|
|
החוק אוסר לפטר [יח"צ]
|
|
|
|
| "החברה המשיכה להכפיש אותי ולטעון שאני לא אמינה. כל החומר היה אצלם, ולא יכולתי להגן על עצמי. הם הגישו בדיעבד גם את הבקשה להפחתת שכר. על טופס הבקשה נכתב תאריך מסוים, אבל החותמת של התמ"ת הייתה מתאריך מאוחר יותר, בהפרש של כמה חודשים. | |
|
|
|
האיסור על פיטורי נשים הרות ונשים המצויות בעיצומם של טיפולי פוריות, מעוגן בשני חוקים: חוק עבודת נשים התשי"ד-1954, ו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988. הראשון אוסר על פיטורי נשים הרות, אלא אם ניתן היתר לכך מהיחידה לחוק עבודת נשים במשרד התמ"ת. ההגנה הזו חלה רק על נשים בעלות ותק של שישה חודשים ומעלה במקום עבודתן. העונש המרבי בגין הפרת החוק הוא מאסר של שישה חודשים או קנס בסך 134,600 ש"ח.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר אפליה בין עובדים או דורשי עבודה על-רקע מין, הריון או הורות. ההגנה שמקנה חוק זה לנשים הרות חלה מיומן הראשון בעבודה, ללא דרישת ותק. עם זאת, נטל ההוכחה שהפיטורין נעשו בשל ההריון מוטל על האישה המפוטרת.
ישראל נחשבת למובילת החקיקה הנאורה בתחום הזה, אך בשטח האפליה זועקת. בשל המשבר הכלכלי, שנת 2009 מתאפיינת בעלייה ניכרת במספר הבקשות לפיטורי עובדות בהריון. נתונים שהציג משרד התמ"ת לוועדה לקידום מעמד האישה מצביעים על גידול של כ-200 אחוזים בהיקף הבקשות בחודשים ינואר-מאי 2009 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לשם השוואה, שיעור המפוטרים במשק גדל באותה תקופה בכחמישים אחוזים בלבד. גם שנת 2008 התאפיינה בעלייה במספר הבקשות לפטר נשים בהריון – 26 אחוז יותר מב-2007. "זה קורה בגלל שמעסיק שנקלע לקשיים מחפש את העובד החלש ביותר, או מי שהוא צופה כאחד שעלול לעורר בעיות", מסבירה דויטש-קאופמן.
המשוכה של היתרים ממשרד התמ"ת מתגלה כנמוכה במיוחד. מתוך 1,609 בקשות לפיטורין או לצמצום שכר של נשים הרות שהוגשו בשנת 2008, רק 424 נענו בשלילה. התמונה חד-משמעית עוד יותר בשנת 2009: עד אוגוסט הוגשו 1,612 בקשות לפיטורין או לקיצוץ בשכרן של נשים הרות, ומשרד התמ"ת סירב רק ל-296 מהן - כ-18% מכלל המקרים. בפועל ישנם גם מעסיקים שמפטרים נשים בהריון מבלי לקבל אישור, ורק כאשר המפוטרות מתלוננות למשרד התמ"ת, מוגשת רטרואקטיבית בקשה לאישור הפיטורין. עד שזו מאושרת או נדחית עובר זמן, ובינתיים האישה יושבת בביתה, מחוסרת עבודה.
בעבור אביטל הייתה תקופת ההמתנה הזו קשה מנשוא. "החברה המשיכה להכפיש אותי ולטעון שאני לא אמינה. כל החומר היה אצלם, ולא יכולתי להגן על עצמי. הם הגישו בדיעבד גם את הבקשה להפחתת שכר. על טופס הבקשה נכתב תאריך מסוים, אבל החותמת של התמ"ת הייתה מתאריך מאוחר יותר, בהפרש של כמה חודשים. הם בעצם פברקו מסמך. בשימוע בתמ"ת מסרתי את גרסתי. חשתי אהדה והגינות מצדם, אבל לקח זמן עד שהתקבלה החלטה".
