X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
האם ראוי שבית המשפט יתן צו מניעה כנגד פרסום המוציא את לשונו של הנפגע רעה? הכל תלוי באיזון בין הערכים המתנגשים - חופש הביטוי והזכות לשם טוב
▪  ▪  ▪
לא ניתן צו מניעה כנגד פרסום הספר "הגביר"
חופש הביטוי
ענבל בר-און
הגם שחופש הביטוי מהווה את ערך היסוד בחברה דמוקרטית, אל מולו עומדים זכויות ואינטרסים שונים: הזכות לשם טוב, לפרטיות, לכבוד, אינטרס בטחון המדינה ועוד
לרשימה המלאה

העיתונאי אריה אבנרי עמד לפרסם אודות ח"כ אברהם שפירא ספר בשם "הגביר" בו הבטיח לחשוף את מעלליו של שפירא ואת השחיתויות שהוא מעורב בהם. אברהם שפירא פנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה. בית המשפט המחוזי הוציא ביום 11.10.88 צו מניעה ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
השופט ברק נתן ביום 22.10.89 את פסק דינו.
יחודו של פסק הדין הינו הדיון - במסגרת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, בצו מניעה האוסר פרסום לשון הרע. לשיטת ברק, ציווי שכזה ינתן במקרים נדירים, ובכל מקרה, יש לערוך איזון אופקי בין הערכים המתנגשים.
השופט ברק מציין כי ניתן ליתן צו מניעה בנושא לשון הרע, וכי בצו מניעה בלשון הרע יש להתחשב באיזון בין הערכים המתנגשים (חופש הביטוי לעומת הזכות לשם טוב), כמו גם בשלב שבו עומד הדיון: האם טרם נקבעה האחריות הנזיקית, או שמא כבר נקבעה?
ברק מציין כי בעורכו איזון, יתחשב בית המשפט האינטרס הציבורי. הערכים המתנגשים במקרה דנן הינם מחד, הזכות לשם טוב ("כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמו"), ומאידך, חופש הביטוי שהוא "מנשמת אפה של הדמוקרטיה".
לשיטת ברק, "הזכות לפרסם לשון הרע הינה חלק מחופש הביטוי. רק בדרך ליבון כל ההשקפות וכל הדיעות תצוץ ותצוף האמת על פני השטח. חופש הביטוי משתרע על כל סוג של ביטוי, לרבות ביטוי של לשון הרע, ברם, יש לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב".

האיזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי

השופט ברק דן באיזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי.
לשיטתו, הגם שהמחוקק איזון בין ערכים אלו בחוק איסור לשון הרע, לא תם האיזון פה, ויש מקום לאיזון שיפוטי משלים, היכן שאיזון המחוקק הותיר 'בקעות'. איזון יכול להיעשות הן באמצעות פרשנות, אשר מאזנת בין הערכים השונים לאור תכלית החוק וברוח ערכי היסוד של השיטה, והן באמצעות שיקול דעת שיפוטי מקום בו המחוקק הותיר מרווח של שיקול דעת שכזה לשופט.
לשיטת ברק, הערך האחד הינו ערך חופש הביטוי, אשר כאשר ממומש באשר לאישי ציבור מאפשר ביקורת הציבור על אנשי השררה והשלטון. "חופש הביטוי הינו הערך אשר ממנו נובעים כל הערכים האחרים כיוון שלא יתכן משטר דמוקרטי ללא החלפה חופשית של עמדות ושל דיעות ושל אינפורמציה".
לשיטתו, התרופה הטובה ביותר לדבר שקר הינה אמירת אמת כהתרסה לדבר שקר זה ומי כמו איש הציבור הינו בעל הכלים המתאימים לעשות כן. באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב מקום בו מדובר באיש ציבור יש ליתן מקום נרחב לחופש הביטוי מקום בו מדובר באיש ציבור וזאת בין היתר משום שכשמדברים על ענייני ציבור לא ניתן לנתקם מאישי הציבור.
ברק מסיק כי "מתן ציווי לשעה יהא ראוי לאחר שהאחריות תוכרע, ולא טרם הכרעת האחריות בלשון הרע", וקובע כי "מניעה מוקדמת של פרסום אינפורמציה בעיתון או בדרך אחרת תפגע קשות בחופש העיתונות".
הוא מציין כי הפרט שהוא מושא הדברים הקשים יפגע מכך אך זהו מחיר הדמוקרטיה. לא ניתן בדרך של צווי מניעה או המרצות פתיחה לברר את כל האמת ועל כן צווים לשעה יסכלו את חופש העיתונות ואת אינטרס זרימת המידע.
עם זאת, מציין ברק, ישנם מקרים שבהם מוצדק יהא ליתן ציווי לשעה, לדוגמה מקום בו הגנת הנתבע מושתת על אדני סרק, או מקום בו חפצים להגן על אינטרס חשוב כגון חופש הביטוי, בטחון המדינה וכדומה. ברם, אין להכריח את המפרסם למסור לעיון את החומר לתובע ל'צנזורה מוקדמת'. אין להבחין לעניין העדפה של אי-מתן ציווי לשעה בין עיתון לבין ספר.

קישור לפסק הדין (מאתר המרכז הבינתחומי הרצליה)
עא 214/89 אריה אבנרי נ' אברהם שפירא, פ"ד מג(3) 840 (1989).
תאריך:  14/08/2010   |   עודכן:  14/08/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
ברגיל, זכויות היסוד של הפרט הן חובה המוטלת על השלטון    האם גם פרטים מובהקים חבים בכיבוד זה את זכויות האדם של רעהו? לשיטת אהרן ברק: כן
ענבל בר-און
האם הבורסה ליהלומים רשאית לחסום כניסתו של סוחר יהלומים, אך ורק משום שהבניין שבו היא שוכנת מצוי בבעלותה הפרטית? לא, משום שהבורסה ליהלומים היא גוף פרטי בעל אופי ציבורי
ענבל בר-און
ישנם גופים פרטיים, אשר עליהם חלים דיני המשפט הפרטי, וישנם גופים ציבוריים, אשר כפופים לכללי המשפט הציבורי והמנהלי    וישנם אי אלו יצורי כלאיים אשר כפוםים ל'דואליות נורמטיבית'
ענבל בר-און
האם רשאית חברה קדישא לאסור על קרובי משפחת הנפטר שבאו מארה"ב לחרוט כיתוב לועזי על המצבה?    שאלה זו נדונה בפרשת קסטנבאום המפורסמת, והתשובה קשורה בכבוד האדם, בתקנת הציבור, בתניה מקפחת בחוזה אחיד ובאופייה הציבורי של חברה קדישא
ענבל בר-און
כוחה של הרשות השלטונית ביחס לפרט הוא עצום    היא יכולה להביא למאסרו, לגבות ממנו קנסות ולהפקיע ממנו קרקעות    מי יעמוד בפתח כשומר ראש וירסן את כוחה? דיני המשפט המנהלי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il