X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
ועידת המעקב לאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני, אולם עצרת האו"ם, 27 באפריל 2015 [צילום: AP/Richard Drew]
ועידת המעקב של ה-NPT ל-2015:
אזור מפורז מנשק להשמדה - שיקולים לוועידה
עם כינוס ועידת המעקב השבוע עולות מס' שאלות: כיצד כל הנושאים הנדרשים יבואו לידי ביטוי בוועידה, במיוחד לנוכח העובדה שלישראל אין נציגים בשולחן הדיונים? כיצד מדינות ערב יציגו את הבעיה וכיצד תגיב ארה"ב? וכיצד תיראה ועידה עתידית כזו על-רקע ההתדרדרות החמורה במצב במזה"ת?

המסמך המסכם של ועידת המעקב לאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT RevCon) משנת 2010, כלל התייחסות למזרח התיכון, ולצורך לפעול לכינוסה של ועידה בנושא אזור מפורז מנשק להשמדה המונית (WMDFZ) עד סוף 2012. סעיף זה עלה על סדר היום ב-2010 כתוצאה מלחץ שהפעילה מצרים בעניין. היה קשה לארצות הברית לעמוד איתן כנגד הלחץ הזה, בעיקר בשל העובדה שהנשיא אובמה אימץ סדר יום של פירוק נשק גרעיני שנה קודם לכן, וכן בשל רצונו העז להשיג מסמך מסכם אשר יתקבל בקונצנזוס בקרב כלל המשתתפים בוועידה, בעקבות הכישלון להשיג מסמך כזה ב-2005.
המאמצים המרוכזים שנעשו בשנתיים שלאחר מכן לכנס ועידה בנושא WMDFZ (שזכתה מאז לשם 'ועידת הלסינקי'), לא הצליחו לגשר על הפערים המשמעותיים בין הצדדים סביב סמכויות הוועידה (מבחינת מנדט וחסות). נכון לסוף שנת 2012 התברר, שרעיון הוועידה אינו עומד לקרום עור וגידים. עקב חוסר היכולת לגבש הצהרה משותפת מוסכמת, הוציאו המארגנים (ארה"ב, בריטניה, רוסיה והאו"ם) בסוף נובמבר הודעות נפרדות בדבר דחייתה של הוועידה. ההצהרה האמריקנית מה-23 בנובמבר 2012 הייתה המשמעותית ביותר, שכן היא כללה התייחסות ל"פער התפיסתי העמוק" השורר באזור "באשר לגישה כלפי ביטחון אזורי והסדרי בקרת נשק". עמדת האמריקנים הייתה, שהפער ניתן לגישור רק באמצעות הסדרים ומגעים ישירים בין מדינות האזור. המסר המשתמע היה שהצדדים חייבים להיפגש ולדון בסוגיות, וכי עדיין דרושה עבודה רבה לפני שניתן יהיה לכנס ועידה.
ערב כינוס ועידת המעקב לשנת 2015, לא הצליחו הצדדים להסכים על מסגרת וסדר יום לוועידת הלסינקי, ולא על מועד כינוסה - נושאים שמן הסתם ימקדו את הדיון בכינוס שהחל השבוע, ב-27 באפריל. אולם, כל דיון בנושא ה-WMDFZ במסגרת ועידת המעקב יהיה חייב לקחת בחשבון את אירועי השנים האחרונות, ובפרט התפתחויות ושינויים בלתי-צפויים שנרשמו בהקשר זה מאז 2010. ראויים לציון מאמציו של המתווך הפיני, השגריר יאקו ליאבה (Jaakko Laajava), שערך עשרות פגישות אישיות עם גורמים שונים במזרח התיכון במטרה לגבש הערכת מצב. השגריר נפגש עם גורמים רשמיים רבים, אנשי אקדמיה ומומחים במכוני חשיבה, מתוך כוונה לאתר עמדות ומומחיות ממקורות מגוונים, שיסייעו לתהליך. בין סוף 2013 למחצית 2014 עלה בידיו לכנס חמש פגישות ביניים בהשתתפות ישירה של מדינות האזור, כולן במטרה להשיג הסכמות לגבי פרמטרים של התהליך, שיאפשרו קביעת תאריך לוועידה.