בשבועות שנותרו עד הלידה נשארה אביטל בבית. "עברתי תקופה מאוד לא קלה, שבה מצאתי את עצמי במגננה. נאלצתי להוכיח ש'אין לי אחות'. הם פשוט התעללו בי. אני בן אדם עם חוט שדרה וביטחון עצמי, אבל הם הצליחו לערער אותו. איך אני אמורה להתמודד עם דבר כזה? להם יש סוללה של עורכי דין ומשאבים כספיים, ואילו האישה המפוטרת ניצבת מולם לבד. אני לא אדם של מאבקים. לכן אני גם לא מעוניינת לחשוף את שמי או את שם החברה".
יומיים אחרי הלידה, הוצע לאביטל ממשרד התמ"ת להגיע לפשרה עם מעסיקיה. "ההצעה הייתה שמשרד התמ"ת יאשר את הפיטורין מיום הלידה, ואני אקבל משכורת על חודש וחצי שישבתי בבית, פלוס פיצויי פיטורין, השכר שהורד לי שלא כדין ודמי הלידה. הסכמתי. לא ראיתי טעם לחזור ולעבוד שם אחרי ההתנהגות שלהם.
"הדבר שחורה לי יותר מכול הוא ששמי לא טוהר. העלילו עליי שאני לא אמינה ושאני עובדת גרועה, וכך זה נשאר. גם על המסמך המזויף שהוגש לתמ"ת עברו בשתיקה, ולא נפתחה חקירה פלילית".
אביטל מספרת על לא מעט מחברותיה שפוטרו במהלך הריון. "חברה טובה שלי הייתה סמנכ"לית של חברה שבה עבדה עשר שנים. היא הודיעה לבוס על ההריון, ובו במקום נאמר לה לקחת את החפצים וללכת הביתה. זה היה הריון שני, והבוס אמר לה במפורש – 'הריון אחד הספיק לי'. היום היא יושבת בבית. משרד התמ"ת התערב, אבל שום דבר לא קרה בינתיים. לדעתי המגמה של המשרד היא להגיע לכל מיני פשרות עם המעסיקים כיד לסיים את העניין במהירות. בסופו של דבר הנשים אולי מקבלות פיצוי כספי, אבל המעסיקים לומדים שמשתלם להם לפטר שלא כחוק, כי אין אכיפה וענישה".
|
|
|
פיטורין בעקבות הריון [AP]
|
|
|
|
| ב-22 ביולי סבלה דוצנקו מהתקף אסטמה חריף, ובאישור המנהלים יצאה לביתה בשעה מוקדמת יחסית. כמה ימים אחר כך סבלה מהתקף דומה, ובמהלך ישיבה עם המנהלים ביקשה לצאת חצי שעה לפני המועד הרגיל. "הם סירבו לאפשר לי לצאת, והתפתח ויכוח שבמהלכו סרג'יו אמר לי לסתום את הפה ולזכור מאיפה באתי. | |
|
|
|
שאלת האכיפה עלתה לדיון בישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה. יפה סולימני, מנהלת מִנהל ההסדרה והאכיפה של משרד התמ"ת, סיפרה שם כי בשנת 2008 הגיעו לאגף האכיפה 747 פניות של נשים ששאלו לגבי זכויותיהן, ומתוכן 119 הניבו תלונות על פיטורין. מספר התיקים שהועברו לטיפול הלשכה המשפטית היה 64, ומהם רק שבעה התגבשו לכתב אישום. "זה מסביר הכול", העיר שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר.
"יש להבחין בין המישור האזרחי למישור הפלילי", מסבירה דויטש-קאופמן."למפוטרת אין אינטרס לפנות לערוץ הפלילי, בגלל שהיא לא תרוויח מזה שום דבר. מדובר בתהליך ארוך שגוזל אנרגיה רבה, ובסופו ישלם המעביד את הקנס למדינה. בנוסף, מכיוון שהעובדת נמצאת בסיטואציה של קשר עם המעסיק, ופעמים רבות אמורה לקבל ממנו כספים, היא תעדיף להימנע מעימות נוסף איתו. מי שאמור להגיש תביעה פלילית כנגד המעסיק זו המדינה, שבשל המשאבים המוגבלים אינה אוכפת את רוב חוקי העבודה במישור הפלילי.
