ממשרד התחבורה נמסר בתשובה:

"רשות המטרו הוקמה מכוח חוק המטרו, שפרקים ממנו אושרו על-ידי הכנסת כחלק מחוק ההסדרים. מדובר במינוי בפועל למשרה חדשה שהוקמה לאחרונה לאור הצורך החיוני והמיידי בביצוע העבודות המשפטיות הרבות הכרוכות בפרויקט המטרו בגוש-דן.

"בהתאם לתקנון שירות המדינה והצורך המיידי באיוש המשרה, העובדת שנמצאה המתאימה ביותר לתפקיד מונתה זמנית כ'מינוי בפועל'. נציין כי העובדת שמונתה זמנית (ממשרד אחר) נבחרה לפני מספר חודשים ככשירה שנייה במשרת היועצת המשפטית של המשרד. כמו-כן, בהתאם להוראות התקשי"ר, אין חובה לקיים הליך בחירה במינוי זמני של עובד במינוי בפועל. מבקרי המדינה מתחו בכמה הזדמנויות ביקורת קשה על התרגיל הזה, שהוא דרך לעקוף את חובת המכרז ומעניק יתרון ל"בפועל" כאשר אי-פעם יתפרסם מכרז.

"משרה זו אינה דורשת אישור של ועדת החריגים שכן אין המשרה עונה על התבחינים המחייבים העברת המשרה לאישור ועדת החריגים.

"ככלל, תהליך המינוי אושר על-ידי נציבות שירות המדינה שאישרה את המינוי הזמני רק לאחר פרסום המכרז על-מנת להבטיח זירוז הליך הבחירה דרך קבע במועמד/ת מתאים/ה ומניעת הארכת המינוי הזמני".

בתגובת משרד התחבורה מצויין כי למברגר-קינר נבחרה ככשירה שנייה זה למשרה אחרת - משרת היועצת המשפטית של המשרד. ברם, אין בינה לבין משרה זו דבר. מדוע אפוא בחר משרד התחבורה לציין בתגובתו עניין זה? האם בכך ביקש לרמוז כי איוש שתי המשרות תואם מבעוד מועד בהליך המכרז ליועמ"ש משרד התחבורה, לרבות הנבחרות עצמן? למשרד התחבורה הפתרונים. ככלל, בשירות הציבורי לא מוכרת כזו פרוצדורה של מינוי ללא הליך בחירה וללא בחינה של כמה מועמדים לפחות, ובטח ממשרד התחבורה עצמו, שבו מספר עורכי דין בעלי ניסיון רב והצטיינות בתחום החקיקה ובתחום התשתיות, הנדרשים למשרת יועמ"ש רשות המטרו. הקביעה לפיה "העובדת נמצאה המתאימה ביותר לתפקיד" מבלי שהועמדו שמות מועמדים לתפקיד ומבלי שנערכו ראיונות מקדימים, לא ברור על מה היא נסמכת. באשר לזירוז הליך דרך מינוי קבע, מתשובת המשרד עולה חשש בלתי מבוטל כי עורכת הדין שנבחרה לתפקיד כמינוי זמני בפועל עתידה ככל הנראה להיבחר למינוי קבוע, והרושם הוא שבמשרד התחבורה ארגנו כל שיכלו על-מנת להסדיר את העניין בצורה מוגמרת מבעוד מועד. אין ספק, כי מינוי בפועל למשרה, יקנה בשעת הבחירה לאיוש המשרה באופן קבוע יתרון רב ללמברגר-קינר (שבינתיים הופכת לעובדת מן המניין במשרד התחבורה), וזאת על פני יתר המועמדים ובכך למעשה מובטחת מראש זכייתה.