הסכמה עדיין לא הושגה, אולם, על-פי הצהרה שפרסמו הרוסים בעקבות וועדת ההכנה השלישית בנושא ה-NPT מסוף אפריל 2014, "הושגו תוצאות חשובות למדי" בשלוש פגישות בלתי רשמיות שהתקיימו בגליון (Glion) בהשתתפות מדינות מזרח-תיכוניות "שהצליחו בפעם הראשונה לקיים דיאלוג ישיר".
יתרה מכך, התהליך הוליד הבנה ברורה בקרב המארגנים לגבי העמדות השונות של הצדדים וכן הכרה בעובדה, שכינוס ועידת הלסינקי תלוי לפיכך בהשגת התקדמות בהסדרים שיש עליהם הסכמה ישירה. בהצהרה המשותפת בפני הוועידה הראשונה של העצרת הכללית של האו"ם בסוף אוקטובר 2014, מארגני הוועידה ברכו על ההתייעצויות ה"קונסטרוקטיביות והמשמעותיות" שהתקיימו במסגרת חמש הפגישות שנערכו והאיצו בכל מדינות האזור להמשיך התייעצויות אלה "מתוך מטרה להגיע להסכמה על ההסדרים, שבעקבותיה ניתן יהיה לערוך במהרה את הוועידה בהלסינקי".
גישה חיובית של מדינת ישראל
למרות ההסתייגות העמוקה של ישראל ממנדט הוועידה וממטריית ה-NPT, שתחת חסותה ועידה זו תתקיים, ראוי להבליט את התפקיד החיובי שהיא ממלאת בכל זאת בהתקדמות שהושגה עד כה. במיוחד בולטת המוכנות של ישראל לקחת חלק בתהליך שהוביל השגריר ליאבה, אשר התבטאה בהשתתפות עקבית ורמת דרג בכל חמש הפגישות הבלתי-רשמיות. גישתה החיובית של ישראל זכתה להכרה חשובה מצד המארגנים, והשתקפה בהבנה מצדם לכך, שלמרות הקשיים שאמנת ה-NPT מציבה בפני ישראל, והכוונה הברורה מצד מדינות ערב לנצל ועידה זו כאמצעי לחץ על ישראל בחזית הגרעין, ישראל עדיין מוכנה ליטול חלק במאמץ. ישראל הביעה בגלוי את חששותיה והשתתפה במאמצים לגבש סדר יום לדיון בסוגיות הביטחון הדחופות של מדינות האזור, באופן שבו כל הצדדים ייצאו נשכרים. הנציג האמריקני המיוחד לוועידת פירוק הנשק, רוברט ווד (Robert Wood), ציין זאת בדבריו בפני הוועידה הראשונה של העצרת הכללית של האו"ם באוקטובר 2014: "מדינות האזור נפגשו חמש פעמים בשנה החולפת...ישראל לקחה חלק פעיל ובדרגים בכירים בכל חמשת סבבי ההתייעצויות, והפגינה את המחויבות שלה לקחת חלק בוועידה ברגע שיושג ההסכם לכך".
מחויבות זו הביע גם ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, ד"ר שאול חורב, בהצהרתו בפני הוועידה הכללית ה-58 במספר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שנערכה בספטמבר 2014. בדבריו ציין, כי ישראל הייתה המדינה האזורית הראשונה לקחת חלק בהתייעצויות הרב-צדדיות, וכי "ישראל מוכנה להמשיך במגעים ישירים עם כל מדינות האזור, על-מנת להגיע להסכם בכל הסוגיות המהותיות, וביניהן סדר היום, מסמך מסכם, ותנאי המסגרת לאירוע אזורי אפשרי בהלסינקי. הגעה להסכמות אלה תאפשר למדינות האזור לקבוע תאריך לקיומו של אירוע מעין זה". הגישה החיובית של ישראל - למרות היותה על הכוונת של מדינות ערב, המעוניינות לשלול ממנה יכולות הגנה אסטרטגיות חיוניות - ראויה לציון וחייבת להיות חלק מכל דיון שיעסוק בוועידת פירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית במסגרת ועידת המעקב של ה-NPT.