למשרד התמ"ת יש מדיניות של win-win - בהרבה מהמקרים הוא משיג פשרה שבמסגרתה האישה מקבלת פיצוי כספי ומפוטרת. לאישה הספציפית זה בדרך כלל טוב, משום שבכל מקרה יהיה לה קשה לעבוד במקום שהיא לא רצויה בו, אבל לציבור הנשים זה רע מאוד".
חברת 'א.ס.י טכנולוגיות', שמספקת מערכות גז למשרד הביטחון ולבתי חולים, היא ככל הנראה דוגמה למעסיק שהבין כי ההתעמרות בנשים הרות משתלמת. בשורה של מקרים חמורים שנחשפו בשנה האחרונה פגעה החברה בזכויותיהן של נשים על-רקע הריון.
אחת מנפגעות החברה היא סנדרה דוצנקו (22), שעלתה ארצה בשנת 2000 מקזחסטן, למדה הנהלת חשבונות ובמקביל עבדה כמלצרית. בין הלקוחות הקבועים של המסעדה שבה עבדה היו אולג כ"ץ וסרג'יו בלו, הבעלים של חברת א.ס.י, שהציעו לה לעבוד אצלם כפקידה. התפקיד שניתן לה היה מרכזת שירות לקוחות בחברה. בהמשך, לאחר שעובדות אחרות פוטרו בשל המשבר הכלכלי, היא עבדה גם ברכש ובניהול המשרד. "המנהלים היו מרוצים ממני, והיחס היה טוב", מספרת דוצנקו. "כשרציתי לנסוע לחתונה של קרובי משפחה בחו"ל, נתנו לי לצאת לחופשה של שלושה שבועות. בהמשך גם ביקשו שאעבוד במכירות למרפאות שיניים והבטיחו לי אחוזים. הצלחתי להביא כמה לקוחות חדשים וזכיתי במחמאות כל הזמן. ביום ההולדת שלי קיבלתי מהחברה זר פרחים".
האידיליה לא האריכה ימים. ב-22 ביולי סבלה דוצנקו מהתקף אסטמה חריף, ובאישור המנהלים יצאה לביתה בשעה מוקדמת יחסית. כמה ימים אחר כך סבלה מהתקף דומה, ובמהלך ישיבה עם המנהלים ביקשה לצאת חצי שעה לפני המועד הרגיל. "הם סירבו לאפשר לי לצאת, והתפתח ויכוח שבמהלכו סרג'יו אמר לי לסתום את הפה ולזכור מאיפה באתי. לא יכולתי יותר ויצאתי. הלכתי לקופת חולים, נשלחתי לבדיקת דם וקיבלתי שני ימי מחלה, שבמהלכם התברר שאני בהריון".
ב-2 באוגוסט שבה דוצנקו למקום העבודה. "אולג הגיע ראשון וביקש ממני לכתוב מכתב התנצלות על כך שיצאתי בלי רשות", היא מספרת. "הסברתי לו שלא הרגשתי טוב, ומיד סיפרתי לו שאני בהריון. הוא איחל לי מזל טוב. כתבתי מכתב התנצלות וצירפתי אליו את אישור המחלה. מאוחר יותר הגיע סרג'יו והחל להסתודד עם אולג. אחר כך הוא ניגש אליי ושאל: 'מה את עושה כאן? את מפוטרת'".
לאחר דין ודברים נתן לה סרג'יו מכתב פיטורין המתוארך ל-30 ביולי, אף שביום זה הייתה בחופשת מחלה. דוצנקו יצאה משם בוכייה ומאז היא שוהה בבית, ממתינה כבר חודשים שמשרד התמ"ת יטפל בעניינה. "נזכרתי איך המנהלים דיברו נגד עובדת לשעבר שנכנסה להריון ואמרו שהיא לא עבדה טוב. התחלתי לקרוא באינטרנט על הנושא והבנתי שאסור להם לפטר אותי. יצרתי קשר עם עורך דין, פניתי למשרד התמ"ת והגשנו תביעה משפטית כנגד החברה".