הקשר שנעשה בין המכרז לתפקיד היועץ המשפטי של משרד התחבורה לתפקיד היועץ המשפטי של רשות המטרו (קשר שנעשה בתשובת משרד התחבורה עצמו!) הוא בעצם מלאכותי. בוועדת הבוחנים שבמסגרתה נבחרה היועצת המשפטית של משרד התחבורה יעל כהן, שבעברה הייתה סגנית בכירה ליועמ"ש במשרד ראש הממשלה, ישבו מיכל פרנק מנכ"ל משרד התחבורה, ועורך הדין מאיר לוין, משנה ליועצת המשפטית לממשלה כלכלי-פיסקאלי, מחלקה שבה עבדה בעבר עורכת הדין יערה למברגר-קינר. בימים כתיקונם, היועץ המשפטי של משרד התחבורה היה יוצא חוצץ כנגד מינוי שלא מהלשכה שלו. אולם כאן מצויה לכאורה עו"ד כהן בניגוד עניינים, לנוכח כך שהמנכ"ל פרנק סללה את מינויה לתפקיד לתקופת ניסיון. אחרת קשה להסביר מדוע לא טירפדה את מינוי למברגר-קינר לתפקיד. יוער, כי תקופת הניסיון אינה ייחודית לכהן, וכל עובד מדינה נדרש לתקופת ניסיון בת חצי שנה (בניגוד לעובד המגיע מחוץ לשירות המדינה הנדרש לתקופת ניסיון של שנתיים). כהן זכתה במכרז בחודש יוני האחרון, ונכנסה לתפקידה ביולי, כך שלמעשה רק בתקופת הממשלה החדשה בינואר 2023 עתידה להסתיים תקופת הניסיון שלה. עד אז גורלה נתון בידיה של פרנק, שברצותה יכולה להאריך את תקופת הניסיון ככל שלא תהיה מרוצה מכהן. ידיה של כהן כבולות אפוא, וניסיון מצידה להתריע בשער על הפגם שלכאורה נפל במינוי למברגר-קינר לרשות המטרו, בכלל, ועל חשבון הלשכה המשפטית שבניהולה, בפרט, עלול להביא לסיום כהונתה מוקדם מן הצפוי.

על-פי לשון סעיף 18.231 לתקשי"ר, מינוי בפועל צריך אומנם להיות לכתחילה של מישהו מהמשרד, ובמקרה זה ממשרד התחבורה, אך על-פי סעיף 18.251 ניתן למנות גם מישהו ממשרד אחר. ועדיין נשאלת השאלה האם בכל צוות הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, המונה למעלה מ-20 עורכי דין שרובם בעלי ותק של שנים, מקצתם עשרות שנים, לא נמצא אפילו אדם אחד שראוי לתפקיד?! הבחירה ביועצת משפטית שהגיעה מבחוץ היא הבעת חוסר אמון, ויהיו שיאמרו השפלה, בלשכה המשפטית של משרד התחבורה אשר ניסחה את חוק המטרו ושלחה לדיוני ועדת הכנסת למיזמי תשתית לאומיים מיוחדים את הרפרנטית לתשתיות בלשכה המשפטית, ששקדה לילות כימים על הכנת הצעת החוק. מינויה של יועצת משפטית חיצונית לרשות המטרו תורם לעלבון מצד עובדי הלשכה המשפטית, שמצד אחד זוכים למוניטין בקרב עובדי שירות הציבורי ומנגד אינם מקבלים את ההערכה הראויה מצד ראשי המשרד.

נציבות שירות המדינה מסרה את התשובה הבאה:

• "1. לאור אישור רשות המטרו בחוק ההסדרים ואישור היציאה לוועדת איתור למינוי הממשלתי של מנהל הרשות, אושר לצאת למכרז לתפקיד היועמ"ש (מתח דרגות א3-א5).
  2. בהתאם לכללים, הנציבות אישרה מינוי בפועל (של עובד מדינה), בתנאי שהמשרד יחל בהליכי המכרז, כפי שקרה במקרה זה. לאחר שמולא תנאי זה של יציאה לתהליך תחרותי, בהתאם לבקשת המשרד אושר המינוי בפועל.
  3. המינוי הקבוע למשרת היועמ"ש ייבחן רק לאחר מינוי הממונה הקבוע לרשות המטרו, ולאחר המלצה של ועדת חריגים ואישור נציב שירות המדינה.
  שאלות לגבי זהות העובד שהמשרד ביקש למנותו בפועל - יש להפנות למשרד עצמו".

