטוי, אלא גם מתקשרים חוזיים מחויבים בכיבוד של זכות זו. על-כן נפסל תנאי בחוזה שבו נטל על עצמו עיתון התחייבות שלא לפרסם עניינים מסוימים (ראה neville v. Dominion of 556, at[43] (1915) canade news company limited), כמו-כן, לא רק השלטון מחויב בכיבוד זכות האדם בדבר כבוד האדם וחירותו, אלא כל פרט מחויב בכך ביחסיו עם הפרטים האחרים. על-כן חוזה לעבדות בטל הוא. בדומה בטל חוזה השולל מאדם את חופש המצפון והדת או המעמידו בתלות השוללת את עצמאותו. הוא הדין בחוזה הלוואה, בו מתחייב הלווה להימנע מכל פעילות, לרבות מסירת נכסים, נטילת הלוואות וביצוע פעולות כלכליות אחרות (ראה , At[44] (1917) horwood v. Millar's timber and trading company limited 31).
    הדיבור "תקנת הציבור" הוא דיבור עמום. אין הוא מקרין מתוך עצמו-על-רקע תכליתו - משמעות ברורה. כמו לעניין מושגי שסתום אחרים, כך גם לעניין תקנת הציבור, מוטל על בית המשפט לקבוע את תוכנו בכל חברה נתונים ובכל עת נתונה. אכן, "יישומה והפעלתה נתונים איפוא לשיקול-דעתו של בית המשפט" (ע"א 614/76, 625[35] הנ"ל, בעמ' 93). עם זאת, שיקול-דעת זה אינו שרירותי. בית המשפט אינו נותן ביטוי לתחושותיו הסובייקטיביות. בית המשפט חייב ליתן ביטוי לתפיסות היסוד של החברה שבה הוא חי ופועל. עמד על כך השופט לנדוי בדבריו, המהווים ציוני דרך בפסיקה הישראלית:
    "אין זאת אומרת, שבית המשפט רשאי להתערב כרצונו ביחסי החוזה, לפי השקפתו הפרטית של השופט על מה שטוב ומועיל בעיניו מבחינות עקרוניות אלו, אלא עליו להיות פרשן נאמן להשקפות המקובלות על הציבור הנאור, שבתוכו הוא יושב" (ע"א 461/62 [37], בעמ' 1335).
    "ההשקפות המקובלות על הציבור הנאור" מבטאות את המצפון הציבורי הכללי ואת השכנוע ההערכתי של החברה באשר להתנהגות הראויה והבלתי ראויה ביחסים החוזיים בין הפרטים. שכנוע זה יונק חיותו ממסמכי היסוד של החברה - חוקי היסוד והצהרת העצמאות - ומעקרונותיה, כפי שהם מצאו ביטוי בחקיקה ובהלכות הפסוקות לדורותיהן".
לשיטת ברק, החלת זכויות האדם במשפט הפרטי מחייבת איזון בין הערכים המתנגשים המוזרמים דרך 'מושגי השסתום', היינו - אם ערכי היסוד של השיטה מוחלים על חוזה פרטי דרך מונח השסתום 'תקנת הציבור', הרי שערכי יסוד אלו כוללים בחובם לא רק את ערך 'כבוד האדם' אלא גם את ערך 'חופש החוזים', ויש לערוך איזון אנכי בין ערכים אלו:
  • "...עקרונות היסוד של השיטה בכלל וזכויות האדם בפרט אינן מגבשות בדרך מכאנית "תקנת ציבור". כפי שראינו (ראה פיסקה 8לעיל), לעתים קרובות עקרונות היסוד מתנגשים זה בזה. זכויות האדם של האחד פוגעות בזכויות האדם של האחר. חופש העיסוק של האחד פוגע בחופש החוזים של האחר. חופש הביטוי של האחד פוגע בכבוד האדם של האחר. דבר זה בולט במיוחד במסגרת העיקרון של "תקנת הציבור" בחוזים, שכן אחד מעקרונות היסוד של שיטתנו הוא העיקרון בדבר חופש החוזים (ראה ד"נ 22/82 [5]), ואחת מזכויות היסוד של האדם שיש להתחשב בה היא זו של האוטונומיה של הרצון הפרטי. זהו חלק מכבוד האדם וחירותו. התקשרות חוזית היא ביטוי לאוטונומיה זו. חופש החוזים הינה זכות חוקתית. כאשר תוכנו של חוזה פוגע בחופש העיסוק, בכבוד האדם, בחופש התנועה, בחופש המצפון והדת או בחופש הביטוי - אין לגבש את "תקנת הציבור" על-ידי הפעלה פשוטה של עקרונות אלה. נדרש איזון בין העקרונות המתנגשים. רק כאשר משקלו של העיקרון בדבר חופש החוזים והאוטונומיה של הרצון הפרטי קטן ממשקלו של הערך הנוגד והמתנגש - רק אז יש מקום לבטל תניה בחוזה או את החוזה כולו בשל ניגוד לתקנת הציבור... הנה כי כן, "תקנת הציבור" הינה פרי האיזון והשיקולים של ערכים מתנגשים".