"זהו מקרה בוטה ביותר של פיטורין באופן ישיר ושקוף לאור הריון", אומר עו"ד יצחק שילה, המייצג את דוצנקו. "נתקלתי כבר במקרים של הרעת תנאים לנשים הרות במטרה לגרום להן להתפטר מעצמן. לצערי זה לאו-דווקא קשור למשבר כלכלי, יש מעסיקים שזו המדיניות שלהם.
"חברת א.ס.י מעלילה על דוצנקו סיפורים שלא היו ולא נבראו, כאילו גנבה חפצים או לא הייתה עובדת טובה", מוסיף עו"ד שילה. לפני שסיפרה שהיא בהריון, יחסי העבודה היו תקינים. ההתנהלות שלהם גובלת בפלילים. הם הגישו למשרד התמ"ת מכתב התראה לפני פיטורין שסנדרה מעולם לא קיבלה. כבר חודש וחצי שסנדרה לא עובדת, למרות שהם לא קיבלו אישור ממשרד התמ"ת לפטר אותה. גם ההתנהלות שלהם כלפי עובדות אחרות מעידה שמדובר בחברה שמתנכלת לנשים הרות".
|
|
|
הכניסה להריון אסורה [AP]
|
|
|
|
| לאחר שיקטרינה קוטליאר הודיעה למנהלי א.ס.י על הריונה, עשו הללו הכול כדי לגרום לה להתפטר. על כל העובדים נאסר לדבר עמה, היא הועברה מעמדת העבודה שלה אל חדר האוכל, והמחשב שלה נותק. מסכת שלמה של לחצים וצעקות הופעלה עליה, עד שקוטליאר נאלצה להתפנות לבית החולים. | |
|
|
|
דוצנקו, כאמור, לא הייתה העובדת היחידה בחברה שהיחס אליה השתנה בן לילה. לאחר שיקטרינה קוטליאר הודיעה למנהלי א.ס.י על הריונה, עשו הללו הכול כדי לגרום לה להתפטר. על כל העובדים נאסר לדבר עמה, היא הועברה מעמדת העבודה שלה אל חדר האוכל, והמחשב שלה נותק. מסכת שלמה של לחצים וצעקות הופעלה עליה, עד שקוטליאר נאלצה להתפנות לבית החולים. בעקבות הפרשה הגישה נציבת שוויון הזדמנויות במשרד התמ"ת במחוז ירושלים והדרום, עו"ד אינה דויד-סולטנוביץ', בקשה לסעד זמני ותביעה כספית נגד חברת א.ס.י טכנולוגיות. בעקבות התערבות הנציבות הגיעו הצדדים להסכמה זמנית ולפיה עד לדיון המשפטי הבא תשלם חברת א.ס.י את משכורתה של קוטליאר, מבלי שתשוב לעבוד.
אם לא די בסיפוריהן של קוטליאר ודוצנקו, המסמך הבא, שהגיע לידי 'דיוקן', יכול לשקף את יחסה של חברת א.ס.י לגידול דור העתיד של מדינת ישראל.
הנדון: מצב בריאותי
הריני לאשר בזאת כי נכון לתאריך 28.05.08 אינני נמצאת במצב הריון, וכן מתחייבת לא להיכנס להריון במשך שנתיים לפחות.
על החתום: ...
בברכה,
א.ס.י טכנולוגיה והנדסה בע"מ.
על המסמך השערורייתי הזה נאלצה אתי (שם בדוי) לחתום במהלך ראיון עבודה למשרה פקידותית בחברה. "לא הייתה לי ברירה, אז חתמתי", היא מסבירה. "ידעתי שזה לא חוקי, אבל הייתי צריכה את העבודה".
אתי, בוגרת 12 שנות לימוד, עבדה בא.ס.י במשך תשעה חודשים. בראשית 2009 פוטרה בשל המשבר הכלכלי. "האמת היא שכבר לא התאים לי לעבוד שם. רציתי כבר להיכנס להריון וידעתי שהם לא יעברו על זה בשקט ויתחילו לעשות לי בעיות. אז חיכיתי שהם יפטרו אותי".