תשובת נציבות המדינה בעניין אינה עולה בקנה אחד עם תשובת משרד התחבורה. בעוד שעל-פי נציבות יש צורך בהמלצה של ועדת חריגים ואישור נציבות למינוי הקבוע, לפי משרד התחבורה אין צורך שכזה. על-פי הנציבות, המכרז למינוי קבוע הוא תנאי לאישור של מינוי בפועל, והוא לא נועד על-מנת לזרז את הליך הבחירה כפי שמנסים לצייר במשרד התחבורה. המינוי הקבוע עשוי להתרחש בעוד זמן רב, רק לאחר בחירת ראש הרשות, רק לאחר המלצת ועדת חריגים ורק לאחר אישור נציב שירות המדינה - כפי שעולה מפורשות ממענה הנציבות. הליך שכזה אינו נראה לעין בזמן הקרוב, ובמבחן המציאות אנו צפויים להמשך מינוי יועמ"ש רשות מטרו בפועל לתקופה של כשנה לפחות [המינוי מוגבל לשנה, אך ניתן להאריכו באישור הנציבות], מבלי שיהיה ראש לרשות, מבלי שתתקבל המלצה מועדת חריגים ומבלי שיאושר על-ידי נציב שירות המדינה. בניגוד לדברי משרד התחבורה, כאילו מינוי יועצת משפטית נדרש "לאור הצורך החיוני והמיידי בביצוע העבודות המשפטיות הרבות הכרוכות בפרויקט המטרו", ליועצת המשפטית אין שום משמעות ברשות שקמה בעת זו רק בחוק. הרשות נמצאת "על הנייר" - אין בה עובדים ואין לה ראש. תפקידו של יועץ משפטי הוא לייעץ וללוות תהליך ולא לקבוע תהליך. למברגר-קינר פועלת למעשה בחלל ריק. מינויה לתפקיד כמוהו כחברת ניקיון של בתים שאין לה בניין לנקות. לו היה מדובר בעו"ד "עציץ" בלבד שנמצאת במצב "שיהוי" עד לתחילת פעילות רשות המטרו, ניחא. אך קיימת בעיה גם בבזבוז כספי ציבור לתשלום משכורתה הגבוהה במיוחד - שכן היא מכהנת במשרה בכירה מאוד בדרגה מקבילה ל-א5 (מעל לדרגה 43 של המח"ר).

בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה רשאי לדחות הליכי מכרז בנסיבות מיוחדות. לצורך כך ועדת החריגים בוחנת הליכי מינוי באמצעות מכרזים למשרות בכירות הכפופות באופן ישיר למנכ"ל המשרד (במתח דרגות 44-42 ומעלה בדירוג המח"ר והדרגות המקבילות) במקרים בהם מנכ"ל המשרד סיים את כהונתו או שהתקבלה החלטה על סיום כהונתו, וכן הליכי מכרז אחרים בהם קובע הנציב כי מתקיימות נסיבות מיוחדות. תמוה אפוא שמינוי זמני בכיר בתקופת בחירות, בו לעיתים קרובות מוחלף המנכ"ל עם החלפת השר במשרד, אינו מצריך הקמת ועדת חריגים, ובמקרה שלנו - אפילו לא הליך תחרותי כלשהו. ממשרד המשפטים, המדברר גם את היועצת המשפטית לממשלה, לא נמסרה תגובה, לרבות לסוגיית המינוי בתקופת בחירות, ו-News1 הוזמן לפנות למשרד התחבורה ולנציבות.

ריבוי סימני השאלה מצביע על כך שלמישהו היה חשוב במיוחד לאייש את המשרה, כל עוד ניתן לקיים את ההבטחה כביכול שאיפשרה את מינוי של היועצת המשפטית של משרד התחבורה, וזאת ללא צורך, ללא דחיפות מיוחדת, בתקופת בחירות בהליך שאולי תקין מנהלית אך לא מריח טוב מכל היבט אחר.