תאריך:  03/08/2010   |   עודכן:  03/08/2010
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
זכויות האדם במשפט הפרטי
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב הודעה 
1
חוש הצדק הטבעי נגוז בפרטים
אלישמע  |  4/08/10 17:51
2
בגלל אנשים כמוך שמקבלים
איצי חייב כסף  |  28/08/10 09:58

פורום: זכויות אדם
+
שאדון שטיין יחזור לאמריקה
עו"ד שמעון הצדיק  |  19/08/19 18:02
 
- אך כמובן שמותר לסרב ליהודי
הגלשנית  |  19/08/19 21:53
פורום: אקטיביזם שיפוטי
+
לוין, דובר החונטה המשפטית שוב
רון6  |  2/06/19 09:48
+
לפעמים אתה סתם מקשקש
אריה אל תבלבל מח  |  24/04/19 11:12
 
- חוסר הבנה פשוטה של הגיון בריא
אלי ליולקו   |  24/04/19 17:06
 
- תגובה
מורי  |  2/06/19 09:09
+
בית המשפט הרס את הדמוקרטיה
צרצר  |  7/05/18 19:20
 
- תפרפר אותם
פרפר  |  29/10/18 22:16
 
- הספיק לי לקרוא משפט אחד
אלי ליולקו   |  17/04/19 10:33
+
בנט צודק ..קפצנו משמגר ואגרנט
אוליבר וונדל   |  8/07/18 12:03
+
מה הוא מתערב
j/n  |  4/07/18 16:19
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ענבל בר-און
האם הבורסה ליהלומים רשאית לחסום כניסתו של סוחר יהלומים, אך ורק משום שהבניין שבו היא שוכנת מצוי בבעלותה הפרטית? לא, משום שהבורסה ליהלומים היא גוף פרטי בעל אופי ציבורי
ענבל בר-און
כוחה של הרשות השלטונית ביחס לפרט הוא עצום    היא יכולה להביא למאסרו, לגבות ממנו קנסות ולהפקיע ממנו קרקעות    מי יעמוד בפתח כשומר ראש וירסן את כוחה? דיני המשפט המנהלי
ענבל בר-און
האם חברת החשמל, קק"ל, הסוכנות היהודית, הטכניון הם גופים פרטיים? לכאורה כן - אך הם ממלאים פונקציה ציבורית אשר מכוחה- יש להחיל עליהם במקביל גם את דיני המשפט המנהלי    הכל על גופים דו-מהותיים
ענבל בר-און
לכל אדם שניזק או הופר כנגדו חיקוק עומדת הזכות להגיש תביעה    בכפוף להתיישנות    ההתיישנות בחוק עומדת על שבע שנים    אלא אם מדובר בדיני עבודה או בחוקים סוציאלים    על השעון המתקתק של מגישי התביעות
ענבל בר-און
חוק ההתיישנות קובע שתביעה מתיישנת בחלוף 7 שנים    אלא אם כן הנך נכה צה"ל אשר חפץ לתבוע את משרד הביטחון    אז התביעה תתישן בחלוף 3 שנים    אלא אם כן...
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il