רק בהסכמה של מדינות האזור
בראיון שנתן לאחרונה ל-Arms Control Today (אפריל 2015), נשאל הנציג האמריקני המיוחד לאי-תפוצה גרעינית, אדם שיינמן (Adam Scheinman) על אודות המכשולים לכינוס ועידת הלסינקי. שיינמן ציין את ההבדלים בעמדות לגבי סדר היום ואת החשיבות של חמשת המפגשים שנערכו בנושא זה. הוא הדגיש, כי "הנתיב לקיום הוועידה הוא הסכמה של מדינות האזור", שתכלול לקיחת אחריות על הצורך לשאת ולתת, לחתור לפשרות ולנהל שיחות ישירות בין הצדדים. לדבריו, התהליך "יעבוד רק אם מדינות האזור ינהלו מגעים ישירים וייטלו אחריות על הגעה להסכם". שיינמן הוסיף ואמר שוועידה כזו עשויה להתניע תהליך בקרת נשק בעל חשיבות רבה וערך רב, שכן מאז שיחות ACRS בתחילת שנות ה-90 לא התכנס פורום כלשהו במזרח התיכון לדיון בסוגיות של ביטחון אזורי. נקודה זו עולה בקנה אחד עם ההערכה, שבוטאה במאמרים שפורסמו בשנים האחרונות על-ידי כותבי שורות אלה, בדבר נחיצותו הרבה של פורום לדיונים על ביטחון אזורי במזרח התיכון, שיעסוק במכלול הסוגיות הביטחוניות - מנושאים של ביטחון 'רך' ועד לביטחון ה'קשה' - המשפיעות על חייהם של רבים מתושבי האזור.
השאלה שיש לשאול היום, עם כינוס ועידת המעקב השבוע, היא כיצד כל הנושאים האלה יבואו לידי ביטוי בוועידה, במיוחד לנוכח העובדה, שישראל אינה נמצאת סביב השולחן. כיצד מדינות ערב יציגו את הבעיה וכיצד תגיב ארצות הברית? האם זו תשמור בתקיפות על העמדות הברורות שנקטה בנושא זה מאז 2010, או שמא תיכנע תחת הלחץ הערבי לתביעות, שעלולות יהיו לשוב ולדחוף אותה לקבל החלטות מהירות שאינן לוקחות ברצינות את החששות של ישראל? שאלה נוספת היא, כיצד תיראה ועידה עתידית כזו על-רקע ההתדרדרות החמורה במצב במזרח התיכון?

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 691 (30.4.15)
אמילי לנדאו היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מנהלת את פרויקט בקרת הנשק וביטחון אזורי במכון.
שמעון שטיין הוא עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, היה שגריר ישראל בגרמניה (2007-2001).
תאריך:  30/04/2015   |   עודכן:  30/04/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
אזור מפורז מנשק להשמדה - שיקולים לוועידה
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כינוסים - ועידות
צבי קצבורג
החברה השקיעה השנה בשמונה חברות ישראליות מתוך 51 בכל העולם, אמר יאנג סון, נשיא החברה למדיניות אסטרטגית    הוא ציין בנאומו במרכז פרס לשלום כי "סמסונג הולכת ומגדילה את ההשקעה שלה כאן"
מערכת אנשים ומחשבים
מנהלי החברות הגדולות, בהן גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק ו-וודפון, התכנסו על-מנת לדון בפס הרחב, באינטרנט של הדברים ובשאר ההתפתחויות הטכנולוגיות
יוסף שפירא
נאום מבקר המדינה במליאת כינוס שדרות לחברה ולידידות 2014 [ג' בכסלו תשע"ה, 25.11.2014]
עופר וולפסון
בדיון הוועדה לביקורת המדינה התגלה כי הרשתות סירבו למסור נתונים לאוצר    רמי לוי על המחירים בפיקוח: "מחיר גבינת 'עמק' מפוקח, אך אם יאפשרו ייבוא חופשי - אני מבטיח כי המחיר ירד לפחות ב-50%"
עופר וולפסון
פול לנדס בכנס שדרות: "המדינה הגיעה למסקנה שקליטת כספים של יהודים מחו"ל שלא שילמו מס במדינותיהם, גורמת לנזק תדמיתי וכלכלי"    הערכת היקף העסקות שלא דווחו ב-2013: כ-335 מיליארד שקל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il