בתגובה לכל הטענות אומר אולג כ"ץ שמדובר בקנוניית בנות שכל מטרתה לפגוע בחברה. "הן תכננו הכול מראש, במטרה לסחוט מאתנו כספים. מסמך ההתחייבות שלא להיכנס להריון הוא מזויף. הגשנו תלונה למשטרה ונפתחה חקירה פלילית. סנדרה דוצנקו עזבה את העבודה בלא רשות והתחצפה אלינו, כך שלא הייתה לנו ברירה אלא לפטר אותה. עשינו זאת עוד לפני שידענו שהיא בהריון. המקרה של קוטליאר הוא ניפוח של דברים שאין להם כל קשר למציאות. היא הייתה עובדת גרועה ואנחנו ביקשנו מבית המשפט שנמשיך ונשלם לה משכורת - העיקר שתשב בבית ולא תפריע למהלך העבודה".
ממשרד התמ"ת נמסר כי פנייתה של דוצנקו נמצאת בטיפול במחוז דרום של המשרד, ששלח מכתב יידוע למעסיק וכעת ממתין לתשובתו. לגבי המסמך שעליו חתמה אתי, נמסר בתחילה כי לא קיימת תלונה בנושא. גם לאחר שהובהר למשרד התמ"ת כי המסמך הגיע לידיו ואף נעשה בו שימוש משפטי במקרה של קוטליאר, לא ניתנה תשובה לשאלה מדוע לא נפתחו עד כה הליכים כנגד חברת א.ס.י.
|
|
בראש המפטרים: משרד החינוך
|
|
|
|
מורות מפוטרות יותר [פלאש 90]
|
|
|
|
| "מעסיקים נוטים לראות באישה בהריון בעיה שצריך להיפטר ממנה, למרות שהנתונים מראים כי דווקא אמהות לילדים מסורות יותר לעבודה ויציבות יותר. בחברה הישראלית נשים עדיין נתפסות כנושאות העיקריות באחריות ההורית. בשונה מגברים - ובניגוד לחוק – הן נשאלות שוב ושוב בראיונות עבודה על מצבן המשפחתי ועל הטיפול בילדים". | |
|
|
|
הכתובת העיקרית לפניות של נשים שחשות כי הופלו שלא כדין היא נציבות שוויון הזדמנויות במשרד התמ"ת, שאליה פנתה כאמור קוטליאר. "לנציבות יש סמכות לטפל באכיפה אזרחית, להגיש תביעות כספיות בשם עובדים שנפגעו, ולהוציא צווים שמחייבים מעסיקים להעביר נתונים", מסבירה דויד-סולטנוביץ'. "הגוף הזה הוקם בינואר 2008 במטרה להוביל תהליך של הטמעת שוויון הזדמנויות בעבודה ומיגור אפליה על-רקע השתייכות קבוצתית. מספטמבר 2008 עד היום התקבלו בנציבות מעל 500 פניות, שכ-20 אחוז מהן היו פניות של נשים בגין אפליה על-רקע הריון. עד כה אנו מעורבים בשבעה הליכים משפטיים, מתוכם שניים קשורים באפליה בשל הריון.
"מעסיקים נוטים לראות באישה בהריון בעיה שצריך להיפטר ממנה, למרות שהנתונים מראים כי דווקא אמהות לילדים מסורות יותר לעבודה ויציבות יותר. בחברה הישראלית נשים עדיין נתפסות כנושאות העיקריות באחריות ההורית. בשונה מגברים - ובניגוד לחוק – הן נשאלות שוב ושוב בראיונות עבודה על מצבן המשפחתי ועל הטיפול בילדים".
|
|
מה צריכה לעשות אישה שהופלתה על-רקע הריון?
|
|
|
|
יש פתרון משפטי
|
|
|
|
| כשבישרה למעסיק שלה כי היא בהריון, הוא פער זוג עיניים מופתעות. "איך לא עדכנת אותי? איך לא התייעצת איתי?" זעק. "אני בחרתי עובדת רווקה כדי שלא יהיו לי צרות כאלה. איך עשית לי את זה?" "מה פתאום שאתייעץ עם הבוס על ההריון?" תוהה שקד. "יש לו ארבעה ילדים, והוא אף פעם לא התייעץ איתי. רק בגלל שאני רווקה? אז מה, זו זכותי המלאה. | |
|
|
|
"לפנות למשרד התמ"ת. במקרה של פיטורין או פגיעה בהיקף המשרה, אם היא עובדת מעל חצי שנה באפשרותה לפנות לממונה על חוק עבודת נשים. אם היא עובדת פחות מחצי שנה, או אם פוגעים בה בלי להוריד שכר אלא בדרכים אחרות, היא תופנה לנציבות שוויון הזדמנויות".
