פולי מרדכי יחליף את אבו-מאזן אכן, זוהי כותרת מאמרו של העיתונאי הפלשתיני חאפז אלברגותי בעיתון "אלח'ליג'" המתפרסם באיחוד מדינות המפרץ (14.8.15): "יש הרבה דיבורים בשאלה מי יירש את הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס, וזאת משתי סיבות: הזדקנותו והמבוי הסתום במסלול הפלשתיני. ראשון הדוברים היה אהוד ברק שאמר כי הוא יודע מי יחליף את אבו-מאזן, אך לא נקט בשמו של המחליף. "התקשורת הישראלית מרבה לדון בסוגיה זו, ויש אומרים כי הבחירות יכריעו מי יהיה היורש. האומנם יתיר הכיבוש את קיומן של הבחירות? "בקרב הפלשתינים נשמעים שמותיהם של 3 מועמדים: סאיב עריקאת, מוחמד דחלאן ומאג'ד פרג' איש הביטחון. גם מרוואן ברגותי הוא מועמד הזוכה לתמיכה ניכרת. "לעניות דעתי, אין מועמד ראוי להחליף את אבו-מאזן מלבד מתאם פעולות ישראל בשטחים האלוף פולי מרדכי, וזאת משום שישראל אינה משוכנעת באפשרות של הקמת מדינה פלשתינית. אולי ברצועת עזה - כן, אך לא בגדה המערבית. נוכח מציאות זו, נוטה ישראל להמשיך לנהל את הסכסוך, אך לא לפתור אותו. לכן אמר אהוד ברק כי הוא יודע מי יחליף את אבו-מאזן: זהו האלוף פולי מרדכי, מתאם הפעולות בשטחים". עד כאן דבריו של העיתונאי אלברגותי. יש לציין כי לאלוף פולי מרדכי נוצר דימוי חיובי אצל התושבים ביהודה, שומרון ורצועת עזה. זאת בשל ההקלות שהנהיג, ביניהן העלייה במספר המשאיות עם מצרכי היסוד העוברות לרצועת עזה מאז "צוק איתן", היוזמה להגדיל את מספר המועסקים מבין תושבי יו"ש ועזה בישראל, הקלות במחסומים וסידורי ההסעות לתפילה במסגד אל-אקצה בחודש הרמדאן ובחג אלפטר. שמעתי איש ממזרח ירושלים המשבח יוזמה זו בנוקטו לשון סגי נהור: "זהו מוח שטני להביא מתפללים מהשטחים למסגד בהסעות ולהקל עליהם".

עניין של גנטיקה

אחת העובדות המדהימות על מצב הערבים היא שמספרם של אלה מהם שנהרגו על-ידי ערבים גדול יותר ממספר הערבים שנהרגו על-ידי אויביהם. כך קובע החוקר המצרי ד"ר סלימן עבד אלמנעם במאמרו בעיתון "אלאהראם" (1.8.15) ומנסה להשיב על השאלה מדוע. אולי יש כאן איפיון היסטורי, ממשיך הסופר, משום שהמאבק הפנימי הוא מרכיב יסודי בתולדות הערבים, בגלל אופיים השבטי. יש גם איפיון מדיני, כי משטרים עריצים נלחמים בינם לבין עצמם, ואילו משטרים דמוקרטיים אינם נלחמים. ואולי יש כאן גם איפיון גנטי, ואת זה יקבעו מדעני התורשה. מה שבטוח הוא, טוען עבד אלמנעם, כי כשם שיש איפיון אישי לכל אדם, יש אפיונים לעמים, ומסביר כי תכונה בולטת של הערבים מימים ימימה היא המחלוקת, השסעים וההתגרות בזולת. בעולם הערבי שקשה להבינו, יש אחים אויבים, במרחב הדת האיסלאמית יש אחים אויבים, בכל מדינה ערבית יש אחים אויבים, בכל מפלגה פוליטית יש אחים אויבים, ובכל מוסד גדול או קטן יש אחים אויבים. ואולי יהיה מי שיטען כי זה קורה גם אצל אחרים. הלא מלחמת העולם השנייה שהערבים לא היו שותפים לה, הותירה עשרות מיליוני הרוגים. אך מדינות אירופה אינן נלחמות זו בזו כבר שבעה עשורים". לדבריו של עבד אמנעם, נראה כי החריג אצל האחרים הוא רגיל בעולם הערבי. הנה, האנרכיה ומלחמות אזרחים שוררות במרבית מדינות ערב...מוסדותיהן קורסים, האדמות נחלקות, הצבאות מתפרקים והשנאה מרסקת את האזרחים של מדינה אחת ודת אחת.