עו"ד לאה דולברג, מרכזת קו המידע ואתר האינטרנט לזכויות נשים בעבודה בארגון ויצו, ממליצה לפנות למשרד התמ"ת רק לאחר קבלת ייעוץ וסיוע מארגוני נשים. "חשוב מאוד שאישה לא תנסה להיאבק לבד. מהניסיון שלי, הכנה נכונה לקראת השימוע במשרד התמ"ת יכולה לעזור מאוד. אסור להרים ידיים. בכל המקרים שבהם הפיטורין היו על-רקע ההריון והגיעו לטיפולנו, משרד התמ"ת החזיר את האישה לעבודה".
בשנת 2008 פנו אל הקו ואל אתר האינטרנט של ויצו כ-7,000 נשים. השירות של ארגוני הנשים, אומרת גולדברג, כרוך בתשלום רק במקרה של הגשת תביעה משפטית, ואילו הייעוץ המקדים וההכנה ניתנים חינם.
עיון בנתוני משרד התמ"ת מעלה כי קבלן הבקשות הגדול ביותר של פיטורי נשים בהריון הוא משרד החינוך. בשנת 2008 הוגשו 454 בקשות לפיטורי מורות או גננות הרות, ומתוכן אושרו 238. הסיבה לתופעה היא צורת ההעסקה של עובדי ההוראה: הללו מועסקים בחוזה לתקופה קצובה עד לקבלת קביעות, ומקבלים מכתבי פיטורין ב-31 במאי כל שנה.
ההיתרים הניתנים למשרד החינוך לפטר נשים בהריון הנם 'היתרים מותנים', כאשר ישנה התחייבות מצד המשרד למצוא שיבוץ לכל אותן עובדות עם פתיחת שנת הלימודים, ולתת עדיפות למורה בהריון על פני מורה אחרת בעלת ותק וכישורים זהים. בפועל, רק ב-50 אחוזים מהמקרים שלגביהם ניתן היתר מותנה, שובצו המורות ההרות לעבודה בתחילת שנת הלימודים. "גם לגבי אותן 50 אחוז שחוזרות לעבודה, לא ברור האם הן חוזרות לאותה משרה", מציינת דולברג.
ההגנה של משרד התמ"ת אולי מונעת פיטורין חד-צדדיים, אך אינה יכולה להבטיח שקט נפשי והיעדר לחצים. כך היה במקרה של שקד, בוגרת תואר ראשון בכלכלה וניהול, שעבדה במשך כמה שנים כמנהלת תפעול בחברת תקשורת. כשבישרה למעסיק שלה כי היא בהריון, הוא פער זוג עיניים מופתעות. "איך לא עדכנת אותי? איך לא התייעצת איתי?" זעק. "אני בחרתי עובדת רווקה כדי שלא יהיו לי צרות כאלה. איך עשית לי את זה?"
"מה פתאום שאתייעץ עם הבוס על ההריון?" תוהה שקד. "יש לו ארבעה ילדים, והוא אף פעם לא התייעץ איתי. רק בגלל שאני רווקה? אז מה, זו זכותי המלאה.
"מיד לאחר ההודעה הוא חיפש כל הזדמנות כדי להציק לי. בהמשך הגיש למשרד התמ"ת בקשה לפטר אותי, ונדחה. חודש לפני הלידה יצאתי לשמירת הריון. אחרי הלידה הוא ביקש שוב לפטר אותי, ושוב משרד התמ"ת התנגד. כשהודעתי לו שאני חוזרת מחופשת הלידה, הוא אמר לי 'קחי עוד שבוע'. אחר כך הזמין אותי למשרד ואמר לי שאנחנו צריכים למצוא דרך לסיים את ההתקשרות בינינו. בסופו של דבר הסכמתי לפיטורין תמורת פיצוי כספי, אבל הוא לא עמד בהתחייבות שלו. כיום התינוקת שלי בת עשרה חודשים, ובינתיים אני מקבלת דמי אבטלה".
|
|
|
יש ילדים בתכנון? [יח"צ]
|
|
|
|
| עו"ד דויטש-קופאן מכירה את התופעה גם מניסיונה האישי. "אחרי שסיימתי את ההתמחות, כמעט בכל משרדי עורכי הדין שאלו אותי אם אני מתכננת ללדת בקרוב", היא מספרת. "גם חברות שלי, רופאות למשל, נשאלו על כך. זאת מכת מדינה". | |
|
|
|
הצרות יכולות להגיע גם בשלב מאוחר יותר. אם לא די בהורמונים המשתוללים ובלילות הלבנים, נשים רבות מוצאות עצמן לאחר הלידה מועמדות לפיטורין. "בתקופה הזו יש משחק כוחות בין המעביד לעובדת", אומרת עו"ד דויטש-קאופמן. "גם אם הוא רוצה לפטר אותה, אסור לו לעשות זאת במשך 60 יום מתום חופשת הלידה. אחר כך הוא יוכל לתת לה מכתב פיטורין ובו הודעה מראש, בדרך כלל לתקופה של כ-30 יום. מדובר למעשה בשלוש משכורות. לכן המעביד מנסה לעשות הכול כדי שהאישה לא תחזור לעבודה אחרי הלידה, וכך הוא יחסוך לעצמו משכורת של שלושה חודשים. לעובדת ממילא מדובר בתקופה קשה שלא כל כך פשוט לחזור בה לעבודה, וכשהמעביד משדר לה לא לחזור, היא נשברת ומתפטרת".
למועמדות לפיטורין יש סיבה טובה להיאבק על מקום עבודתן. שוק העבודה, כידוע, אינו מאיר פנים לנשים בגיל הפריון. "אחרי שפוטרתי מא.ס.י חיפשתי עבודה במשך תקופה ארוכה", מספרת אתי. "הלכתי להרבה ראיונות עבודה, אבל בכל החברות הקטנות שאלו אותי מה התוכניות שלי לגבי ילדים. עניתי את האמת – שאני מתכוונת להיכנס להריון. חברות גדולות או גופים ציבוריים לא שואלים שאלות כאלו. עבדתי כקופאית בשתי חברות גדולות, ושם אף פעם לא עשו בעיות בגלל הריון, הבעיה היא בחברות הקטנות.
"לאחר הפיטורין עבדתי במשק בית, ובסופו של דבר מצאתי עבודה בחברה למתנ"סים. שם לא שאלו אותי על תוכניות משפחתיות לעתיד. רק אחרי שמצאתי את העבודה הזו, נכנסתי להריון".
גם אביטל נשאלה בשלושה ראיונות עבודה שונים האם היא מתכננת להרחיב עוד את משפחתה. "למרות שזו שאלה לא חוקית, לא הייתה לי בעיה לענות עליה, כי אני לא מתכננת עוד הריון עכשיו. אבל נניח שאישה כן רוצה - מה היא אמורה לענות על שאלה כזו בראיון עבודה? להגיד להם 'סליחה, זו שאלה לא במקום'? הרי יעיפו אותה מכל המדרגות.
"שאלו אותי גם איך אסתדר עם תינוקת קטנה. אמרתי שברור לי שלא אוכל לעבוד כמו קודם מבחינת היקף השעות, אבל מצד שני למדתי להיות הרבה יותר יעילה ופחות למרוח את הזמן, ולכן ההספק שלי גבוה משל עובדים אחרים. עכשיו, עם ילדה בת ארבעה חודשים, אני יודעת שזה היה שווה את כל כאב הראש. החשיבה שלי השתנתה והחלטתי לנסות ולעבוד כעצמאית מהבית".
עו"ד דויטש-קופאן מכירה את התופעה גם מניסיונה האישי. "אחרי שסיימתי את ההתמחות, כמעט בכל משרדי עורכי הדין שאלו אותי אם אני מתכננת ללדת בקרוב", היא מספרת. "גם חברות שלי, רופאות למשל, נשאלו על כך. זאת מכת מדינה".
|
|