מיהו האויב

ההפחדה באויב מדומה הייתה, והיא עדיין, האמצעי שנוקטים שליטים ערביים כדי לשלוט. הדחליל ששימש אותם הוא ישראל, כמובן. אך לשקר זה את רגליים ארוכות. הזמן נוקף, ועמי ערב נוכחים לדעת כי ישראל אינה מסכנת את קיומם ואינה לוטשת עין על אוצרות הנפט והגז שלהם. ביטוי לרחשי ליבם של ערבים רבים נמצא במאמרים המתפרסמים בימים אלה בעיתונות הערבית. נביא כאן דוגמה אחת מיני רבות ממאמר של הסופר מוסעד אלעוציימי (העיתון "אלווטן" הסעודי, 31.7.14): "ישראל יושבת במקומה, אינה שולחת לשום מדינה ערבית את סוכניה במטרה לעורר מהומות, להביא כאוס ולתמוך באויבים הפנימיים של אותן מדינות. אך אירן אינה יושבת בשקט. הרוע שלה מתפשט לכל הכיוונים, והיא ציר מרכזי לאנרכיה. אירן אינה מתביישת להכריז קבל עם ועדה על מגמותיה, כפי שמכריזים זאת חמינאי ועוזריו. ראו מה מתרחש בלבנון, עירק, סוריה, תימן ובחריין: האם ישראל עושה נגדנו דברים דומים? לא שמענו אף פעם מנהיג ישראלי המאיים לתקוף את אחת ממדינות המפרץ. זאת, אף על-פי שמדינות אלו נטלו 3 פעמים חלק במאמץ המלחמתי נגדה. עלינו לדעת מי מסוכן יותר לקיומנו - אירן או ישראל? עלינו לדעת את האמת ולומר אותה, למרות שזה ירגיז מעטים מבינינו.

פנינים

להלן מובאות ממאמרו של הסופר הקטרי שהתפרסמו ב"אלווטן" (30.7.15)

• הקו הישר הוא הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות. אך המציאות קובעת כי הדרך העקלקלה היא הדרך הקצרה, המהירה והבטוחה להשגת המטרה.

• אני שונא את האמירה: "שביעות רצונכם היא רצוננו". האמת היא: "ארנקכם הוא רצוננו".

• אי-ענישת הגנב הגדול היא הדרך ליצירתם של גנבים קטנים רבים".

• הנבערים מדעת מאמינים כי הכבוד מצטמצם אך ורק למה שנוגע לגוף.

• הדבש הוא המזון הטעים ביותר, דבורה זעירה יוצרת אותו; המשי הוא הבד המועדף ביותר,

תולעת קטנה יוצרת אותו. אי-לכך, הקטנים אינם צריכים לחוש נחותים.

• זוהי מחמאה שיאמרו לך: אתה מרחיק ראות. רק שלא תשמע זאת מרופא עיניים.

• אדם שהציוויליזציה אינה מעדנת אותו והחוק אינו מאלץ אותו, הוא מפלצת.

• מילותיך מעצבות את אופייך, ואופייך קובע את מילותיך. אתה דומה לשפתך, ושפתך דומה לך.

• יפה שאתה מעז לומר "לא", כשיש צורך לומר "לא". אך יפה יותר שתאמר "כן", כשיש צורך לומר "כן", בלי להתחשב בתגובות בלתי מחמיאות של הזולת.